מחקר חדש: רוב הציבור לא יודע מה זה בלוג

על פי המחקר, שנערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, רוב הציבור בישראל לא יודע מה זה בלוג
יובל בן טוב |

מחקר חדש העוסק בבלוגספירה הישראלית טוען, כי רבים מבין הבלוגרים הבולטים מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת. המחקר, "הבלוגספירה החברתית-פוליטית העברית, זיקתה לאמצעי התקשורת הממוסדים ותרומתה לשיח הציבורי במדינת ישראל", נערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן, מרצה לתקשורת ולמדע המדינה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ברנדייס. המחקר ייחשף לראשונה בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב-19 בפברואר 2007.

לטענת החוקרות, על אף ההכרזות שמהפכת ה-Web 2.0 תרמה ליצירת "הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", יש לצנן את ההתלהבות. כלומר, מוקדם לראות את התהליך כ"תפיסת המושכות של המדיה מהמעטים להמונים", מאחר שהתקשורת עודנה ריכוזית והיא נגועה בבעלויות צולבות ורמת מיסוד גבוהה.

על פי המחקר, נכון לרגע זה, רוב הציבור בעולם ובישראל לא יודע מה זה בלוג, מספר מצומצם בלבד של בלוגים דנים בנושאים פוליטיים-חברתיים (רובם הם יומני-רשת אישיים או אמצעי בידורי) ומיעוט בלוגרים זוכים לעיקר תשומת-הלב ו"אלו, לא פעם, מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, כושלים ביכולת לשמש ככח מתקן והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת".

לטענת החוקרות, הביטוי העצמי המקוון כפי שהן רואות אותו, אינו חתרני כפי שמקובל אולי לחשוב, אלא פועל מהאמונה שיש כשרון גם מחוץ להוליווד, שתשוקה מפצה על תעודות, ושכל אחד מאתנו יודע משהו שיכול לעזור למישהו, איפה שהוא. אלא שמכאן ועד העצמה גלובלית ודמוקרטיזציה של השיח הציבורי המרחק רב.

לטענת החוקרות, על מנת שהבלוגים והטוקבקים יוכלו לממש את ההבטחה הגלומה בהם מתחייבים, בין השאר, קיומם של מספר תנאים בסיסיים: היכולת לכתוב טוקבק או בלוג צריכה להיות פתוחה בפני כולם; כל קוראי וכותבי הטוקבק והבלוג אמורים להיות שווי-מעמד; מן הראוי שהטוקבקים והבלוגים יאפשרו לכל נושא לעלות לדיון ולשיח רציונלי.

כותבים ומרוויחים

בתוך כך הודיע אתר תפוז אנשים שהוא יחל לתגמל בלוגרים הפועלים בתחומו בהכנסות החל מהיום (ב'). זאת הפעם הראשונה בישראל, שמודל תגמול כזה מוצע לגולשים, הכותבים בלוג. משמעות הדבר היא כי בעלי בלוגים פופולארים, עתירי רייטינג, ייהנו מהכנסות נאות משיתוף הגולשים בהגיגיהם האישיים והעסקיים.

כך, על כל 1,000 צפיות יקבל בעל בלוג 8 שקלים. ברבעון השני של 2007, גולשים היוצרים תוכן וידאו מקורי באתר Flix, יזכו גם הם בתשלום עבור יצירותיהם. בהתאם לדרישות מס הכנסה, ינוכה מהתשלום לבלוגרים, שעור מס של 30% , אשר ישמר במשרדי תפוז על שם הגולש. עם סיום שנת המס, גולש אשר הרוויח פחות מ-4,000 שקלים יקבל את החזרי כספי המס, שנשמרו עבורו בתפוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.