אירופה סגרה במגמה מעורבת ברקע לנתוני המאקרו מארה"ב

נתון מכירות הבתים הפיח תקוות חדשות גם בקרב הסוחרים באירופה ששלחו את רוב המדדים ביבשת לעליות קלות. הקאק הצרפתי הוסיף 0.8%, והפוטסי בלונדון התחזק 0.4%. מנגד, הדקס הגרמני השיל 0.1%
שהם לוי |

השווקים באירופה רשמו היום עליות קלות, וסגרו את שבוע המסחר עם הקפיצה החדה ביותר מאז חודש יוני. נתוני המאקרו החיוביים שהגיעו מכיוונה של ארה"ב, הצביעו על שיפור במכירות הבתים החדשים והפחיתו מעט את החששות ממיתון אפשרי.

חברות Lafarge ו-Royal Philips Electronics רשמו עליות, בשל היותן רגישות יותר להתפתחויות הצמיחה שמגיעות מארה"ב. מדד ה- Stoxx 600 טיפס 0.3%, והשלים עלייה של 2.9% השבוע, העלייה החדה ביותר מאז ה-15 ביוני.

"זה הזמן לקנות מניות של חברות הכרייה", אמר היום אחד האנליסטים של להמן ברדרס, Christopher LaFemina. והוסיף, כי הביקוש לסחורות צפוי להיות חזק דיו, והנתונים הכלכליים מוסיפים להיות חזקים מספיק.

המדדים הלאומיים רשמו עליות ב-13 מתוך 18 השווקים שנפתחו למסחר. הקאק הצרפתי הוסיף 0.8%, והפוטסי בלונדון התחזק 0.4%. מנגד, הדקס הגרמני השיל 0.1%. מדד ה-Stoxx 50 עלה 0.2%, בעוד היורו Stoxx 50, הוסיף 0.3%.

אירופאיות במרכז

מניות Saipem, מפעילת שדות הקידוח לנפט הגדולה ביותר באירופה לפי שווי שוק, טיפסה 4.5% למחיר של 26.48 יורו. Total, יצרנית הנפט השלישית בגודלה באירופה הוסיפה 1.4% למחיר של 54.14 יורו.

חברת Meinl European, המשביחה נכסי נדל"ן ברחבי מזרח אירופה נפלה 8.4%, למחיר של 12.6 יורו. מניות החברה צנחו זה היום השני ברציפות, לאחר שהחברה הפתיעה עם היקף נמוך מהצפוי של רכישת מניות חוזרת.

חברת Arcelor Mittal, קפצה 6.3% למחיר של 46.6 יורו, לאחר שמריל לינץ' העלתה את המלצתה למניות חברת המתכות הגדולה בעולם, ל"קנייה" מ"נייטרלי". בתוך כך מריל לינץ' הוסיפה את המניה לתיק מניות ה-Europe 1 של החברה, ברקע לעלייה צפוייה במחירי המתכות והביקושים לסחורות.

מניות ישראליות

ג'י טי סי פולין קפצה 5.03%, באטמ נחלשה 0.8%. אפי פיתוח התממשה 1.18% לאחר הראלי האחרון במניה. אנג'ל מז' אירופה עלתה 2.22% במחזור גבוה מהרגיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.