ביטול 10% מס בפרוק

מאת: ד"ר אברהם אלתר, עו"ד

המאמר עוסק בסעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55, שמטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה) בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק.
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנחקק בתיקון 55 משנת 2005 מטרתו הינה מיסוי "רווח נוסף" (רווח ראוי לחלוקה, להלן: "רר"ל") בעת מכירה עתידית של המקרקעין ע"י בעל המניות, שקיבל המקרקעין בפטור ממס בעת פרוק האיגוד לפי סעיף 71 לחוק. הסעיף יוצר החמרות מיסוי אותן יש לוודא טרם פרוק האיגוד. יש לחשב את אובדן המס בשל מיסוי רר"ל לפני 2002 ב-25% מס במקום 10% בפרוק. 25% מס ישולמו במכירה עתידית על ידי בעל מניות שקיבל את הקרקע לאחר פרוק פטור של האיגוד. משמע לפני פרוק איגוד מקרקעין יש לערוך חישוב של נטל המס הנוסף עקב אובדן מיסוי 10% על רר"ל עד 2002. עו"ד שיבקש פטור בפרוק לפי סעיף 71 לחוק, ללא חישוב כאמור, עלול למצוא עצמו מכשיל לקוחו שלא במכוון והלקוח יאלץ לשאת בעתיד בנטל מס נוסף שניגרם לו בשיעור 15% (10%-25%) על מקרקעין שקיבל בפטור ממס.

נטל מס נוסף זה ניגרם כתוצאה מהוראת סעיף 71א הקובעת כי מי שקיבל מקרקעין בפטור יהיה חייב בעת המכירה העתידית במס בשיעור שהיה חייב בו על דוידנד. שיעור זה הינו 25% מס ליחיד ולא 10% מס שהיה אותו יחיד משלם על אותו רווח בפרוק חייב אילו ויתר על הפטור לפי ס' 71 בפרוק. ממילא ברב המיקרים קיים מס רכישה כך שאין הבדל בין פרוק חייב לפטור בהקשר זה. בנקודה זו שוגים יועצי מס רבים ושונים הסוברים כי על פי תיקון 55 כפי שהוסבר מעל במות מיקצועיות מכובדות, ומכח ס' 71א החדש, כי לאחר פרוק במכירה על ידי בעל המניות נישמר 10% מס על רר"ל עד תום 2002, ולא היא! גם בשיחות ברור שערכנו עם המעורבים בחקיקה הסתבר לנו כי הנקודה הועלתה בו. כספים אך החקיקה הושלמה כנוסחה זה.

לסיכום, הזהרו קודם החלטת פרוק של איגוד מקרקעין.

עם זאת לכל החמרה יש צדדים חיובים. מתכנני מס (סולידיים) ימצאו כי נוצרו הזדמנויות פז לתכנוני מס לגיטימיים, ששיעור הצלחתם הינו גבוה ביותר נוכח המצאותם בסעיף מחמיר שמטרתו לכידת מתכנני מס.

בהילכת סיוון קבע בית משפט, כי בפרוק נקיטת הליכים להפחתת נטל מס ל-10% הינו לגיטימי גם אם איננו כלכלי. אנו נציע ברשימה זו תכנון מס לפיו מס החל בפרוק על רר"ל הינו אפס במקום 25%.

וזהו התכנון: סעיף 71א קבע כי בעת מכירה עתידית יהיה שיעור המס על הרווח הנוסף השיעור שהיה חל על דיוידנד אילו חולק לבעל המניות ערב הפרוק. לפי סעיף 121ב שיעור המס על דיוידנד ליחיד הינו 25% מס ולפיכך אם בעל המניות הינו יחיד, שיעור המס העתידי הינו 25% על רר"ל. אם בעל המניות הינו תאגיד, שיעור המס הינו 0% על פי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה (אך יש לשים לב לחריגים על פי סעיף 126(ג) (25%) ו-(ד) (34%) וכן למס על פי חוק עידוד השקעות הון, סעיף 47 (15%). יוצא אפוא שאם תאגיד קיבל בפרוק פטור לפי סעיף 71 לחוק קרקע שנקנתה ברר"ל , המס העתידי על מרכיב רר"ל הטמון בעלות הקרקע יחוייב באפס מס. הדבר נכון גם לרר"ל אחרי 2002 בו מחוייב תאגיד ב-25% מס. גם לגבי יחידים קיימות תוצאות מס מפתיעות. כך יוצא כי אם יחיד בעל מניות יעבירן לחברה (על פי סעיף 104א לפקודה – 0.5% מס רכישה), ובעת הפרוק (שנתיים אח"כ לפחות!) יהנה התאגיד החדש מפטור ממס לפי סעיף 71ויקבל את קרקעות האיגוד בפטור, הרי בעת מכירה עתידית לאור סעיף 71א לחוק יהנה התאגיד המוכר את הקרקע משיעור מס 0% על רר"ל, במקום שיעור מס של 25%.

יותר מכך, גם אם מדובר בחברת אם בעלת מניות באיגוד מקרקעין, כאשר האיגוד רכש את הקרקע ברר"ל עד סוף 92', הרי אז על פי סעיף 94ב לפקודה (רר"ל במס הכנסה) חברת האם היתה זכאית ל-10% מס בפרוק חייב, או במכירת מניות האיגוד (חברת הבת) . אולם אם חברת הבת האיגוד, יקנה קרקע ברר"ל, יתפרק בפטור לפי סעיף 71 ויעביר הקרקע לחברת האם; חברת האם תמכור את הקרקע, הרי לפי סעיף 71א במכירה של חברת האם אחר הפרוק תשלם חברת האם 0% מס במכירת הקרקע עד לגובה הרר"ל שהיה בחברת הבת לפני הפרוק. זאת בשל הפטור שקיים לדיוידנד בין חברת בת לחברת אם מכח סעיף 126(ב) לפקודה. 10% מס שהיתה חברת האם חייבת בו טרם הפרוק לפי סעיף 71 (הפטור ממס) נעלם כלא היה מכח הוראת סעיף 71א החדשה, לפיה המס שיחול הינו המס שהיה חל על דיוידנד (אפס כאמור) ערב הפרוק. כך שכפוף למס רכישה (5%) מרוויחים 10% מס ומוכרים רר"ל ב-0% מס. חסכון מס של 5%.כמובן כי ניתן לשכלל התיכנון ולבצע פרוק כפול כך שהקרהע תגיע ליחיד בפטור לפי סעיף 71 ו כפוף למס רכישה גם היחיד יהנה מפטור ממס על הרר"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.