החגיגה אכן היתה מוקדמת: ירידה של5% בהתחלות בניה
מדד ת"א נדל"ן 15 נסחר בשעה זו של המסחר באחד העם בירידה של כחצי אחוז, לאחר זינוק מרשים אתמול של 2.2%. כל זאת כשברקע מתברר, כי החגיגות באשר להתאוששות שוק הנדל"ן מקדימות את זמנן. אתמול פורסמה כוונתן של חברות נדל"ן גדולות בענף להעלות מחירים, מה שאותת למשקיעים על התעצמות ההתאוששות בסקטור.
משרד השיכון והבינוי מיהר לצנן את השמחה ומסר, כי ההכרזה על ההתאוששות מוקדמת ומוגזמת וכי הענף עדיין נמצא "בתחתית החבית". לכך הצטרף גם דו"ח הפיקוח על הבנקים שפורסם אתמול ולפיו סיכוני האשראי במיוחד בענף הנדל"ן והבינוי עדיין גבוהים ושני אלו עשויים להפוך הבוקר את המגמה על פיה והיום מתקבל חיזוק נוסף לכך שאכן החגיגה היתה מוקדמת מידי.
על פי נתונים מנוכי עונתיות, מספר הדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2005 היה נמוך ב-5% לערך בהשוואה לכל אחת משתי המחציות של 2004, כך נמסר היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בארבעת הרבעונים האחרונים הגיע קצב הגידול של התחלות אלה, בחישוב שנתי, ל-5%- בקירוב, בדומה לקצב הגידול שנרשם, בחישוב שנתי, ביולי 2003 עד יוני 2004.
מספר התחלות הבנייה הגדול ביותר היה במחוז המרכז - 29% מכלל הדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2005, בעוד שבמחוז חיפה נרשמו 9% בלבד.
במחצית הראשונה של 2005, פחתו, לעומת המחצית המקבילה ב-2004, התחלות הבנייה של דירות במחוזות תל אביב והדרום (ירידה של 17%, בכל אחד מהם) ובמחוזות המרכז והצפון (ירידה של 6%, בכל אחד מהם). לעומת זאת, נרשמה עלייה במחצית הראשונה של 2005, לעומת המחצית המקבילה ב-2004, במחוז ירושלים (63%) ובאזורי יש"ע (28%), בהם נרשמה עלייה ניכרת בבנייה ביוזמה ציבורית.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי במחצית הראשונה של 2005 נסתיימה בנייתן של 15,400 דירות חדשות במשק, מתוכן 75% נבנו ביוזמה פרטית, ו-25% נבנו ביוזמה ציבורית.
על פי נתונים מנוכי עונתיות, מספר הדירות שנסתיימה בנייתן בינואר-יוני 2005, היה גבוה ב-1.5% לעומת יולי-דצמבר 2004, אך נמוך ב-2.6% לעומת ינואר-יוני 2004.
מלאי הדירות שנמצאו בבנייה פעילה המשיך לרדת, והסתכם בסוף יוני 2005 ב-56.2 אלף דירות לערך. זאת לעומת 59.2 אלף דירות שהיו בבנייה פעילה בסוף יוני 2004 - ירידה של 5% בקירוב. מתוך הדירות שנמצאו בבנייה פעילה בסוף יוני 2005, נבנות 42.8 אלף דירות ביוזמה פרטית, ועוד כ-13.4 אלף דירות נבנות ביוזמה ציבורית.
בלמ"ס בדקו גם את שטחי הבניה ומצאו, כי במחצית הראשונה של 2005 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-2.99 מיליון מ"ר, לעומת 3.18 מיליון מ"ר במחצית המקבילה ב-2004 - ירידה של כ-6%. מכלל השטח שבנייתו החלה במחצית הראשונה של 2005, 78% נועדו למגורים (לעומת 76% במחצית המקבילה אשתקד) ו-22% נועדו לענפי המשק השונים (לעומת 24% במחצית המקבילה אשתקד).
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
