האיום האמיתי
שתי כותרות מהימים האחרונים: "שמות משתמש של גורמי מימשל מרחבי העולם פורסמו ברשת האינטרנט" ו-"עוד מחשב נגנב: יתכן ונחשפו פרטיהם של למעלה מ-100 אלף משלמי מסים בקוניטקט. הפנטגון נאלץ לנתק מחשבים מהרשת". נבירה מעמיקה יותר בארכיון, היתה מעלה מן הסתם, עוד שורה ארוכה של סיפורים לא פחות פיקנטיים. כך, למשל, בנק גדול בבריטניה טרח לדווח לציבור - באיחור של שלושה חודשים, כי מחשב נייד ובו פרטי כל הלקוחות של הבנק - נגנב. מחשב אחד של עובד בחברת וריסיין, החברה שאמונה על פתרונות אבטחה וזיהוי - גם הוא לא נשמר כראוי.
המשותף לכל הסיפורים הללו, מעבר לנושא של אבטחת מידע - הוא אחריותו של הגורם האנושי. הגורם האנושי הוא המרכיב הקריטי בכל סיפורי כשלי האבטחה המרתקים. זה מתחיל במדיניות אבטחה ארגונית שאינה נאכפת כראוי על ידי אנשי האבטחה, לא מפני שהם לא מסוגלים לעשות זאת, אלא מפני שאין להם גיבוי מספיק חזק מהנהלה, שבעצמה אינה מיישמת נהלים בסיסים של אבטחה.
היטיבה להגדיר זאת מוניקה באסו, אנליסטית בגרטנר, שאמרה בראיון ליוסי הטוני, כי בשנים הקרובות יתקשו ארגונים לשלוט על כל ההתקנים הניידים - שטבעם ללכת לאיבוד. המנמ"ר בעולם המודרני, המתפתח בקצב ומטמיע חידושים טכנולוגיים, יצטרך לעצור לרגע ולחשוב - מה עדיף? זמינות מידע בלתי מוגבלת, עם כל יתרונות הענק שלה, לצד החשש שמידע זה יגיע לידיים לא רצויות. הסיכונים והסיכויים כאן הם שקולים, ואין תשובה חד משמעית לשאלה זו.
גם בישראל, כמו בעולם, נגנבים חדשות לבקרים מחשבים ניידים של בכירים - בצה"ל, במשטרה ובמשרדי ממשלה. שלא לדבר על בעלי תפקידים בכירים בארגונים עסקיים, שסוחבים איתם את המחשב לכל מקום. רק אלוהים ובעל המחשב עצמו, יודעים מדוע קצין בכיר בצה"ל, או מנהל בכיר בבנק, סוחבים איתם מחשב נייד, המכיל פרטים חסויים של חיילים או מידע סודי, או לחלופין - פרטיהם האישיים של לקוחות בבנק, בחברת ביטוח, או במוסד רפואי.
בעידן המאה ה-21, של הפס רחב המודם הסלולרי, והאינטרנט האלחוטי - הטלפון הוא גם מחשב וגם יומן. כך, לקחת את "העבודה הביתה" זו כמעט נורמה, זה סמל סטטוס. גם לעבוד מהבית, להתחבר למחשב ישירות מהסלון - נתפס בעיני רבים כ"זכות" וחלק בלתי נפרד ממעמדו של העובד בארגון.
המידע המסווג שקיים ביחידות הניידות, הוא הסיוט של כל מנהל אבטחת מידע. גם כאן זה מתחיל מהבית - ממדיניות אבטחה מרכזית, שבה מסבירים קודם כל למנהלים הבכירים, מה הסיכונים שהם נוטלים על עצמם בלקיחת יחידות ניידות מחוץ למשרד. אחר כך, זה מגיע לאחריות ולערנות האישית של כל מנהל ומנהל. כל טירון בצה"ל יודע, שהפקרת נשק - דינה משפט ומאסר בפועל. כל עובד יודע שאיבוד נתונים במקום העבודה או פעולה לא נכונה, אשר עלולה לסכן את מקום עבודתו. עד היום לא שמענו, וספק אם יש מקרים כאלו – בהם עובדים פוטרו בגלל אובדן מחשב נייד. מתי שמענו על פקידים בכירים במשרדי ממשלה או בגופים שיש להם מידע רגיש, אשר נשפטו בשל פריצה למחשביהם? אפילו בצה"ל לא ממהרים למצות את הדין עם קצינים בכירים שמפקירים מידע במכונית, במחשב הנייד. הרי זה כאילו הפקירו נשק.
החברות, ספקיות הפתרונות ומנהלי האבטחה - עוסקים יותר מדי בטכנולוגיה. הגיע הזמן לטפל באנשים עצמם. אכיפה וענישה חמורה וכואבת, שתסכן את מעמדו או כלכלתו של כל מי שמחזיק במידע רגיש ונושא אותו עימו לכל מקום - עשויה להוסיף עוד מימד אבטחה על היקר לנו מכל: המידע.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
