סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55 משנת 2005 מטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה, להלן: "רר"ל") בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק. הסעיף יוצר החמרות מיסוי אותן יש לוודא טרם פרוק האיגוד. יש לחשב את אובדן המס בשל מיסוי רר"ל לפני 2002 ב-25% מס במקום 10% בפרוק. 25% מס ישולמו במכירה עתידית על ידי בעל מניות שקיבל את הקרקע לאחר פרוק פטור של האיגוד. משמע לפני פרוק איגוד מקרקעין יש לערוך חישוב של נטל המס הנוסף עקב אובדן מיסוי 10% על רר"ל עד 2002. עו"ד שיבקש פטור בפרוק לפי סעיף 71 לחוק, ללא חישוב כאמור, עלול למצוא עצמו מכשיל לקוחו שלא במכוון והלקוח יאלץ לשאת בעתיד בנטל מס נוסף שניגרם לו בשיעור 15% (10%-25%) על מקרקעין שקיבל בפטור ממס.

נטל מס נוסף זה ניגרם כתוצאה מהוראת סעיף 71א הקובעת כי מי שקיבל מקרקעין בפטור יהיה חייב בעת המכירה העתידית במס בשיעור שהיה חייב בו על דוידנד. שיעור זה הינו 25% מס ליחיד ולא 10% מס שהיה אותו יחיד משלם על אותו רווח בפרוק חייב אילו ויתר על הפטור לפי ס' 71 בפרוק. ממילא ברב המיקרים קיים מס רכישה כך שאין הבדל בין פרוק חייב לפטור בהקשר זה. בנקודה זו שוגים יועצי מס רבים ושונים הסוברים כי על פי תיקון 55 כפי שהוסבר מעל במות מיקצועיות מכובדות, ומכח ס' 71א החדש, כי לאחר פרוק במכירה על ידי בעל המניות נישמר 10% מס על רר"ל עד תום 2002, ולא היא! גם בשיחות ברור שערכנו עם המעורבים בחקיקה הסתבר לנו כי הנקודה הועלתה בו. כספים אך החקיקה הושלמה כנוסחה זה.

לסיכום, הזהרו קודם החלטת פרוק של איגוד מקרקעין.

עם זאת לכל החמרה יש צדדים חיובים. מתכנני מס (סולידיים) ימצאו כי נוצרו הזדמנויות פז לתכנוני מס לגיטימיים, ששיעור הצלחתם הינו גבוה ביותר נוכח המצאותם בסעיף מחמיר שמטרתו לכידת מתכנני מס.

בהילכת סיוון קבע בית משפט, כי בפרוק נקיטת הליכים להפחתת נטל מס ל-10% הינו לגיטימי גם אם איננו כלכלי. אנו נציע ברשימה זו תכנון מס לפיו מס החל בפרוק על רר"ל הינו אפס במקום 25%.

וזהו התכנון: סעיף 71א קבע כי בעת מכירה עתידית יהיה שיעור המס על הרווח הנוסף השיעור שהיה חל על דיוידנד אילו חולק לבעל המניות ערב הפרוק. לפי סעיף 121ב שיעור המס על דיוידנד ליחיד הינו 25% מס ולפיכך אם בעל המניות הינו יחיד, שיעור המס העתידי הינו 25% על רר"ל. אם בעל המניות הינו תאגיד, שיעור המס הינו 0% על פי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (אך יש לשים לב לחריגים על פי סעיף 126(ג) (25%) ו-(ד) (34%) וכן למס על פי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 47 (15%). יוצא אפוא שאם תאגיד קיבל בפרוק פטור לפי סעיף 71 לחוק קרקע שנקנתה ברר"ל , המס העתידי על מרכיב רר"ל הטמון בעלות הקרקע יחוייב באפס מס. הדבר נכון גם לרר"ל אחרי 2002 בו מחוייב תאגיד ב-25% מס. גם לגבי יחידים קיימות תוצאות מס מפתיעות. כך יוצא כי אם יחיד בעל מניות יעבירן לחברה (על פי סעיף 104א לפקודה – 0.5% מס רכישה), ובעת הפרוק (שנתיים אח"כ לפחות!) יהנה התאגיד החדש מפטור ממס לפי סעיף 71ויקבל את קרקעות האיגוד בפטור, הרי בעת מכירה עתידית לאור סעיף 71א לחוק יהנה התאגיד המוכר את הקרקע משיעור מס 0% על רר"ל, במקום שיעור מס של 25%.

יותר מכך, גם אם מדובר בחברת אם בעלת מניות באיגוד מקרקעין, כאשר האיגוד רכש את הקרקע ברר"ל עד סוף 92', הרי אז על פי סעיף 94ב לפקודה (רר"ל במס הכנסה) חברת האם היתה זכאית ל-10% מס בפרוק חייב, או במכירת מניות האיגוד (חברת הבת) . אולם אם חברת הבת האיגוד, יקנה קרקע ברר"ל, יתפרק בפטור לפי סעיף 71 ויעביר הקרקע לחברת האם; חברת האם תמכור את הקרקע, הרי לפי סעיף 71א במכירה של חברת האם אחר הפרוק תשלם חברת האם 0% מס במכירת הקרקע עד לגובה הרר"ל שהיה בחברת הבת לפני הפרוק. זאת בשל הפטור שקיים לדיוידנד בין חברת בת לחברת אם מכח סעיף 126(ב) לפקודה. 10% מס שהיתה חברת האם חייבת בו טרם הפרוק לפי סעיף 71 (הפטור ממס) נעלם כלא היה מכח הוראת סעיף 71א החדשה, לפיה המס שיחול הינו המס שהיה חל על דיוידנד (אפס כאמור) ערב הפרוק. כך שכפוף למס רכישה (5%) מרוויחים 10% מס ומוכרים רר"ל ב-0% מס. חסכון מס של 5%.כמובן כי ניתן לשכלל התיכנון ולבצע פרוק כפול כך שהקרהע תגיע ליחיד בפטור לפי סעיף 71 ו כפוף למס רכישה גם היחיד יהנה מפטור ממס על הרר"ל.