לשכות המסחר: הארכת ההיטל על שמני המזון פוגעת בצרכן
מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר, חיים עוז, ציין היום (ב'), כי "היטל הביטחה שמוטל על יבוא שמני מאכל הפך לדפוס קבוע המחודש מידי שנתיים בוועדת הכספים של הכנסת, כפועל יוצא ממדיניות משרד התמ"ת להגן על תעשיית השמנים המקומית".
עוז אמר את דבריו לקראת הדיון שיתקיים מחר בוועדת הכספים של הכנסת, בו יתבקשו חברי הוועדה להאריך בשנתיים נוספות את צו ההיטל על יבוא שמני מאכל.
עוז הוסיף, כי למרות שחברי ועדת הכספים מתנגדים להארכת תוקפו של ההיטל, הם נאלצים לאשר את הצו ואת המחיר משלמים שוב האזרחים. לדברי עוז, הסיבות שהביאו בזמנו להטלת ההיטל על יבוא השמן למאכל אינן תקפות היום לחלוטין ואין כל מקום למס הקיים ולכן יש לבטלו לחלוטין.
משנות ה-80 מוטל היטל על יבוא שמני מאכל לישראל כ"צעד מגן" על תעשיית השמן המקומית. שיעור ההיטל הופחת בהדרגה בכדי לגרום להתייעלות התעשייה המקומית הנחשפת ליבוא שמנים מחו"ל. עפ"י התכנון המקורי, ההיטל אמור היה להתבטל בשנת 2000, אך כיום ההיטל עומד על 4% ביבוא מארה"ב ומהאיחוד האירופי ו-7% מארצות אחרות.
מאיגוד לשכות המסחר מוסרים, כי בשנת 2004 שווי היבוא של שמני מאכל הסתכם בכ-11 מיליון דולר, כאשר תוספת שווי ההיטל עמד על כ-550 מיליון דולר, שעלותו באה לידי ביטוי בהעלאת המחיר לצרכן.
"שמן מאכל הינו מוצר בסיסי ביותר וכל ייקור במחירו יביא להתייקרות מקבילה לצרכן. השמן משמש גם כמוצר בסיסי בתהליכי הייצור של מוצרי מזון אחרים וכל עלייה במחירו גורמת לייקור של מוצרים נוספים. בתקופה כה קשה של שחיקת שכר וירידה ברמת החיים, ייקור השמן משמעותו פגיעה קשה בצרכנים ובעיקר בשכבות החלשות", אמר עוז.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
