דירוג ראשון לאנליסטים בישראל: הזרים מובילים

האנליסטים הבולטים במדד הדיוק: אלכסנדר הנדרסון (סיטי בנק), רמי רוזן (אוסקר גרוס), עידו דולב (בנק הפועלים). במדד התשואה בלטו: ריק קורץ (אנטרברג טובין), ירון פרידמן (בנק הפועלים), מרקוס קופרשמדיט (ליהמן ברדרס)
אסף מליחי |

כמה פעמים קראתם המלצה של אנליסט זה או אחר ותהיתם לעצמכם מדוע אי אפשר לעקוב אחר האנליסטים עצמם?

חברת פרדיקטה, המספקת נתונים פיננסיים וכלכליים ופיתוח מערכות תומכות החלטה לגופים פיננסיים בישראל, מודיעה על השקת דירוג ראשון בישראל של אנליסטים.

הדירוג מבוסס על נתוני המלצות ומחירי יעד למניות המתפרסמים לקהל הרחב באתרי האינטרנט הכלכליים. בתקופת חישוב הדירוג הוא כלל כ-450 המלצות של כ-60 אנליסטים.

מירי בן יהושע, מנכ"ל משותף בפרדיקטה, אומרת: "קיומו של מכשיר הבוחן את איכות המלצותיהם של האנליסטים ואת מידת תרומתן לניהול תיק ההשקעות, הינו הכרחי בכל שוק הון. בארה"ב נעשה שימוש שוטף בכלי זה, ואין ספק כי כניסתו לשוק ההון הישראלי תתרום משמעותית הן לשוק והן לגופים הפועלים בו".

לדברי ד"ר גסר, הדירוג מורכב מאמידת שני מדדים:

1. מדד דיוק - בוחן את מידת הדיוק של המלצותיו של אנליסט מסויים, באמצעות מדידת הפער בין המחיר המומלץ לבין מחיר השוק המכסימלי במהלך תקופה של 12 חודשים.

2. מדד תשואה - בוחן את תרומת המלצותיו של אנליסט מסויים לתיק ההשקעות, באמצעות מדידת התשואות העודפות על פני הענפים הרלוונטיים.

יצויין, כי הדירוג מחושב בנפרד לגבי כל אחד מהמדדים הנ"ל, כאשר דירוג האנליסטים מתבצע על ידי חלוקת הציונים שמקבל כל אנליסט בכל מדד לקבוצות של כוכבים (הדירוג העליון הוא 5 כוכבים והתחתון כוכב אחד). יש לציין שבדירוג הסופי, לא נכללים אנליסטים שמסקרים מניה אחת בלבד וכמו כן המלצות חוזרות.

האנליסטים שנכללים בדירוג חמישה כוכבים במדד הדיוק הם: אלכסנדר הנדרסון (סיטי בנק), רמי רוזן (אוסקר גרוס), עידו דולב (בנק הפועלים), אייל חברוני (פסגות אופק) וג'וזף וולף (UBS). במדד התשואה האנליסטים שקיבלו חמישה כוכבים הם: ריק קורץ (אנטרברג טובין), ירון פרידמן (בנק הפועלים), מרקוס קופרשמדיט (ליהמן ברדרס), רמי רוזן ורוני בירון (אוסקר גרוס) וירון זר (אקסלנס נשואה).

מירי בן יהושע הוסיפה: "לדירוג המוצג יש מספר יתרונות – היותו מבוסס על מדדים אובייקטיבים ועל נתונים שמתפרסמים לציבור, וכן העובדה שהוא בודק את רגישות התוצאות לאורך זמן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.