ישראל וטוטאל הצרפתית בדרך להסכם תמלוגים בקידוחי הגז בלבנון
אמש נחתם מסמך העקרונות עם חברות האנרגיה לבין חברות הגז המחזיקות ברישיונות לפיתוח בבלוק 9 (שטח המחלוקת בין ישראל ללבנון).
כזכור הסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ללבנון ב- 27.10.22 שבמהלכו הועברו כ- 860 קמ"ר ללבנון, נקבע שלפני תהליך האקספלורציה (חיפוש הגז בשטח המחלוקת) ייחתם בין מדינת ישראל לבין חברות הגז – טוטאל הצרפתית ו-ENI האיטלקית ההסכם לגבי החלק ברווחים שמדינת ישראל אמורה לקבל באם יימצא גז.
מסמך העקרונות קובע מתווה לעבודה משותפת של הצדדים עד לחתימה על הסכם מפורט שיכלול את התמורה הכלכלית. מכיוון שעדיין לא בוצעה אקספלורציה במאגר צידון, ולצדדים לא ידוע היקף הגז הטבעי במאגר, מסמך העקרונות קובע קווים מנחים לקביעת התמורה הכלכלית, אבל לא את התמורה עצמה.
עתה, עם חתימת מסמך העקרונות, יחל הקונצורסיום בתהליך האקספלורציה ובמקרה של גילוי גז טבעי- בניית תכנית כלכלית לפיתוח המאגר. עם סיום השלב הזה, ייחתם הסכם מפורט שיעגן, כאמור, את התמורה הכלכלית שתקבל ישראל, ורק לאחריו ניתן יהיה לפתח את המאגר למטרות מסחריות.
ליאור שילת, מנכל משרד האנרגיה: "בעקבות ההסכם המדיני עם לבנון פעלנו להבטיח את הזכויות הכלכליות של ישראל במאגר הפוטנציאלי בין שתי המדינות. הסכם העקרונות שחתמנו, וההסכם המפורט שיבוא אחריו אם יתגלה גז טבעי במאגר, יאפשרו פיתוח של מאגר חוצה גבולות בין מדינות אויב, אירוע יוצא דופן בשוק האנרגיה העולמי".
- אנרג'יאן תשקיע כ-1.2 מיליארד דולר בפיתוח מאגר הגז קטלן
- מנכ"ל אנרג'יאן: "ישראל עולה למעל 95% מהפעילות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.YL 20/11/2022 12:18הגב לתגובה זוטוטאל רק השנה גילתה שדה נפט וגז ענק ב חופי נמיביה ולכן ברור ש רק הודות ל לחץ ממשלת צרפת היא נכנסת למקום חולני כמו שלנו מ בחינה כלכלית הקידוח מול לבנון עבור טוטאל שווה ערך ל אפס*לאור תגליות הענק ב נמיביה ועוד לפני ההפקה מצרפים את נמיביה ל אופק
- 3.מבין2 15/11/2022 23:02הגב לתגובה זוולבטל אותו לאלתר
- 2.הסכמים הזויים 15/11/2022 13:08הגב לתגובה זוהתחילו נסיגות אוסלו בלי לסגור את מחלוקת ירושלים וזכות השיבה, אז ברור שללא נסיגה מירושלים מזרחית וזכות שיבה אוסלו מתפוצץ כי כבר הם קיבלו את הנסיגות המשמעותיות ואשף נכנס לשטח...למה להם להתפשר... עשו הסכם עם לבנון לפני סגירת התמורה,,ברור שאחרי שהם יפיקו גז הם לא יתפשרו עם ישראל כי כבר אין להם על מה להתפשר ישראלים דפוקים, לא פלא לעם הזה אין סוף מלחמות. תראו לי בנק שנותן הלוואה ואחרי זה בודק יכולת החזר
- 1.123Gil 15/11/2022 10:24הגב לתגובה זועוד מעט דפי המסרים יעודכנו ופתאום יתמכו בהסכם הגז עם לבנון..העיקר שהמטרה מקדשת את האמצעים

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן