שר האנרגיה ההודי מזהיר מעליית מחיר הנפט ל-100 דולר לחבית: "כאוס"
שר הנפט והגז הטבעי של הודו, הארדיפ סינג פורי, הזהיר כי יהיה "כאוס מאורגן" אם מחירי הנפט יחצו את רף ה-100 דולר לחבית, אך במקביל הרגיע ואמר כי מדינת הענק מסוגלת להתמודד עם התייקרות שכזו. "אם המחיר יעלה מעל 100 דולר, זה לא יהיה אינטרס של המדינה המייצרת או האינטרס של אף אחד. יהיה לך כאוס גדול ומאורגן", אמר פורי ל-CNBC.
פורי כאמור הדגיש ואמר כי "לא צריך לדאוג מההשפעה על הודו. הודו היא כלכלה גדולה שיש בה הרבה ייצור מקומי. נקצץ בעלויות, נעשה משהו כזה או אחר". בשבוע שעבר זינקו מחירי הנפט לרמות הגבוהות ביותר מזה יותר משנה, כאשר החוזים העתידיים בארה"ב הגיעו ל-95.03 דולר לחבית. המחירים נסוגו מאז ומחיר הנפט צונח ב-2.7% כאשר חבית מסוג WTI נסחרת תמורת 86.7 דולר וחבית מסוג ברנט נסחרת תמורת 88.6 דולר.
בעוד שפורי דבק בעמדתו שהודו תוכל להתמודד עם מחירים גבוהים מהרגיל, הוא הזהיר כי ייתכן שמדינות אחרות לא תוכלנה לעשות זאת. "הייתי מודאג לגבי מה שעלול לקרות בחלקים אחרים של העולם המתפתח... זו באמת נקודה מדאיגה", אמר פורי, והדגיש כי עליית המחירים בשנה וחצי האחרונה הביאה "100 מיליון אנשים לעוני מחפיר". השר אמר ב-X, לשעבר טוויטר, שיצרני הנפט צריכים להיות מודעים למאבקים בהם מתמודדות מדינות שונות. "במהלך הקורונה, כשמחירי הנפט הגולמי התרסקו, העולם התאחד כדי לייצב את המחירים. כעת, כשהעולם נמצא על סף מיתון כלכלי והאטה, ויצרני הנפט צריכים להראות את אותה רגישות כלפי המדינות הצורכות".
פורי אמר גם שהאתגר האנרגטי הגדול העומד בפני העולם הוא ההתמודדות עם זמינות וקיימות. הוא טען שהודו "הצליחה היטב" בנושא זמינות האנרגיה ובמחיר סביר. בעוד שהודו - יבואנית וצרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם - קבעה יעד אפס נטו לשנת 2070, לכלכלות גדולות אחרות יש יעדים מוקדמים בהרבה. סין שואפת להגיע לאפס שימוש בפחמן עד 2060, יפן וארה"ב עד 2050.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, פורי הסביר שחברות אנרגיה גדולות כמו תאגיד הנפט ההודי, תאגיד הנפט והגז הטבעי ובהראט פטרוליום קבעו כולן יעדי אפס נטו הרבה לפני 2070.
- 1.מיקליס 05/10/2023 21:58הגב לתגובה זוהיא קונה מרוסיה ובהנחה יפה נפט לא מזוקק ומזקקת בעצמה, משאירה לעצמה כמה שהיא צריכה לשוק המקומי ואת השאר מייצאת למערב במחיר מופקע אחרי שאלו שמו סנקציות בעצמם על הנפט הרוסי ועכשיו משלמות עליו ביוקרוגז נוזלי ביוקר מהאמריקנים, מדינות אסיה גם קונות בזול, הכלכלות של כולם צומחות וכלכלות אירופה בדעיכה גדולה והמגמה רק תמשיך , בגלל הדעיכה וצמצום הפעילות יורד מחיר הנפט אז רוסיה ומדינות אופ"ק יצמצמו עוד יותר את התפוקה כדי להעלות את מחירו למעלה, בקרוב הפסקות חשמל נרחבות עקב כך ברחבי אירופה והם יכולים להאשים בזה רק את עצמם ולקוות שאנרגיות מתחדשות יעזרו להם איכשהו לשרוד
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.25% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
