ביטול 10% מס בפרוק
המאמר עוסק בסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55, שמטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה) בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק.
סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55 משנת 2005 מטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה, להלן: "רר"ל") בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק. הסעיף יוצר החמרות מיסוי אותן יש לוודא טרם פרוק האיגוד. יש לחשב את אובדן המס בשל מיסוי רר"ל לפני 2002 ב-25% מס במקום 10% בפרוק. 25% מס ישולמו במכירה עתידית על ידי בעל מניות שקיבל את הקרקע לאחר פרוק פטור של האיגוד. משמע לפני פרוק איגוד מקרקעין יש לערוך חישוב של נטל המס הנוסף עקב אובדן מיסוי 10% על רר"ל עד 2002. עו"ד שיבקש פטור בפרוק לפי סעיף 71 לחוק, ללא חישוב כאמור, עלול למצוא עצמו מכשיל לקוחו שלא במכוון והלקוח יאלץ לשאת בעתיד בנטל מס נוסף שניגרם לו בשיעור 15% (10%-25%) על מקרקעין שקיבל בפטור ממס.
נטל מס נוסף זה ניגרם כתוצאה מהוראת סעיף 71א הקובעת כי מי שקיבל מקרקעין בפטור יהיה חייב בעת המכירה העתידית במס בשיעור שהיה חייב בו על דוידנד. שיעור זה הינו 25% מס ליחיד ולא 10% מס שהיה אותו יחיד משלם על אותו רווח בפרוק חייב אילו ויתר על הפטור לפי ס' 71 בפרוק. ממילא ברב המיקרים קיים מס רכישה כך שאין הבדל בין פרוק חייב לפטור בהקשר זה. בנקודה זו שוגים יועצי מס רבים ושונים הסוברים כי על פי תיקון 55 כפי שהוסבר מעל במות מיקצועיות מכובדות, ומכח ס' 71א החדש, כי לאחר פרוק במכירה על ידי בעל המניות נישמר 10% מס על רר"ל עד תום 2002, ולא היא! גם בשיחות ברור שערכנו עם המעורבים בחקיקה הסתבר לנו כי הנקודה הועלתה בו. כספים אך החקיקה הושלמה כנוסחה זה.
לסיכום, הזהרו קודם החלטת פרוק של איגוד מקרקעין.
עם זאת לכל החמרה יש צדדים חיובים. מתכנני מס (סולידיים) ימצאו כי נוצרו הזדמנויות פז לתכנוני מס לגיטימיים, ששיעור הצלחתם הינו גבוה ביותר נוכח המצאותם בסעיף מחמיר שמטרתו לכידת מתכנני מס.
בהילכת סיוון קבע בית משפט, כי בפרוק נקיטת הליכים להפחתת נטל מס ל-10% הינו לגיטימי גם אם איננו כלכלי. אנו נציע ברשימה זו תכנון מס לפיו מס החל בפרוק על רר"ל הינו אפס במקום 25%.
וזהו התכנון: סעיף 71א קבע כי בעת מכירה עתידית יהיה שיעור המס על הרווח הנוסף השיעור שהיה חל על דיוידנד אילו חולק לבעל המניות ערב הפרוק. לפי סעיף 121ב שיעור המס על דיוידנד ליחיד הינו 25% מס ולפיכך אם בעל המניות הינו יחיד, שיעור המס העתידי הינו 25% על רר"ל. אם בעל המניות הינו תאגיד, שיעור המס הינו 0% על פי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (אך יש לשים לב לחריגים על פי סעיף 126(ג) (25%) ו-(ד) (34%) וכן למס על פי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 47 (15%). יוצא אפוא שאם תאגיד קיבל בפרוק פטור לפי סעיף 71 לחוק קרקע שנקנתה ברר"ל , המס העתידי על מרכיב רר"ל הטמון בעלות הקרקע יחוייב באפס מס. הדבר נכון גם לרר"ל אחרי 2002 בו מחוייב תאגיד ב-25% מס. גם לגבי יחידים קיימות תוצאות מס מפתיעות. כך יוצא כי אם יחיד בעל מניות יעבירן לחברה (על פי סעיף 104א לפקודה – 0.5% מס רכישה), ובעת הפרוק (שנתיים אח"כ לפחות!) יהנה התאגיד החדש מפטור ממס לפי סעיף 71ויקבל את קרקעות האיגוד בפטור, הרי בעת מכירה עתידית לאור סעיף 71א לחוק יהנה התאגיד המוכר את הקרקע משיעור מס 0% על רר"ל, במקום שיעור מס של 25%.
יותר מכך, גם אם מדובר בחברת אם בעלת מניות באיגוד מקרקעין, כאשר האיגוד רכש את הקרקע ברר"ל עד סוף 92', הרי אז על פי סעיף 94ב לפקודה (רר"ל במס הכנסה) חברת האם היתה זכאית ל-10% מס בפרוק חייב, או במכירת מניות האיגוד (חברת הבת) . אולם אם חברת הבת האיגוד, יקנה קרקע ברר"ל, יתפרק בפטור לפי סעיף 71 ויעביר הקרקע לחברת האם; חברת האם תמכור את הקרקע, הרי לפי סעיף 71א במכירה של חברת האם אחר הפרוק תשלם חברת האם 0% מס במכירת הקרקע עד לגובה הרר"ל שהיה בחברת הבת לפני הפרוק. זאת בשל הפטור שקיים לדיוידנד בין חברת בת לחברת אם מכח סעיף 126(ב) לפקודה. 10% מס שהיתה חברת האם חייבת בו טרם הפרוק לפי סעיף 71 (הפטור ממס) נעלם כלא היה מכח הוראת סעיף 71א החדשה, לפיה המס שיחול הינו המס שהיה חל על דיוידנד (אפס כאמור) ערב הפרוק. כך שכפוף למס רכישה (5%) מרוויחים 10% מס ומוכרים רר"ל ב-0% מס. חסכון מס של 5%.כמובן כי ניתן לשכלל התיכנון ולבצע פרוק כפול כך שהקרהע תגיע ליחיד בפטור לפי סעיף 71 ו כפוף למס רכישה גם היחיד יהנה מפטור ממס על הרר"ל.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
