לוח וגיר, מפה על הקיר

יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים, פתח שלשום את דבריו בטקס השקת פרויקט "מחשב לכל מורה", בציטוט משיר של יענקל'ה רוטבליט, שמבטא געגועים למורה עם הלוח והגיר. בעוד כמה שנים התלמידים לא ידעו שהיה פעם דבר כזה, אמר וסרמן
יהודה קונפורטס |

החום הכבד ששרר באולם הטקסים של משרד ראש הממשלה בירושלים - למרות המזגנים שעבדו ללא הרף, הזכיר לרבים את כיתות הלימוד הצפופות, של שנות ה-60' וה-70'. אבל האווירה החגיגית והמפרגנת, וכן הנאומים הקצרים ומחממי הלב, הם אלו שלא נתנו לקלקל את המעמד החגיגי של השקת פרויקט "מחשב לכל מורה". היה משהו סמלי בצירוף של ארבעת המכובדים על הבמה: יוסי וסרמן , מזכ"ל הסתדרות המורים, פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך, שנמצאת בעיצומו של מאבק למניעת השביתה של המורים העל-יסודיים, ראש הממשלה אהוד אולמרט, ואורי בן ארי.

אולמרט נראה נינוח ומרוצה. עיתוי מקרי הביא בלוח הזמנים הצפוף שלו, לשני אירועים סמוכים בנושאי חינוך. בשניהם זכה למחמאות ובשניהם הרגיש כמו בבית. האירוע הראשון היה ביום שני בערב, בנאום הסיכום שנשא בכנס העיר חולון לחינוך. השני היה שלשום בלשכתו, בו חנך את פרויקט "מחשב לכל מורה". הסמליות היא כפולה. כאשר בנימין נתניהו עלה לשלטון לפני יותר מעשור, "מחשב לכל ילד" היה אחד מפרויקטי הדגל שלו. כעת גם לאולמרט יש נקודות במגזר החינוך: הוא תומך בפרויקט שאפתני, שמונע על ידי תורמים חיצוניים, והוא פרי חזון של איש אחד, אורי בן ארי, עד לא מכבר סגן נשיא לשיווק בנס טכנולוגיות, ויו"ר קרן אתנה, שמפעילה את הפרויקט.

בן ארי ואולמרט נפגשו בהודו לפני שבע שנים, בעת סיור שערך אז אולמרט כשר התמ"ס. בין השניים נוצרה כימיה, וכאשר בן ארי החל להריץ את הרעיון, הוא מצא אוזן קשבת אצל אולמרט, גם לאחר שמונה לתפקיד ראש הממשלה.

נרגש במיוחד היה וסרמן, המזכ"ל הבלתי נלאה של הסתדרות המורים. השנה, לראשונה, יילכו כל המורים החברים בארגונו, לפתוח את שנת הלימודים ללא איום בשביתה. זאת, לאחר שהשיג עבורם הסכם רב-שנתי. על הבמה אצל ראש הממשלה הוא חגג עוד ניצחון קטן ומתוק על היריב: ארגון המורים העל-יסודיים. אלו הולכים לשנת הלימודים ללא הסכם, ואת המחשבים הניידים יקבלו דווקא המורים היסודיים.

זו כנראה גם הסיבה שוסרמן פתח את נאומו בציטוט חלקי מתוך שיר של יענקל'ה רוטבליט, "לוח וגיר". השיר מתאר את אהבת המורה לכיתה, אבל מבטא ללא ספק את הגעגועים של התלמיד אל ימי בית הספר. וסרמן אמר, כי הטקסטים האלו עדיין אומרים משהו לקהל שיושב באולם, אולם בעוד עשר שנים, יהיו ללא ספק מורים בכיתות שינתחו עם הילדים את המשמעות של המילים בשיר, כאשר אף אחד מהם לא יידע במה מדובר. "הלוח, הגיר, המפה וכל הסממנים של המורה בכיתה - מרוכזים כיום בעכבר אחד קטן", ציין וסרמן, "לנו המבוגרים קשה לדמיין את המציאות החדשה. אבל, אנחנו נכנסים לעידן בו ידידו הטוב ביותר של האדם, כבר איננו הכלב או החתול - אלא העכבר. בלעדיו לא נוכל לעשות כלום, גם בכיתה".

וסרמן הוסיף, כי "למרות כל הטכנולוגיה והקידמה - האדם, המורה היה ויהיה הנכס העיקרי במערכת החינוך. זו הסיבה שנתנו יד לכל פעולה שתפקידה לשדרג את מעמד המורה".

סיכוי לשינוי במערכת החינוך

ואכן, פרויקט "מחשב לכל מורה", הוא פרויקט עם הרבה סמליות. אם בעוד חמש שנים, 60,000 מורים בבתי הספר היסודיים ילכו לבית הספר עם מחשב נייד בתיק, אפשר יהיה לומר באמת שאחרי 60 שנה - משהו השתנה במערכת החינוך בארץ. צדקו אולמרט ותמיר בדברם על העוול שנגרם למורים בישראל, ועל תדמיתם הלא מוצדקת. האופנה בכל שיחת סלון, היא לרדת על המורים. "המורה אינה יודעת", "המורה אינה מבינה". המסר הזה עובר מהר מאוד לילדים, שחשופים לעולמות עכשוויים יותר מאשר המורה.

המשפט הקובע כי "המורה כבר אינו מקור הידע", הוא חמור ביותר. לא רק שהוא אינו מקור הידע, אלא הוא גם הפסיק להיות מקור הסמכות. ומה הפלא שעם משכורת של 2,800 שקלים לחודש, המורה הפסיק להיות מורה גאה. את התוצאות של מצב זה כולנו רואים. וסרמן סיים את דבריו בצורה חד משמעית: עם כל הטכנולוגיה, הקידמה והמיחשוב, המורה היה ויהיה במרכז העשייה, ורק מורים טובים ובעלי דימוי עצמי - יוכלו לשקם את מערכת החינוך.

"מחשב לכל מורה" הוא פרויקט שתלוי בסימני שאלה רבים. הוא תלוי בנכונות של השותפים לו בממשלה, להמשיך ולהינשא על הגלים של הרצון הטוב, ולא לתקוע מקלות בגלגליו. הוא תלוי קודם כל באנשי השטח: המורים, המנהלים, מנהלי המחוזות - שידעו להתייחס לפרויקט בכבוד הראוי, בזהירות המתבקשת, ולעודד את המשתתפים בו להתחבר לעולם הנייד. הפרויקט יעורר מהר מאוד את תיאבונם של ראשי רשויות מקומיות וראשי ערים. צריך להיזהר ולהזהיר, שלא יהפכו אותו לעוד כלי במערכת הבחירות שלהם, ולא יחמדו את הכסף שמגיע ממנו.

איפה הכסף?

הפרויקט תלוי גם בקצב גיוס התרומות להמשכו. ההתחלה אמנם מבשרת רק טוב, אבל גם בן ארי ואנשי משרד החינוך, יודעים כי הדרך עוד ארוכה. חברות ההיי-טק, שתלמידי היום הם דור העתיד שיאייש את מקומות העבודה שלהם - חייבות להתגייס למאמץ. לא רק אינטל ומיקרוסופט. התקציב הוא לא גדול, אבל גם כדי לרכוש 60,000 מחשבים, צריך כסף, והזמן דוחק. בטקס שלשום ישבו נציגי גופים, קרנות ותורמים שונים, שיש להם המון רצון טוב, ועל כך יבורכו.

מורה עם מחשב נייד בעוד חמש שנים, נראה כדבר טריוויאלי לכל יושבי האולם בלשכת ראש הממשלה שלשום. אבל צדק אולמרט כשאמר, כי בשטח זה כלל לא מובן מאליו. רצה לומר שיש משהו לא טבעי ולא תקין, ואולי קצת מביש, שבשנת 2007 מתכנסים כמה עשרות יהודים טובים, כדי לבשר למורים של שנות ה-2012 שעד אז יהיו להם - אולי - מחשבים ניידים.

כל אחד מבאי הטקס לא היה מתחיל לעבוד במקום עבודה כלשהו, בטרם היו מראים לו היכן נמצא המחשב שלו. רק המורים היו צריכים להמתין לאורי בן ארי ולעוד קומץ אנשים טובים באמצע הדרך, אשר אכפת להם - כדי שיאפשרו לראש הממשלה ולשרת החינוך להכריז על המהפכה במערכת החינוך. בכל מדינה מתוקנת, רכישת מחשבים ניידים לעובדי ההוראה היתה חלק מתקציב משרד החינוך, כבר לפני עשור. לא בבית ספרנו. עכשיו רק נותר להתפלל ולהחזיק אצבעות להצלחת הפרויקט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".