שרגא ברוש: מצב התעשיה מדאיג - הרבעון ה-2 היה מאכזב

נשיא התאחדות התעשיינים מספר, כי ברבעון החולף - השני של השנה - פוטרו כ-1,100 עובדים (0.3% מכלל המועסקים בתעשיה) וחלה נסיגה של 0.3% בתפוקת התעשיה. קורא לממשלה לבצע צעדים שיאיצו הצמיחה ויצרו 40 אלף מקומות עבודה
שרון שפורר |

ברבעון השני של השנה פוטרו כ-1,100 עובדים (0.3% מכלל המועסקים בתעשייה) וחלה נסיגה של 0.3% בתפוקת התעשייה. זאת לעומת הרמה החודשית הממוצעת ברבעון הראשון של 2005. כך אומר היום (רביעי) שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בהסתמכו על ניתוח חודשי שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.

ברוש מעריך, כי הירידה הקלה במצבת העובדים במפעלים באה, כפי הנראה, על רקע הנסיגה בתפוקת התעשייה.

הוא מציין, כי ברבעון הראשון של השנה תפוקת התעשייה גדלה ב-0.2% בלבד, לעומת הרבעון שקדם לו ושיעור המועסקים גדל ב-0.1% בלבד.

נשיא התאחדות התעשיינים קורא לממשלה לבצע שורת צעדים שיאיצו הצמיחה ויצרו 40 אלף מקומות עבודה במשק. בתוך כך, הוא מונה פעולות לעידוד היצוא, יצירת מקומות תעסוקה איכותיים ויציבים בפריפריה, טיפול בנושא החינוך הטכנולוגי וההכשרה המקצועית וכן שדרוג התעשייה המסורתית, תוך סיוע לפתח אסטרטגיה חדשה המבוססת על בידול טכנולוגי, ובכך ליצור למפעלים אלו יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי.

מניתוח חודשי של התאחדות התעשיינים לפי קבוצות ענפים מתברר, כי ברבעון השני של 2005 הועמקה הנסיגה במצבת עובדי קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, (מדובר בענפי המזון, משקאות וטבק, טקסטיל והלבשה, עור והנעלה, נייר ומוצריו, דפוס והוצאה לאור, עץ ורהיטים).

בתקופה זו, נרשמו פיטורים בקצב של 0.7% שהם כ-770 איש במצבת עובדי הקבוצה. זאת בהמשך לפיטורי עובדים בקצב של 0.2% ברבעון הראשון השנה. הנסיגה במצבת עובדי הקבוצה, מציין ברוש, נובעת רובה ככולה, מהמשך פיטורי העובדים בענף הטקסטיל וההלבשה - 4.1%, לצד חידוש הפיטורים בקצב של 3%, בענף העץ והריהוט. הנסיגה קוזזה בחלקה הודות לקליטת עובדים מתונה של 0.5% בענף המזון ו-0.4% בענף הדפוס. במקביל, מציין ברוש, בענפי הטכנולוגיה המעורבת חודשה הנסיגה בקליטת עובדים בקצב של 1.1% שהם כ-460 איש ברבע השני של השנה, זאת לאחר קליטת עובדים מתונה בקצב של 0.6% ברבעון הראשון של 2005 (מדובר בכימיקלים וזיקוק נפט, תרופות מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).

הנסיגה במצבת עובדי הקבוצה נובעת מחידוש פיטורי עובדים בענפי המכונות והציוד והמנועים והציוד החשמלי ירידה של 0.7%-1.1%, לצד קיפאון במצבת עובדי ענף הכימיה, זאת לאחר חמישה רבעונים רצופים של קליטת עובדים בענף.

עוד הצביע הניתוח על כך שקיפאון נרשם במצבת עובדי קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית ברבע השני של השנה, זאת לאחר קליטת עובדים מתונה ביותר ברבע הראשון השנה. (מדובר בענפי כרייה וחציבה, מינרלים אל מתכתיים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). הקיפאון במצבת עובדי הקבוצה, אומר ברוש, משקף נסיגה של 0.6% במצבת עובדי ענף מוצרי המתכת, נסיגה זו קוזזה הודות לקליטת עובדים מהירה של 4.1% בענף המינרלים האל מתכתיים.

זאת ועוד. בחודשים אפריל-יוני 2005 נרשמה קליטת עובדים איטית ביותר - 0.2% שהם כ-150 איש בקבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית, זאת לאחר קליטת עובדים בקצב של כ- 0.5% ברבעון הראשון של השנה (מדובר בענפי הרכיבים האלקטרוניים, ציוד לבקרה ופיקוח, וציוד רפואי ומדעי, ציוד תקשורת אלקטרוני וכלי הובלה). קליטת העובדים המתונה בענפי הקבוצה, מציין ברוש, משקפת המשך קליטת עובדים בקצב של 0.6% בענף הציוד לבקרה ופיקוח וציוד רפואי, מנגד - חודשו הפיטורים בקצב של 0.4% בענף ציוד התקשורת האלקטרוני.

הניתוח הראה גם, כי ברבעון השני של השנה נמשכה מגמת ההרעה בתפוקת ענפי הטכנולוגיה המעורבת עילית - נרשמה נסיגה ריאלית של 2.1% בתפוקת הקבוצה. זאת בהמשך לקיפאון שחל ברבעון הראשון של 2005.

במקביל, בחודשים אפריל-יוני 2005 נרשמה נסיגה ריאלית של כ-0.5% בתפוקת קבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית, זאת בהמשך לנסיגה של 1.7% בתחילת 2005. ובדומה, ברבעון השני של 2005 נרשמה נסיגה ריאלית של כ-0.3% בתפוקת קבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית, זאת לאחר גידול מתון של 0.3% ברבעון הראשון של השנה.

מנגד, הראה הניתוח, כי צמיחה ריאלית מתונה של 0.3% נרשמה בתקופה זו בתפוקת קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת מסורתית, זאת בהמשך לארבעה רבעונים רצופים של צמיחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".