חבית נפט
צילום: אקסון

שר האנרגיה ההודי מזהיר מעליית מחיר הנפט ל-100 דולר לחבית: "כאוס"

למרות התחזית הפסימית השר משוכנע שהודו מסוגלת להתמודד עם עליית מחיר הנפט; וגם - מתי מדינת הענק מתכננת להיגמל משימוש בנפט ובפחמן?
דור עצמון | (1)

שר הנפט והגז הטבעי של הודו, הארדיפ סינג פורי, הזהיר כי יהיה "כאוס מאורגן" אם מחירי הנפט יחצו את רף ה-100 דולר לחבית, אך במקביל הרגיע ואמר כי מדינת הענק מסוגלת להתמודד עם התייקרות שכזו. "אם המחיר יעלה מעל 100 דולר, זה לא יהיה אינטרס של המדינה המייצרת או האינטרס של אף אחד. יהיה לך כאוס גדול ומאורגן", אמר פורי ל-CNBC.

פורי כאמור הדגיש ואמר כי "לא צריך לדאוג מההשפעה על הודו. הודו היא כלכלה גדולה שיש בה הרבה ייצור מקומי. נקצץ בעלויות, נעשה משהו כזה או אחר". בשבוע שעבר זינקו מחירי הנפט לרמות הגבוהות ביותר מזה יותר משנה, כאשר החוזים העתידיים בארה"ב הגיעו ל-95.03 דולר לחבית. המחירים נסוגו מאז ומחיר הנפט צונח ב-2.7% כאשר חבית מסוג WTI נסחרת תמורת 86.7 דולר וחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 88.6 דולר.

בעוד שפורי דבק בעמדתו שהודו תוכל להתמודד עם מחירים גבוהים מהרגיל, הוא הזהיר כי ייתכן שמדינות אחרות לא תוכלנה לעשות זאת. "הייתי מודאג לגבי מה שעלול לקרות בחלקים אחרים של העולם המתפתח... זו באמת נקודה מדאיגה", אמר פורי, והדגיש כי עליית המחירים בשנה וחצי האחרונה הביאה "100 מיליון אנשים לעוני מחפיר". השר אמר ב-X, לשעבר טוויטר, שיצרני הנפט צריכים להיות מודעים למאבקים בהם מתמודדות מדינות שונות. "במהלך הקורונה, כשמחירי הנפט הגולמי התרסקו, העולם התאחד כדי לייצב את המחירים. כעת, כשהעולם נמצא על סף מיתון כלכלי והאטה, ויצרני הנפט צריכים להראות את אותה רגישות כלפי המדינות הצורכות".

פורי אמר גם שהאתגר האנרגטי הגדול העומד בפני העולם הוא ההתמודדות עם זמינות וקיימות. הוא טען שהודו "הצליחה היטב" בנושא זמינות האנרגיה ובמחיר סביר. בעוד שהודו - יבואנית וצרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם - קבעה יעד אפס נטו לשנת 2070, לכלכלות גדולות אחרות יש יעדים מוקדמים בהרבה. סין שואפת להגיע לאפס שימוש בפחמן עד 2060, יפן וארה"ב עד 2050.

ובכל זאת, פורי הסביר שחברות אנרגיה גדולות כמו תאגיד הנפט ההודי, תאגיד הנפט והגז הטבעי ובהראט פטרוליום קבעו כולן יעדי אפס נטו הרבה לפני 2070.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיקליס 05/10/2023 21:58
    הגב לתגובה זו
    היא קונה מרוסיה ובהנחה יפה נפט לא מזוקק ומזקקת בעצמה, משאירה לעצמה כמה שהיא צריכה לשוק המקומי ואת השאר מייצאת למערב במחיר מופקע אחרי שאלו שמו סנקציות בעצמם על הנפט הרוסי ועכשיו משלמות עליו ביוקרוגז נוזלי ביוקר מהאמריקנים, מדינות אסיה גם קונות בזול, הכלכלות של כולם צומחות וכלכלות אירופה בדעיכה גדולה והמגמה רק תמשיך , בגלל הדעיכה וצמצום הפעילות יורד מחיר הנפט אז רוסיה ומדינות אופ"ק יצמצמו עוד יותר את התפוקה כדי להעלות את מחירו למעלה, בקרוב הפסקות חשמל נרחבות עקב כך ברחבי אירופה והם יכולים להאשים בזה רק את עצמם ולקוות שאנרגיות מתחדשות יעזרו להם איכשהו לשרוד
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.