הבורסה סגרה בירידות חדות: מדד הנדל"ן נפל 2.69%
מדדי הבורסה באחד העם סגרו יום שני רצוף של ירידות שערים בהובלת מניות הנדל"ן, שלאחר הזינוקים החדים שרשמו מניות הסקטור בשבועות האחרונים, אנו רואים כעת מימוש רווחים וירידות חדות במניות כגון כלכלית ירושלים, אלקטרה נדלן ואחרות. נראה, כי התנדותיות בשווקי העולם לא מאפשרת לבורסה בארץ להמשיך את הראלי של השבועות האחרונים ואין ספק שאחרי מהלך של 10% בזמן כ"כ קצר (חודש וחצי) תיקון זה דבר שמתקבל על הדעת.
מדד המעו"ף סגר בירידה של 0.95% לרמה של 1084 נקודות. מדד ת"א-100 נפל 1.16% לרמה של 1081 נקודות. מדד בנדל"ן ירד 2.69% ומדד הבנקים עלה 1.63%.
מט"ח" הדולר סגר יום נוסף מתחת לקו הפסיכולוגי של 4 שקלים, כאשר היציג ננעל על 3.99 שקל.
מניות במרכז
אורכית פרסמה דו"ות לרבעון הראשון וסגרה בירידה של 7%. החברה דיוחה על החברה הציגה הכנסות של 4.5 מיליון דולר לעומת הכנסות של 25 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד והכנסות של 9 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2006. בשורה התחתונה הציגה החברה הפסד של 5.6 מיליון דולר או 36 סנט למניה לעומת רווח של 5.8 מיליון דולר או 34 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. הצפי של החברה לרבעון הבא עומד על קיטון בהכנסות לרמה של 1.7 מיליון דולר, על גידול בהפסד לרמה של 8.5 מיליון דולר או 54 סנט למניה.
טבע סגרה היום בירידה של 0.71% ונסחרה ברקע להעלאת מחיר היעד מצד פסגות-אופק לרמה של 46 דולר לעומת מחיר קודם של 43 דולר למניה. בבית ההשקעות מעריכים, כי בטווח קצר המניה תושפע מהחדשות בנושא מרק, אך ממשיכים להיות אופטימים להמשך 2007.
סקטור הבנקאות נסחר היום בניגוד למגמה וסגר בעליה של 1.63%. בית הההשקעות כללםפ יננסים הוציא היום המלצת סקירה לסקטור הבנקאות. האנליסט יובל בן זאב העלה את מחיר היעד למניית הפועלים מ-24 שקל ל-26.5 שקל, 21% מעל מחיר השוק. בן זאב העלה גם את ההמלצה למניית לאומי מ-18.3 שקל לרמה של 20 שקל, 23% מעל מחיר השוק.לאוהבי הסיכון בסקטור ממליץ בן זאב על מניית דיסקונט (דיסקונט א) עם מחיר יעד של 11 שקל, 24% מעל מחיר השוק.
מניית אל על זינקה היום בשיעור של 4.77% וריכזה עניין רב על רקע הידיעה, כי משפ' בורוביץ', בעלת השליטה באל על דרך כנפיים, רוכשת מכור 4.96% מכנפיים ב-7.4 מילון דולר. נזכיר כי השבוע הגדילו אחזקותיהם באל על ב-25 מיליון שקל ע"י מימוש אופציות. הפרופסור ישראל (איזי) בורוביץ, סגן יו"ר כנפיים ויו"ר אל-על: "רכישת המניות מהווה הבעת אימון של בעלי המניות בחברה".
מניית בזק זינקה היום בשיעור של 3.55%. על פי ההערכות שנשמעות היום בסביבתה של בזק - יכול להיות ששלמה נחמה עשוי להצטרף לחברה. הערכות אלה מדברות על כך שנחמה נמצא כבר מהשבוע שעבר במשא ומתן מתקדם לרכישת חבילת מניות לא קטנה בבזק מתוך חלקם של בעלי השליטה בה, חיים סבן, קרן אייפקס ומורי ארקין בסכום של כמיליארד שקל. קבוצת השליטה בבזק מחזיקה היום כ-30% ממניותיה.
חברת הטקסטיל תפרון סגרה היום בירידות, ברקע לפרסום דוחות הרבעון הראשון אתמול. הרווח הנקי נפל בשיעור של 30% על ירידה של 1.2% בהכנסות. הרווח הסתכם ב-3.8 מיליון דולר או 17 סנט על הכנסות של 48.8 מיליון דולר.
מניות חברת גיוון אימג''ינג צנחו היום ב-4.11% לאחר שהציגה הבוקר (ג'') את תוצאותיה לרבעון הראשון לשנת 2007, כשהיא מציגה גידול הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. בשורה העליונה, הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2007 גדלו בכ- 14% והסתכמו ב- 23.1 מיליון דולר, לעומת 20.3 מיליון דולר ברבעון ראשון 2006.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
