יור נאוויטס גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס בהסכם לרכישת 20% מתגלית הנפט. ההכנסה הפוטנציאלית: 1.1 מיליארד דולר

שותפות נאוויטס חתמה על הסכם לרכישת 20% ממוניומנט במפרץ מקסיקו שצמוד לפרויקט שננדואה של השותפות 
איציק יצחקי | (1)

שוטתפות הנפט נאוויטס חתמה על הסכם לרכישת 20% מתגלית הנפט מוניומנט, במפרץ מקסיקו, הסמוכה לתגלית שננדואה המפעילה את המאגר ביקון (Beacon). ההפקה משננדואה צפויה להניב לנאוויטס הכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר בשנת 2025. הרחבת הפעילות, באמצעות מתן שירותי טיפול לנכס הנפט מוניומנט, תאפשר את הגדלת הכנסות נאוויטס, רק מ-2026. 

כזכור, בחודש פברואר השנה רכשה חברת האנרגיה והשותפה של נאוויטס במאגר בשננדואה, חברת ביקון, 50% מהזכויות בפרויקט מידיי ענקית האנרגיה אקווינור, ומונתה למפעילת הפרויקט. לאחר ההסכם עם נאוויטס, ביקון מחזיקה ב-30%, בעוד נאוויטס תחזיק ב-20%, ולצידן אחזקות נוספות של חברות הענק Petronas (30%) ו- (20%) Repsol. נאוויטס תפרסם את דוח המשאבים של המאגר במהלך החודשיים קרובים. 

מדובר בשתי עסקאות שירחיבו משמעותית את פעילותה במפרץ מקסיקו, תוך יצירת סינרגיה עם פיתוח תגלית הענק ופרויקט הדגל של השותפות, שננדואה (388 מיליון חביות) בה היא מחזיקה ב-49%. נאוויטס רכשה 20% מהזכויות בתגלית הנפט וכן על חתימת מזכר הבנות למתן שירותי טיפול לנפט שיופק ממאגר מוניומנט על גבי פלטפורמת ההפקה של פרויקט שננדואה. היא תורחב לטיפול בהיקף של 120 אלף חביות נפט ליום, לעומת 100 אלף חביות נפט כיום.  

כמו כן, היא תספק שירותי הפקה וטיפול לתגלית מוניומנט בתמורה לתשלום. עלות ההרחבה תמומן על ידי שותפי מוניומנט.  עבודות השדרוג לא צפויות לגרום לעיכוב בלוחות הזמנים של פיתוח פרויקט שננדואה. בעבור שירותי הטיפול ישלמו שותפי מוניומנט תשלום חד פעמי וכן תשלום חודשי שייקבע בהתאם לכמויות הנפט שיוזרמו בפועל, עם סכום חודשי מינימלי. התמורה לנאוויטס בגין שירותי הטיפול בנפט שיופק מפרויקט מוניומנט לאורך שנות ההפקה, צפויה להסתכם ב 15-20 מיליון דולר בשנה ותתווסף להכנסה הצפויה מההפקה מפרויקט שננדואה, שצפוי לייצר הכנסות של כ-1.1 מיליארד דולר בשנת 2025. 

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "כמתוכנן, ובהתאם לאסטרטגיה של נאוויטס, פרויקט שננדואה מבסס את מעמדו כ-HUB אזורי ובנוסף מייצר לנו הזדמנויות חדשות להרחבת פורטפוליו הנכסים האיכותיים במפרץ מקסיקו". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 12/05/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    תדמור אדם מבוגר ו נשאלת שאלת מליון הדולר עד מתי ימשיך תדמור להשקיע את רווחי החברה במקום לחלק רווחים.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.