שר האנרגיה ההודי מזהיר מעליית מחיר הנפט ל-100 דולר לחבית: "כאוס"
שר הנפט והגז הטבעי של הודו, הארדיפ סינג פורי, הזהיר כי יהיה "כאוס מאורגן" אם מחירי הנפט יחצו את רף ה-100 דולר לחבית, אך במקביל הרגיע ואמר כי מדינת הענק מסוגלת להתמודד עם התייקרות שכזו. "אם המחיר יעלה מעל 100 דולר, זה לא יהיה אינטרס של המדינה המייצרת או האינטרס של אף אחד. יהיה לך כאוס גדול ומאורגן", אמר פורי ל-CNBC.
פורי כאמור הדגיש ואמר כי "לא צריך לדאוג מההשפעה על הודו. הודו היא כלכלה גדולה שיש בה הרבה ייצור מקומי. נקצץ בעלויות, נעשה משהו כזה או אחר". בשבוע שעבר זינקו מחירי הנפט לרמות הגבוהות ביותר מזה יותר משנה, כאשר החוזים העתידיים בארה"ב הגיעו ל-95.03 דולר לחבית. המחירים נסוגו מאז ומחיר הנפט צונח ב-2.7% כאשר חבית מסוג WTI נסחרת תמורת 86.7 דולר וחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 88.6 דולר.
בעוד שפורי דבק בעמדתו שהודו תוכל להתמודד עם מחירים גבוהים מהרגיל, הוא הזהיר כי ייתכן שמדינות אחרות לא תוכלנה לעשות זאת. "הייתי מודאג לגבי מה שעלול לקרות בחלקים אחרים של העולם המתפתח... זו באמת נקודה מדאיגה", אמר פורי, והדגיש כי עליית המחירים בשנה וחצי האחרונה הביאה "100 מיליון אנשים לעוני מחפיר". השר אמר ב-X, לשעבר טוויטר, שיצרני הנפט צריכים להיות מודעים למאבקים בהם מתמודדות מדינות שונות. "במהלך הקורונה, כשמחירי הנפט הגולמי התרסקו, העולם התאחד כדי לייצב את המחירים. כעת, כשהעולם נמצא על סף מיתון כלכלי והאטה, ויצרני הנפט צריכים להראות את אותה רגישות כלפי המדינות הצורכות".
פורי אמר גם שהאתגר האנרגטי הגדול העומד בפני העולם הוא ההתמודדות עם זמינות וקיימות. הוא טען שהודו "הצליחה היטב" בנושא זמינות האנרגיה ובמחיר סביר. בעוד שהודו - יבואנית וצרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם - קבעה יעד אפס נטו לשנת 2070, לכלכלות גדולות אחרות יש יעדים מוקדמים בהרבה. סין שואפת להגיע לאפס שימוש בפחמן עד 2060, יפן וארה"ב עד 2050.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, פורי הסביר שחברות אנרגיה גדולות כמו תאגיד הנפט ההודי, תאגיד הנפט והגז הטבעי ובהראט פטרוליום קבעו כולן יעדי אפס נטו הרבה לפני 2070.
- 1.מיקליס 05/10/2023 21:58הגב לתגובה זוהיא קונה מרוסיה ובהנחה יפה נפט לא מזוקק ומזקקת בעצמה, משאירה לעצמה כמה שהיא צריכה לשוק המקומי ואת השאר מייצאת למערב במחיר מופקע אחרי שאלו שמו סנקציות בעצמם על הנפט הרוסי ועכשיו משלמות עליו ביוקרוגז נוזלי ביוקר מהאמריקנים, מדינות אסיה גם קונות בזול, הכלכלות של כולם צומחות וכלכלות אירופה בדעיכה גדולה והמגמה רק תמשיך , בגלל הדעיכה וצמצום הפעילות יורד מחיר הנפט אז רוסיה ומדינות אופ"ק יצמצמו עוד יותר את התפוקה כדי להעלות את מחירו למעלה, בקרוב הפסקות חשמל נרחבות עקב כך ברחבי אירופה והם יכולים להאשים בזה רק את עצמם ולקוות שאנרגיות מתחדשות יעזרו להם איכשהו לשרוד
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
