מחקר חדש: רוב הציבור לא יודע מה זה בלוג

על פי המחקר, שנערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, רוב הציבור בישראל לא יודע מה זה בלוג
יובל בן טוב |

מחקר חדש העוסק בבלוגספירה הישראלית טוען, כי רבים מבין הבלוגרים הבולטים מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת. המחקר, "הבלוגספירה החברתית-פוליטית העברית, זיקתה לאמצעי התקשורת הממוסדים ותרומתה לשיח הציבורי במדינת ישראל", נערך על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן, מרצה לתקשורת ולמדע המדינה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ברנדייס. המחקר ייחשף לראשונה בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב-19 בפברואר 2007.

לטענת החוקרות, על אף ההכרזות שמהפכת ה-Web 2.0 תרמה ליצירת "הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", יש לצנן את ההתלהבות. כלומר, מוקדם לראות את התהליך כ"תפיסת המושכות של המדיה מהמעטים להמונים", מאחר שהתקשורת עודנה ריכוזית והיא נגועה בבעלויות צולבות ורמת מיסוד גבוהה.

על פי המחקר, נכון לרגע זה, רוב הציבור בעולם ובישראל לא יודע מה זה בלוג, מספר מצומצם בלבד של בלוגים דנים בנושאים פוליטיים-חברתיים (רובם הם יומני-רשת אישיים או אמצעי בידורי) ומיעוט בלוגרים זוכים לעיקר תשומת-הלב ו"אלו, לא פעם, מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, כושלים ביכולת לשמש ככח מתקן והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת".

לטענת החוקרות, הביטוי העצמי המקוון כפי שהן רואות אותו, אינו חתרני כפי שמקובל אולי לחשוב, אלא פועל מהאמונה שיש כשרון גם מחוץ להוליווד, שתשוקה מפצה על תעודות, ושכל אחד מאתנו יודע משהו שיכול לעזור למישהו, איפה שהוא. אלא שמכאן ועד העצמה גלובלית ודמוקרטיזציה של השיח הציבורי המרחק רב.

לטענת החוקרות, על מנת שהבלוגים והטוקבקים יוכלו לממש את ההבטחה הגלומה בהם מתחייבים, בין השאר, קיומם של מספר תנאים בסיסיים: היכולת לכתוב טוקבק או בלוג צריכה להיות פתוחה בפני כולם; כל קוראי וכותבי הטוקבק והבלוג אמורים להיות שווי-מעמד; מן הראוי שהטוקבקים והבלוגים יאפשרו לכל נושא לעלות לדיון ולשיח רציונלי.

כותבים ומרוויחים

בתוך כך הודיע אתר תפוז אנשים שהוא יחל לתגמל בלוגרים הפועלים בתחומו בהכנסות החל מהיום (ב'). זאת הפעם הראשונה בישראל, שמודל תגמול כזה מוצע לגולשים, הכותבים בלוג. משמעות הדבר היא כי בעלי בלוגים פופולארים, עתירי רייטינג, ייהנו מהכנסות נאות משיתוף הגולשים בהגיגיהם האישיים והעסקיים.

כך, על כל 1,000 צפיות יקבל בעל בלוג 8 שקלים. ברבעון השני של 2007, גולשים היוצרים תוכן וידאו מקורי באתר Flix, יזכו גם הם בתשלום עבור יצירותיהם. בהתאם לדרישות מס הכנסה, ינוכה מהתשלום לבלוגרים, שעור מס של 30% , אשר ישמר במשרדי תפוז על שם הגולש. עם סיום שנת המס, גולש אשר הרוויח פחות מ-4,000 שקלים יקבל את החזרי כספי המס, שנשמרו עבורו בתפוז.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".