בורסה: העליות בארה"ב "עשו את העבודה" גם באחד העם
העליות החדות בבורסות וול סטריט במהלך סוף השבוע האחרון הוכיחו כי הם טריגר חזק מספיק בכדי לשמור את המומנטום החיובי גם בזירה המקומית ולהביא את מדד המעו"ף לשיא חדש - 1160 נקודות.
מאז הפתיחה הבוקר, שמרה הבורסה על יציבות והמדדים המובילים נעו סביב עליות של כ-1%. מחזור המסחר בסיום היה גבוה יחסית לימי ראשון ונעצר על 1.65 מיליארד שקל.
כאמור, את הרוח הגבית לעליות סיפקו היום בורסות וול סטריט שחתמו את השבוע החולף ביומיים של זינוקים של יותר מ-2% אשר הקפיצו את המדדים לשיאים חדשים. פערי אריבטראז' חיוביים משכו מספר מניות בולטות לטריטוריה החיובית, בינהם: נייס, טופ אימג' ופרטנר אשר עלו 3.48%, 3.18%, ו-4.07% בהתאמה.
כשעה לאחר סיום המסחר צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני. מרבית בתי ההשקעות מעריכים כי המדד יעלה ב-0.4%. עליה חדה יותר עשויה ללחוץ את בנק ישראל להעלאת ריבית כבר בשבוע הבא (23 ביולי).
המעו"ף חתם בעליה של 1.07% לרמה של 1,160 נקודות. מדד ת"א-100 התחזק ב-0.9% לרמה של 1,155 נקודות, ת"א נדל"ן הוסיף 0.49% לרמתו, ומדד התל-טק עלה ב-1.16% לרמה של 440 נקודות.
מניות במרכז
מניות חברת ביוסל (המחזיקה ב-23.42% ממניות פרוטליקס) זינקו 6.7% ברקע להודעתה של פרוטליקס אשר נסחרת בבורסת ה- amex (סימול: plx), כי הגיעה להסכם עם מנהל המזון והתרופות בארה"ב (ה- fda), בדבר התכנון הסופי של הניסוי בשלב השלישי (phase iii) למועמד למוצר המוביל שלה, ה- prgcd, באמצעות פרוטוקול הערכה מיוחד של ה- fda.
כלכלני בית ההשקעות wr המברכט סבורים, כי סיפור הצמיחה של טבע זוכה לתשומת לב: "אנו מצפים שמשקיעים המחפשים איכות ימשיכו לשלם פרמיה על טבע, מניית הגנריקה הטובה מכולן". בסקירה נכתב, כי "טבע, עם מנועי הצמיחה הרבים שלה, גורמי המאקרו הפועלים לטובתה והתמחור הזול שלה נשארת הטובה מסוגה להחזקה בתי ההשקעות, וסוף-סוף אנו רואים שהסיפור שלה צובר תאוצה" טבע סיימה בעליה של 2.7%.
מניית סלקום הוסיפה כ-3.7% עם כניסתה הרשמית למדד המעו"ף. סלקום שהונפקה בתחילת השנה בבורסת ה-NYSE, עשתה "עליה" (כדואלית) ונכנסה בתחילת יולי לבורסה בת"א.
מניית דלק נדלן ירדה 0.58% למרות הדיווח, כי חברת Blenheim Properties Group , של איש העסקים יגאל אהובי, מכרה חזרה לדלק את המניות שקיבלה בחברה שהונפקה בלונדון (דלק גלובל). המכירה חזרה הינה במחיר מניה של 1.95 ליש"ט , קרוב מאוד למחיר המניה בעת הנפקה - 2 ליש"ט. לאחר המהלך הנ"ל, הרווח שתרשום דלק נדל"ן מהנפקת דלק גלובל יעמוד על 65 מיליון שקל ולא 100 מיליון שקל, כפי שהעריכה דלק תחילה.
אלביט מערכות הגיבה בירידה של 1.6% לדיווח החברה מיום ה', כי רכישת מניות תדיראן קשר צפויות להשפיע על תוצאות הרבעון השני 2007. בעקבות הרכישה תרשום אלביט מערכות הוצאות בגין מחיקת מחקר ופיתוח בתהליך (IPR&D) ובגין הוצאות הקשורות לארגון מחדש (RESTRUCTURING) בהיקף מוערך של כ- 30 - 25 מליון דולר. בבית ההשקעות אי.בי.אי מסרו כי מדובר בהודעה ידועה מראש.
חברת נטקס הודיע ביום חמישי, כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם ענקית התקשורת והאינטרנט הרוסית גולדן טלקום (נאסד"ק: GLDN) על פיו העניקה נטקס לקבוצת גולדן טלקום זיכיון להפעלה של שירותיה, באמצעות הטכנולוגיות והמערכות החדשות של נטקס ברוסיה, אוקראינה וקזחסטן.
חברת לנדמארק גרופ שמתמחה בהשקעות נדל"ן בחו"ל ובשיתופי פעולה אסטרטגיים ועסקיים עם גורמים בינלאומיים, דווחה היום, כי היא במגעים עם בית השקעות אמריקני שמתמחה בהשקעות נדל"ן להשקעה משותפת בפרויקטים של החברה בחו"ל. על פי ההסכם, בית ההשקעות האמריקני ידאג לגייס כספים שעשויים להגיע עד ל-80% מעלות של כל פרויקט מקרנות נדל"ן בינלאומיות ומגופים פיננסים. ההשקעות ישמשו לפרויקטים של לנדמארק ברחבי העולם, וחלוקת הרווחים צפויה להיות שווה (50% לכל צד).
חברת איי.די.אי. טכנולוגיות (הנדסת התפלה), המוחזקת בחלקים שווים על ידי כיל ועל ידי דלק קבוצה, זכתה לאחרונה בשני פרויקטים לאספקת שלושה מתקני התפלה להודו בעלות כוללת של כ- 9.5 מיליון דולר.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
