לעכב מתן רישיון ייעוץ פנסיוני לבנקים הגדולים
הממונה על הגבלים עסקיים הודיעה היום למפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר ולמפקח על הבנקים בבנק ישראל על עמדתה בעניין עיכוב מתן רישיון ייעוץ פנסיוני לשכירים לבנקים הגדולים.
עמדת הממונה נסמכת על בדיקה כלכלית שביצעה רשות ההגבלים העסקיים שנועדה לבדוק את המידה בה השהיית הכניסה של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני, עשויה לתרום לקידום התחרות בתחום הבנקאות למשקי בית ולתחום הייעוץ הפנסיוני.
ממשרד הממונה נמסר, כי ההמלצה נתמכת בבדיקה כלכלית קפדנית שבמסגרתה נאסף מידע רב מהבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) ומהבנקים הבינוניים (דיסקונט, המזרחי והבינלאומי) הכולל בין היתר נתונים ותחזיות כלכליות של הבנקים לגבי שוק הייעוץ הפנסיוני, פרוטוקולים מישיבות הנהלה ודירקטוריון, תוכניות עסקיות ומזכרים פנימיים. כמו כן התקיימה סדרת פגישות עם הנהלות הבנקים במטרה ללמוד לעומק את משמעות דחיית כניסת הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני מבחינת התחרות, הן בענף הייעוץ הפנסיוני והן בענף שירותי הבנקאות למשקי בית.
לאחר בדיקת הנתונים מסקנת הממונה היא כי "כניסה מיידית של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני לשכירים, באותה נקודת זמן יחד עם הבנקים הבינוניים, עלולה לפגוע בהתפתחות התחרות בענף הבנקאות ובענף הייעוץ הפנסיוני. יחד עם זאת, יש לוודא כי משך הזמן בו מוגבלת כניסת הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ יהיה קצר – בין שנתיים לשלוש שנים. בד בבד, כדי לצמצם את הפגיעה הצפויה בצרכנים בתקופה בה מעוכב רישיון ייעוץ פנסיוני לבנקים הגדולים, יש להציב לבנקים הבינוניים יעדים ברורים, קשיחים, ושאפתניים בדבר היקף שירות הייעוץ הפנסיוני שיינתן על ידם. ללא קביעת יעדים ברורים, עיכוב הבנקים הגדולים עלול להוביל הן לפגיעה רחבת היקף בציבור, והן לסיכול המטרות התחרותיות שעומדות בבסיס השהיית כניסת הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני".
הממונה סבורה כי אם חלון הבלעדיות יעמוד על שנתיים אזי בתום שנה ממתן רישיון הייעוץ יידרשו הבנקים הבינוניים לגייס לכל הפחות 110 אלף לקוחות החתומים על הסכם ייעוץ.
אם חלון הבלעדיות יעמוד על שלוש שנים אזי בתום השנה הראשונה ממתן רישיון הייעוץ יידרשו הבנקים הבינוניים לגייס לכל הפחות 120 אלף לקוחות החתומים על הסכמי ייעוץ, ובתום שנתיים היקפי הייעוץ של הבנקים הבינוניים יצטרכו לעמוד לכל הפחות על 250 אלף לקוחות החתומים על הסכמי ייעוץ.
לפי ההמלצה, אי-עמידה של הבנקים הבינוניים ביעדים מוגדרים אלו תגרור הפסקה מיידית של הבלעדיות וביטול עיכוב מתן הרישיון של הבנקים הגדולים.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")