ביטול 10% מס בפרוק

מאת: ד"ר אברהם אלתר, עו"ד

המאמר עוסק בסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55, שמטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה) בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק.
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55 משנת 2005 מטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה, להלן: "רר"ל") בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק. הסעיף יוצר החמרות מיסוי אותן יש לוודא טרם פרוק האיגוד. יש לחשב את אובדן המס בשל מיסוי רר"ל לפני 2002 ב-25% מס במקום 10% בפרוק. 25% מס ישולמו במכירה עתידית על ידי בעל מניות שקיבל את הקרקע לאחר פרוק פטור של האיגוד. משמע לפני פרוק איגוד מקרקעין יש לערוך חישוב של נטל המס הנוסף עקב אובדן מיסוי 10% על רר"ל עד 2002. עו"ד שיבקש פטור בפרוק לפי סעיף 71 לחוק, ללא חישוב כאמור, עלול למצוא עצמו מכשיל לקוחו שלא במכוון והלקוח יאלץ לשאת בעתיד בנטל מס נוסף שניגרם לו בשיעור 15% (10%-25%) על מקרקעין שקיבל בפטור ממס.

נטל מס נוסף זה ניגרם כתוצאה מהוראת סעיף 71א הקובעת כי מי שקיבל מקרקעין בפטור יהיה חייב בעת המכירה העתידית במס בשיעור שהיה חייב בו על דוידנד. שיעור זה הינו 25% מס ליחיד ולא 10% מס שהיה אותו יחיד משלם על אותו רווח בפרוק חייב אילו ויתר על הפטור לפי ס' 71 בפרוק. ממילא ברב המיקרים קיים מס רכישה כך שאין הבדל בין פרוק חייב לפטור בהקשר זה. בנקודה זו שוגים יועצי מס רבים ושונים הסוברים כי על פי תיקון 55 כפי שהוסבר מעל במות מיקצועיות מכובדות, ומכח ס' 71א החדש, כי לאחר פרוק במכירה על ידי בעל המניות נישמר 10% מס על רר"ל עד תום 2002, ולא היא! גם בשיחות ברור שערכנו עם המעורבים בחקיקה הסתבר לנו כי הנקודה הועלתה בו. כספים אך החקיקה הושלמה כנוסחה זה.

לסיכום, הזהרו קודם החלטת פרוק של איגוד מקרקעין.

עם זאת לכל החמרה יש צדדים חיובים. מתכנני מס (סולידיים) ימצאו כי נוצרו הזדמנויות פז לתכנוני מס לגיטימיים, ששיעור הצלחתם הינו גבוה ביותר נוכח המצאותם בסעיף מחמיר שמטרתו לכידת מתכנני מס.

בהילכת סיוון קבע בית משפט, כי בפרוק נקיטת הליכים להפחתת נטל מס ל-10% הינו לגיטימי גם אם איננו כלכלי. אנו נציע ברשימה זו תכנון מס לפיו מס החל בפרוק על רר"ל הינו אפס במקום 25%.

וזהו התכנון: סעיף 71א קבע כי בעת מכירה עתידית יהיה שיעור המס על הרווח הנוסף השיעור שהיה חל על דיוידנד אילו חולק לבעל המניות ערב הפרוק. לפי סעיף 121ב שיעור המס על דיוידנד ליחיד הינו 25% מס ולפיכך אם בעל המניות הינו יחיד, שיעור המס העתידי הינו 25% על רר"ל. אם בעל המניות הינו תאגיד, שיעור המס הינו 0% על פי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (אך יש לשים לב לחריגים על פי סעיף 126(ג) (25%) ו-(ד) (34%) וכן למס על פי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 47 (15%). יוצא אפוא שאם תאגיד קיבל בפרוק פטור לפי סעיף 71 לחוק קרקע שנקנתה ברר"ל , המס העתידי על מרכיב רר"ל הטמון בעלות הקרקע יחוייב באפס מס. הדבר נכון גם לרר"ל אחרי 2002 בו מחוייב תאגיד ב-25% מס. גם לגבי יחידים קיימות תוצאות מס מפתיעות. כך יוצא כי אם יחיד בעל מניות יעבירן לחברה (על פי סעיף 104א לפקודה – 0.5% מס רכישה), ובעת הפרוק (שנתיים אח"כ לפחות!) יהנה התאגיד החדש מפטור ממס לפי סעיף 71ויקבל את קרקעות האיגוד בפטור, הרי בעת מכירה עתידית לאור סעיף 71א לחוק יהנה התאגיד המוכר את הקרקע משיעור מס 0% על רר"ל, במקום שיעור מס של 25%.

יותר מכך, גם אם מדובר בחברת אם בעלת מניות באיגוד מקרקעין, כאשר האיגוד רכש את הקרקע ברר"ל עד סוף 92', הרי אז על פי סעיף 94ב לפקודה (רר"ל במס הכנסה) חברת האם היתה זכאית ל-10% מס בפרוק חייב, או במכירת מניות האיגוד (חברת הבת) . אולם אם חברת הבת האיגוד, יקנה קרקע ברר"ל, יתפרק בפטור לפי סעיף 71 ויעביר הקרקע לחברת האם; חברת האם תמכור את הקרקע, הרי לפי סעיף 71א במכירה של חברת האם אחר הפרוק תשלם חברת האם 0% מס במכירת הקרקע עד לגובה הרר"ל שהיה בחברת הבת לפני הפרוק. זאת בשל הפטור שקיים לדיוידנד בין חברת בת לחברת אם מכח סעיף 126(ב) לפקודה. 10% מס שהיתה חברת האם חייבת בו טרם הפרוק לפי סעיף 71 (הפטור ממס) נעלם כלא היה מכח הוראת סעיף 71א החדשה, לפיה המס שיחול הינו המס שהיה חל על דיוידנד (אפס כאמור) ערב הפרוק. כך שכפוף למס רכישה (5%) מרוויחים 10% מס ומוכרים רר"ל ב-0% מס. חסכון מס של 5%.כמובן כי ניתן לשכלל התיכנון ולבצע פרוק כפול כך שהקרהע תגיע ליחיד בפטור לפי סעיף 71 ו כפוף למס רכישה גם היחיד יהנה מפטור ממס על הרר"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: