מחקר חדש: רוב הציבור לא יודע מה זה בלוג

על פי המחקר, שנערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, רוב הציבור בישראל לא יודע מה זה בלוג
יובל בן טוב |

מחקר חדש העוסק בבלוגספירה הישראלית טוען, כי רבים מבין הבלוגרים הבולטים מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת. המחקר, "הבלוגספירה החברתית-פוליטית העברית, זיקתה לאמצעי התקשורת הממוסדים ותרומתה לשיח הציבורי במדינת ישראל", נערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן, מרצה לתקשורת ולמדע המדינה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ברנדייס. המחקר ייחשף לראשונה בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב-19 בפברואר 2007.

לטענת החוקרות, על אף ההכרזות שמהפכת ה-Web 2.0 תרמה ליצירת "הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", יש לצנן את ההתלהבות. כלומר, מוקדם לראות את התהליך כ"תפיסת המושכות של המדיה מהמעטים להמונים", מאחר שהתקשורת עודנה ריכוזית והיא נגועה בבעלויות צולבות ורמת מיסוד גבוהה.

על פי המחקר, נכון לרגע זה, רוב הציבור בעולם ובישראל לא יודע מה זה בלוג, מספר מצומצם בלבד של בלוגים דנים בנושאים פוליטיים-חברתיים (רובם הם יומני-רשת אישיים או אמצעי בידורי) ומיעוט בלוגרים זוכים לעיקר תשומת-הלב ו"אלו, לא פעם, מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, כושלים ביכולת לשמש ככח מתקן והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת".

לטענת החוקרות, הביטוי העצמי המקוון כפי שהן רואות אותו, אינו חתרני כפי שמקובל אולי לחשוב, אלא פועל מהאמונה שיש כשרון גם מחוץ להוליווד, שתשוקה מפצה על תעודות, ושכל אחד מאתנו יודע משהו שיכול לעזור למישהו, איפה שהוא. אלא שמכאן ועד העצמה גלובלית ודמוקרטיזציה של השיח הציבורי המרחק רב.

לטענת החוקרות, על מנת שהבלוגים והטוקבקים יוכלו לממש את ההבטחה הגלומה בהם מתחייבים, בין השאר, קיומם של מספר תנאים בסיסיים: היכולת לכתוב טוקבק או בלוג צריכה להיות פתוחה בפני כולם; כל קוראי וכותבי הטוקבק והבלוג אמורים להיות שווי-מעמד; מן הראוי שהטוקבקים והבלוגים יאפשרו לכל נושא לעלות לדיון ולשיח רציונלי.

כותבים ומרוויחים

בתוך כך הודיע אתר תפוז אנשים שהוא יחל לתגמל בלוגרים הפועלים בתחומו בהכנסות החל מהיום (ב'). זאת הפעם הראשונה בישראל, שמודל תגמול כזה מוצע לגולשים, הכותבים בלוג. משמעות הדבר היא כי בעלי בלוגים פופולארים, עתירי רייטינג, ייהנו מהכנסות נאות משיתוף הגולשים בהגיגיהם האישיים והעסקיים.

כך, על כל 1,000 צפיות יקבל בעל בלוג 8 שקלים. ברבעון השני של 2007, גולשים היוצרים תוכן וידאו מקורי באתר Flix, יזכו גם הם בתשלום עבור יצירותיהם. בהתאם לדרישות מס הכנסה, ינוכה מהתשלום לבלוגרים, שעור מס של 30% , אשר ישמר במשרדי תפוז על שם הגולש. עם סיום שנת המס, גולש אשר הרוויח פחות מ-4,000 שקלים יקבל את החזרי כספי המס, שנשמרו עבורו בתפוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.