לעכב מתן רישיון ייעוץ פנסיוני לבנקים הגדולים
הממונה על הגבלים עסקיים הודיעה היום למפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר ולמפקח על הבנקים בבנק ישראל על עמדתה בעניין עיכוב מתן רישיון ייעוץ פנסיוני לשכירים לבנקים הגדולים.
עמדת הממונה נסמכת על בדיקה כלכלית שביצעה רשות ההגבלים העסקיים שנועדה לבדוק את המידה בה השהיית הכניסה של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני, עשויה לתרום לקידום התחרות בתחום הבנקאות למשקי בית ולתחום הייעוץ הפנסיוני.
ממשרד הממונה נמסר, כי ההמלצה נתמכת בבדיקה כלכלית קפדנית שבמסגרתה נאסף מידע רב מהבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) ומהבנקים הבינוניים (דיסקונט, המזרחי והבינלאומי) הכולל בין היתר נתונים ותחזיות כלכליות של הבנקים לגבי שוק הייעוץ הפנסיוני, פרוטוקולים מישיבות הנהלה ודירקטוריון, תוכניות עסקיות ומזכרים פנימיים. כמו כן התקיימה סדרת פגישות עם הנהלות הבנקים במטרה ללמוד לעומק את משמעות דחיית כניסת הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני מבחינת התחרות, הן בענף הייעוץ הפנסיוני והן בענף שירותי הבנקאות למשקי בית.
לאחר בדיקת הנתונים מסקנת הממונה היא כי "כניסה מיידית של הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני לשכירים, באותה נקודת זמן יחד עם הבנקים הבינוניים, עלולה לפגוע בהתפתחות התחרות בענף הבנקאות ובענף הייעוץ הפנסיוני. יחד עם זאת, יש לוודא כי משך הזמן בו מוגבלת כניסת הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ יהיה קצר – בין שנתיים לשלוש שנים. בד בבד, כדי לצמצם את הפגיעה הצפויה בצרכנים בתקופה בה מעוכב רישיון ייעוץ פנסיוני לבנקים הגדולים, יש להציב לבנקים הבינוניים יעדים ברורים, קשיחים, ושאפתניים בדבר היקף שירות הייעוץ הפנסיוני שיינתן על ידם. ללא קביעת יעדים ברורים, עיכוב הבנקים הגדולים עלול להוביל הן לפגיעה רחבת היקף בציבור, והן לסיכול המטרות התחרותיות שעומדות בבסיס השהיית כניסת הבנקים הגדולים לתחום הייעוץ הפנסיוני".
הממונה סבורה כי אם חלון הבלעדיות יעמוד על שנתיים אזי בתום שנה ממתן רישיון הייעוץ יידרשו הבנקים הבינוניים לגייס לכל הפחות 110 אלף לקוחות החתומים על הסכם ייעוץ.
אם חלון הבלעדיות יעמוד על שלוש שנים אזי בתום השנה הראשונה ממתן רישיון הייעוץ יידרשו הבנקים הבינוניים לגייס לכל הפחות 120 אלף לקוחות החתומים על הסכמי ייעוץ, ובתום שנתיים היקפי הייעוץ של הבנקים הבינוניים יצטרכו לעמוד לכל הפחות על 250 אלף לקוחות החתומים על הסכמי ייעוץ.
לפי ההמלצה, אי-עמידה של הבנקים הבינוניים ביעדים מוגדרים אלו תגרור הפסקה מיידית של הבלעדיות וביטול עיכוב מתן הרישיון של הבנקים הגדולים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65% , ישראייר ישראייר גרופ 2.45% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
