מחקר חדש: רוב הציבור לא יודע מה זה בלוג
תהילה שוורץ-אלטשולר מחקר חדש העוסק בבלוגספירה הישראלית טוען, כי רבים מבין הבלוגרים הבולטים מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת. המחקר, "הבלוגספירה החברתית-פוליטית העברית, זיקתה לאמצעי התקשורת הממוסדים ותרומתה לשיח הציבורי במדינת ישראל", נערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן, מרצה לתקשורת ולמדע המדינה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ברנדייס. המחקר ייחשף לראשונה בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב-19 בפברואר 2007.
לטענת החוקרות, על אף ההכרזות שמהפכת ה-Web 2.0 תרמה ליצירת "הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", יש לצנן את ההתלהבות. כלומר, מוקדם לראות את התהליך כ"תפיסת המושכות של המדיה מהמעטים להמונים", מאחר שהתקשורת עודנה ריכוזית והיא נגועה בבעלויות צולבות ורמת מיסוד גבוהה.
על פי המחקר, נכון לרגע זה, רוב הציבור בעולם ובישראל לא יודע מה זה בלוג, מספר מצומצם בלבד של בלוגים דנים בנושאים פוליטיים-חברתיים (רובם הם יומני-רשת אישיים או אמצעי בידורי) ומיעוט בלוגרים זוכים לעיקר תשומת-הלב ו"אלו, לא פעם, מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, כושלים ביכולת לשמש ככח מתקן והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת".
לטענת החוקרות, הביטוי העצמי המקוון כפי שהן רואות אותו, אינו חתרני כפי שמקובל אולי לחשוב, אלא פועל מהאמונה שיש כשרון גם מחוץ להוליווד, שתשוקה מפצה על תעודות, ושכל אחד מאתנו יודע משהו שיכול לעזור למישהו, איפה שהוא. אלא שמכאן ועד העצמה גלובלית ודמוקרטיזציה של השיח הציבורי המרחק רב.
לטענת החוקרות, על מנת שהבלוגים והטוקבקים יוכלו לממש את ההבטחה הגלומה בהם מתחייבים, בין השאר, קיומם של מספר תנאים בסיסיים: היכולת לכתוב טוקבק או בלוג צריכה להיות פתוחה בפני כולם; כל קוראי וכותבי הטוקבק והבלוג אמורים להיות שווי-מעמד; מן הראוי שהטוקבקים והבלוגים יאפשרו לכל נושא לעלות לדיון ולשיח רציונלי.
כותבים ומרוויחים
בתוך כך הודיע אתר תפוז אנשים שהוא יחל לתגמל בלוגרים הפועלים בתחומו בהכנסות החל מהיום (ב'). זאת הפעם הראשונה בישראל, שמודל תגמול כזה מוצע לגולשים, הכותבים בלוג. משמעות הדבר היא כי בעלי בלוגים פופולארים, עתירי רייטינג, ייהנו מהכנסות נאות משיתוף הגולשים בהגיגיהם האישיים והעסקיים.
כך, על כל 1,000 צפיות יקבל בעל בלוג 8 שקלים. ברבעון השני של 2007, גולשים היוצרים תוכן וידאו מקורי באתר Flix, יזכו גם הם בתשלום עבור יצירותיהם. בהתאם לדרישות מס הכנסה, ינוכה מהתשלום לבלוגרים, שעור מס של 30% , אשר ישמר במשרדי תפוז על שם הגולש. עם סיום שנת המס, גולש אשר הרוויח פחות מ-4,000 שקלים יקבל את החזרי כספי המס, שנשמרו עבורו בתפוז.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
