לשכות המסחר: הארכת ההיטל על שמני המזון פוגעת בצרכן
מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר, חיים עוז, ציין היום (ב'), כי "היטל הביטחה שמוטל על יבוא שמני מאכל הפך לדפוס קבוע המחודש מידי שנתיים בוועדת הכספים של הכנסת, כפועל יוצא ממדיניות משרד התמ"ת להגן על תעשיית השמנים המקומית".
עוז אמר את דבריו לקראת הדיון שיתקיים מחר בוועדת הכספים של הכנסת, בו יתבקשו חברי הוועדה להאריך בשנתיים נוספות את צו ההיטל על יבוא שמני מאכל.
עוז הוסיף, כי למרות שחברי ועדת הכספים מתנגדים להארכת תוקפו של ההיטל, הם נאלצים לאשר את הצו ואת המחיר משלמים שוב האזרחים. לדברי עוז, הסיבות שהביאו בזמנו להטלת ההיטל על יבוא השמן למאכל אינן תקפות היום לחלוטין ואין כל מקום למס הקיים ולכן יש לבטלו לחלוטין.
משנות ה-80 מוטל היטל על יבוא שמני מאכל לישראל כ"צעד מגן" על תעשיית השמן המקומית. שיעור ההיטל הופחת בהדרגה בכדי לגרום להתייעלות התעשייה המקומית הנחשפת ליבוא שמנים מחו"ל. עפ"י התכנון המקורי, ההיטל אמור היה להתבטל בשנת 2000, אך כיום ההיטל עומד על 4% ביבוא מארה"ב ומהאיחוד האירופי ו-7% מארצות אחרות.
מאיגוד לשכות המסחר מוסרים, כי בשנת 2004 שווי היבוא של שמני מאכל הסתכם בכ-11 מיליון דולר, כאשר תוספת שווי ההיטל עמד על כ-550 מיליון דולר, שעלותו באה לידי ביטוי בהעלאת המחיר לצרכן.
"שמן מאכל הינו מוצר בסיסי ביותר וכל ייקור במחירו יביא להתייקרות מקבילה לצרכן. השמן משמש גם כמוצר בסיסי בתהליכי הייצור של מוצרי מזון אחרים וכל עלייה במחירו גורמת לייקור של מוצרים נוספים. בתקופה כה קשה של שחיקת שכר וירידה ברמת החיים, ייקור השמן משמעותו פגיעה קשה בצרכנים ובעיקר בשכבות החלשות", אמר עוז.
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
