ביו-לייט השלימה גיוס החולים לניסוי של אוביקיור

הניסוי הקליני המבוקר (Phase II), מבוצע בארה"ב לבדיקת יעילותה של תרופת הדגל של החברה כטיפול בהשמנת יתר
שי פאוזנר |

חברת אוביקיור, מקבוצת ביו לייט הבורסאית, השלימה את גיוס מלוא החולים הדרושים לניסוי הקליני המבוקר (Phase II), המבוצע בארה"ב לבדיקת יעילותה של תרופת הדגל של החברה כטיפול בהשמנת יתר. לפני כ-8 שבועות דיווחה החברה על גיוס החולה הראשון לניסוי, במהלך התקופה האחרונה נבדקו כ-520 חולים, בכ-20 מרכזים רפואיים, ומתוכם נבחרו כ– 280 חולים שחולקו בצורה אקראית לארבע קבוצות טיפול: פלסבו, 16 מ"ג, 32 מ"ג ו-48 מ"ג ליום. התרופה נלקחת כטבליות דרך הפה, פעמיים ביום, במשך 12 שבועות.

יפה בק, מנכ"ל אוביקיור: "אנו שבעי רצון ביותר מיעילות הגיוס וקצב ההתקדמות המהיר של הניסוי, אשר החל רק לפני כחודשיים. הניסוי יסתיים בעוד כשלושה חודשים (משך הטיפול בתרופה), ואנו מעריכים כי נוכל להציג את תוצאותיו לפני תום 2007. לאור הבטיחות המוכחת של התרופה והתוצאה החיובית שהתקבלה בניסוי המקדמי בהשמנת יתר שבוצע בישראל, אנו מאמינים שלתרופה, 101OBE, יש פוטנציאל להוות מענה ראוי לבעיה של השמנת יתר, ההולכת ומחריפה במדינות המערב".

יפה בק, מנכ"ל אוביקיור, אמרה: "אנו שבעי רצון ביותר מיעילות הגיוס וקצב ההתקדמות המהיר של הניסוי, אשר החל רק לפני כחודשיים. מהלך הניסוי יסתיים בעוד כשלושה חודשים (משך הטיפול בתרופה), ואנו מעריכים כי נוכל להציג את תוצאותיו לפני תום 2007. לאור הבטיחות המוכחת של התרופה והתוצאה החיובית שהתקבלה בניסוי המקדמי בהשמנת יתר שבוצע בישראל, אנו מאמינים שלתרופה, 101OBE, יש פוטנציאל להוות מענה ראוי לבעיה של השמנת יתר ההולכת ומחריפה במדינות המערב".

עמי אייל, מנכ"ל ביו לייט, הוסיף: "אוביקיור מתקדמת בקצב העולה על הציפיות ומקדים את תכנית העבודה המקורית שהוצגה בפני המשקיעים. מאז הנפקתנו הראשונה בבורסה, בדצמבר 2005, נרשמה התקדמות משמעותית בכל אחת מהחברות הבנות, ובמהלך השנה הקרובה אנו מעריכים, כי יחלו ניסויים קליניים ופרה קליניים נוספים בחברות הבנות ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: