כך איראן עשויה להפיל את מחיר הנפט לשפל חדש

לאחר ירידה של כמעט 60% בפחות משנה, מחיר הנפט צפוי לקבל בקרוב מכה קשה נוספת
מתן בן ברוך |

המשא ומתן הגרעיני בין איראן למעצמות העולם שצפוי להבשיל לכדי הסכם עד סוף מארס לא יעסיק רק את בנימין נתניהו או את הממשלה החדשה בישראל (אם תהיה) אלא גם את המשקיעים ברחבי העולם שעוקבים אחר מחיר הנפט.

כלכלת איראן נתמכת במידה רבה על ייצוא משאב הטבע העיקרי שלה, הנפט. איראן מתקשה בשנים האחרונות לייצא נפט בכמויות אליהן הייתה רגילה בעיקר בשל הסנקציות הנוקשות כלפיה בעולם המערבי, כך לדוגמה באמצע שנת 2012, טרם הטלת הסנקציות המדינה ייצאה 2.5 מיליון חביות נפט ביום, כיום? "רק" 1.3 מיליון חביות ביום. ההשלכות היו הרסניות - אבטלה של עד 40% והיפר אינפלציה שמרקיעה לשחקים.

עוד ירידה במחיר הנפט?

הנוסחה פשוטה: כל הסכם בין איראן למעצמות שבו יתאפשר לאיראן לייצא שוב נפט בכמויות גדולות יעלה את היצע הנפט בעולם שגם ככה מוצפים מעל ומעבר, כך שמחירי הנפט צפויים לקבל עוד מכה קשה ולצנוח. גם צד הביקוש לא מאיר פנים למי שרוצה לראות את מחירי הנפט ברמות גבוהות יותר, החולשה הכלכלית של אירופה ובעיקר סין גרמו לגידול אפסי כמעט בצריכת הנפט העולמית בשנה האחרונה.

מבחינת איראן המצב לא מזהיר גם במידה והסנקציות הללו יוסרו. התקציב האיראני מתבסס על מחיר של 130 דולר לחבית נפט, מה שאומר שמחיר חבית נפט שנסחר כיום סביב 43 דולר צריך לעלות ב-300% בכדי להגיע לרמה שתייצב את איראן כלכלית. בשורה התחתונה האיראנים במלכוד: ככל שהם ייצאו יותר כך סביר להניח שמחיר הנפט ירד יותר.

תעשיית הנפט האמריקנית

כזכור, אחת הסיבות העיקריות להתרסקות מחיר הנפט הייתה העובדה שארה"ב, לאור העלייה החדה במחירי הנפט בין 2007 ל-2008, פיתחה בשנים האחרונות את טכנולוגיית פצלי השמן שאפשרה לה עצמאות אנרגטית מוחלטת. בסך הכל הגדילה ארה"ב את תפוקת ייצור הנפט שלה ב-90% בששת השנים האחרונות וזאת כאשר אופ"ק (קרטל הנפט) משאיר את הייצור על קנו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.67%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.