לשכות המסחר: הארכת ההיטל על שמני המזון פוגעת בצרכן
מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר, חיים עוז, ציין היום (ב'), כי "היטל הביטחה שמוטל על יבוא שמני מאכל הפך לדפוס קבוע המחודש מידי שנתיים בוועדת הכספים של הכנסת, כפועל יוצא ממדיניות משרד התמ"ת להגן על תעשיית השמנים המקומית".
עוז אמר את דבריו לקראת הדיון שיתקיים מחר בוועדת הכספים של הכנסת, בו יתבקשו חברי הוועדה להאריך בשנתיים נוספות את צו ההיטל על יבוא שמני מאכל.
עוז הוסיף, כי למרות שחברי ועדת הכספים מתנגדים להארכת תוקפו של ההיטל, הם נאלצים לאשר את הצו ואת המחיר משלמים שוב האזרחים. לדברי עוז, הסיבות שהביאו בזמנו להטלת ההיטל על יבוא השמן למאכל אינן תקפות היום לחלוטין ואין כל מקום למס הקיים ולכן יש לבטלו לחלוטין.
משנות ה-80 מוטל היטל על יבוא שמני מאכל לישראל כ"צעד מגן" על תעשיית השמן המקומית. שיעור ההיטל הופחת בהדרגה בכדי לגרום להתייעלות התעשייה המקומית הנחשפת ליבוא שמנים מחו"ל. עפ"י התכנון המקורי, ההיטל אמור היה להתבטל בשנת 2000, אך כיום ההיטל עומד על 4% ביבוא מארה"ב ומהאיחוד האירופי ו-7% מארצות אחרות.
מאיגוד לשכות המסחר מוסרים, כי בשנת 2004 שווי היבוא של שמני מאכל הסתכם בכ-11 מיליון דולר, כאשר תוספת שווי ההיטל עמד על כ-550 מיליון דולר, שעלותו באה לידי ביטוי בהעלאת המחיר לצרכן.
"שמן מאכל הינו מוצר בסיסי ביותר וכל ייקור במחירו יביא להתייקרות מקבילה לצרכן. השמן משמש גם כמוצר בסיסי בתהליכי הייצור של מוצרי מזון אחרים וכל עלייה במחירו גורמת לייקור של מוצרים נוספים. בתקופה כה קשה של שחיקת שכר וירידה ברמת החיים, ייקור השמן משמעותו פגיעה קשה בצרכנים ובעיקר בשכבות החלשות", אמר עוז.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
