המערב לא בכיוון: רק הפחתת מחירי הנפט תפגע באמת בכלכלת רוסיה
מחיר הנפט שהמריא לאחרונה בעקבות המלחמה באוקראינה מושפע מן ההיצע ומהביקוש לנפט. כמות הנפט המוצעת בשוק העולמי קשורה במידה מסוימת לזמינותו של משאב טבע זה במדינות השונות, אולם לא תמיד מתקיים קשר ישיר בין כמות הנפט שמדינה מפיקה לבין כמות עתודות הנפט שנמצאות בה.
מנתונים שפרסמה חברת הפקת הנפט הענקית BP על רמת עתודות הנפט, הפקת הנפט ותצרוכת הנפט במדינות שונות מתברר שכ-62% מעתודות הנפט בעולם, המוערכות בכ-1,730 מיליארד חביות, נמצאות באדמת חמש המדינות הבאות: ונצואלה (17.5%), ערב הסעודית (17.2%), קנדה (9.7%), אירן (9.1%) ועיראק (8.4%). עם זאת הפקת הנפט איננה מתואמת בהכרח עם רמת עתודות הנפט ומתברר שכ-54% מהכמות בסך כ-33 מיליארד חביות נפט שהופקה בעולם בשנת 2020, הייתה בחמש המדינות הבאות: ארה"ב (18.6%), ערב הסעודית (12.5%), רוסיה (12.1%), קנדה (5.8%) ועיראק (4.7%)- נתונים המשקפים את העובדה שקיומן של עתודות נפט גדולות במדינות עתירות נפט אינה מבטיחה הפקה גבוהה של נפט.
הנתונים מצביעים על כך שוונצואלה, ערב הסעודית, אירן ועיראק החברות בקרטל הנפט אופ"ק, שעתודות הנפט בהן מגיעות ל-52.2% מסך עתודות הנפט בעולם, מפיקות רק 21.7% מכמות הנפט המופקת בשנה בעולם וקנדה שמחזיקה ב-9.7% מעתודות הנפט העולמיות מפיקה 5.8% בלבד מכמות הנפט הכוללת המופקת בעולם. לעומתן, ארה"ב ורוסיה מפיקות נפט בהיקפים הגדולים משמעותית מחלקן בבעלות על מאגרי הנפט העולמיים כששתיהן יחדיו הפיקו במשותף כ-30.7% מהכמות שהופקה בעולם בשנת 2020.
ארה"ב מייצרת לצריכה פנימית - האחרות בעיקר מייצאות; הצרכניות הגדולות: ארה"ב, סין והודו
עוד עולה מהנתונים שפרסמה חברת BP, כי יותר מ-50% אחוז מתצרוכת הנפט העולמית מופקת על ידי שש מדינות בלבד: ארה"ב (19.8%), סין (15.7%), הודו (5.2%), ערב הסעודית (3.9%), יפן (3.6%) ורוסיה (3.6%). חשוב להדגיש שארה"ב המפיקה כ 18.6% מכמות הנפט בעולם, צורכת כ-19.8% מסך הכמות הנצרכת בעולם.
- טראמפ מאותת על פשרה עם סין - הנפט והבורסות בעלייה; מה צפוי בוול סטריט?
- הסכם ישראל חמאס מוריד את מחירי הנפט; בורסות אסיה בעליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן שייצור הנפט האמריקאי מופנה כולו לתצרוכת פנים אמריקאית ואילו התצרוכת הגבוהה של סין, הודו ויפן מסופקת ממדינות שעתירות במאגרי נפט שהתאגדו כבר לפני כ-60 שנה לקרטל שמטרתו לייצב את מחיר הנפט ולדאוג להכנסה יציבה וגבוהה של חברות הקרטל, מדינות אשר מחזיקות בכ-70% מעתודות הנפט בעולם.
לאן נעלמה ונצואלה? רוסיה הפכה ליצואנית של 10% מהצריכה העולמית
חשוב להזכיר שוונצואלה, המחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם (17.5% מכלל העתודות) הפיקה בשנת 2020 רק 0.6% מסך כמות הנפט המופקת בעולם. במדינה זו חלה בשנת 2014 ירידה של יותר מ- 80% בהפקת נפט לעומת 2013 ומאז לא התאוששה הפקת הנפט שם. לנוכח המלחמה באוקראינה והשפעתה על מחיר הנפט שהמריא בחודש האחרון לכ-110 דולר לחבית, ראוי להתמקד גם בתפקידה של רוסיה שהפיקה בשנת 2020 כ-12.1% מסך תצרוכת הנפט העולמית ובאותה שנה צרכה כ-3.6% מסך התצרוכת העולמית. נתון זה משקף את העובדה שכ-9.5% מכמות הנפט הכוללת הנצרכת בעולם סופקה על ידי רוסיה למדינות אחרות.
חרם על יצוא נפט מרוסיה יקטין כמובן את היצע הנפט העולמי, והציפיות שחולל החשש מהפסקת היצוא הוביל כבר בתחילת המלחמה באוקראינה לזינוק במחיר הנפט ליותר מ-125 דולר לחבית נפט (ואף קרוב ל-140 דולר לחבית). כדי לפצות על הירידה בהיצע הנפט הרוסי בשוק העולמי נדרשת הגברת הייצור במדינות אופ"ק ובארה"ב וקנדה, אולם מלבד ארה"ב שייצור הנפט שלה הינו לתצרוכת עצמית, המדינות האחרות מפיקות רווחים גדולים ועלייה בתוצר המקומי הגולמי בעקבות העלייה במחיר הנפט.
- ארה"ב חוזרת למלא את מאגרי הנפט, ומחיר החבית עולה
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק...
אין כל ספק שהמדינות הניזוקות מן העלייה במחיר הנפט הן בראש ובראשונה סין, יפן ומדינות אירופה. חשוב להדגיש עוד שעליית מחיר הנפט בעולם בעקבות הסנקציות על רוסיה מסייעת גם לרוסיה שבמחיר החדש בו התייצב הנפט יכולה לשמור על הכנסות גבוהות יותר מבעבר, גם אם תפחית את היקף ההפקה והיצוא של הנפט מתחומה. גם אם רוסיה תפחית את היקף היצוא שלה ב-40% בהשוואה להיקף היצוא בדצמבר האחרון, הכנסותיה מיצוא נפט לא יפחתו מאחר שמחיר הנפט עלה מאז חודש דצמבר 2021 בכ-70%.
הטלת סנקציות על רוסיה לא יועילו - צריך להפחית את מחירי הנפט בדרך אחרת
לכן, אם מטרת הסנקציות להעניש את הרוסים ולפגוע בכלכלת רוסיה, עדיף להכריז שלא יוטלו סנקציות על יצוא הנפט מרוסיה, אלא לכוון את המדיניות להפחתת מחיר הנפט ובכך תושג פגיעה משמעותית ברוסיה, בעיקר על ידי הגברת הלחץ להפקה מוגברת וליצוא נפט ממדינות עתירות נפט דוגמת קנדה ומדינות אופ"ק.
מובן שמדינות החברות באופ"ק הנהנות ממחירי הנפט הגבוהים יבקשו תמורה מדינית או כלכלית תמורת נכונותם להגביר את יצוא הנפט, וכאן יש מקום חשוב לדיפלומטיה ולמדיניות הכלכלית, לדוגמא מתן פיצוי כלכלי בצורת מענקים אמריקאיים, חיזוק המטרייה הביטחונית מדינית אל מול האיום האיראני, לצד מענקים אירופאיים, יפניים וסיניים על הפסד פוטנציאלי מירידת מחירי הנפט בעקבות הגברת ההפקה והיצוא שלו ממדינות אלו.
הכלכלן פרופ' נסים בן דוד
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי
רזרבות הנפט הידועות הניתנות לשאיבה במדינות שבהן עיקר רזרבות הנפט בעולם
אחוז מהרזרבות העולמיות | רזרבות בסוף שנת 2020
במיליארדי חביות | מדינה |
17.5% | 303.8 | וונצואלה |
17.2% | 297.5 | ערב הסעודית |
9.7% | 168.1 | קנדה |
9.1% | 157.8 | אירן |
8.4% | 145.0 | עירק |
6.2% | 107.8 | רוסיה |
5.9% | 101.5 | כווית |
5.6% | 97.8 | איחוד האמירויות |
4.0% | 68.8 | ארה"ב |
2.8% | 48.4 | לוב |
2.1% | 36.9 | ניגריה |
1.7% | 30.0 | קזחסטן |
1.5% | 26.0 | סין |
1.5% | 25.2 | קטאר |
6.8% | 117.8 | מדינות אחרות |
1,732.4 | סה"כ עולמי |
תצרוכת הנפט היומית באלפי חביות באזורים שונים ברחבי העולם
אחוז מהתצרוכת העולמית | תצרוכת נפט ובאלפי חביות ליום ב 2020 | מדינה |
19.8% | 18,120 | ארה"ב |
15.7% | 14,314 | סין |
5.2% | 4,738 | הודו |
3.9% | 3,544 | ערב הסעדית |
3.6% | 3,282 | יפאן |
3.6% | 3,243 | רוסיה |
3.3% | 3,019 | ברזיל |
2.8% | 2,575 | דרום קוריאה |
2.6% | 2,342 | קנדה |
2.3% | 2,127 | גרמניה |
2.0% | 1,783 | מדינות אפריקאיות אחרות |
1.9% | 1,715 | אירן |
1.7% | 1,564 | אינדונסיה |
1.5% | 1,370 | צרפת |
1.5% | 1,332 | סינגפור |
1.5% | 1,329 | תאילנד |
1.4% | 1,319 | מקסיקו |
1.3% | 1,230 | בריטניה |
1.3% | 1,151 | מדינות אחרות בדרום אמריקה |
1.2% | 1,114 | מדינות אחרות |
1.2% | 1,079 | איטליה |
1.2% | 1,078 | ספרד |
1.1% | 974 | טאיוואן |
18.6% | 16,955 | מדינות אחרות |
91,297 | סה"כ תצרוכת עולמית |
מקור: חברת BP Statistical Review of World Energy 2021 | 70th edition
- 6.ויתנו לו לזחול 03/04/2022 21:45הגב לתגובה זוניתוח נתונים ברמה אבל מה עם זה שכל העולם הבין שהאמריקאים רק בשביל עצמם ? שנכס בארה"ב הוא על תנאי ונתון לסנקציות ? למה שמחיר הנפט ירד - זה משרת את כולם
- 5.תומר 03/04/2022 13:19הגב לתגובה זו"בשנת 2020 כ-12.1% מסך תצרוכת הנפט העולמית ובאותה שנה צרכה כ-3.6% מסך התצרוכת העולמית. נתון זה משקף את העובדה שכ-9.5% "
- 4.לילי 02/04/2022 12:01הגב לתגובה זופוליטיקאים קובעים את מחיר הנפט . לעולם יש יכולת לייצר אנרגיה גרעינית , מפחם , משמש , מהרוח , מנפט וכו' כל הייצור נשלט ע"י פוליטיקאים .
- 3.גאון 28/03/2022 07:45הגב לתגובה זותקשיב, אתה גאון. צריך לתת לך פרס נובל לכלכלה ולשלום ביחד. איך לא חשבו על זה קודם? הפתרון לתלות בנפט הרוסי הוא לעבור לתלות בנפט האיראני. בואו נממן את משטר האייתולות. בואו נפתח תלות ברודן מונצואלה. העיקר להשתחרר מהתלות ברוסיה. הרי זה גאוני!
- 2.אבי 27/03/2022 21:49הגב לתגובה זוכתבה ממוקדת ונכונה. רק דרך הכיס אפשר לשנות מהלכים. כמו גם לקחת את כל רכוש האוליגרכים, למכור ולתת לשיקום אוקראינה. רק ככה רוסיה תלמד להיות רגועה ולחיות בקרב העמים.
- 1.ציון קובסי 27/03/2022 21:31הגב לתגובה זויכול לרסן במקצת את האינפלציה

ארה"ב חוזרת למלא את מאגרי הנפט, ומחיר החבית עולה
לאחר שמחירי הנפט ירדו לרמה הנמוכה זה חמישה חודשים, משרד האנרגיה האמריקאי הודיע על רכישה של מיליון חביות למאגר החירום הלאומי (SPR); זה צעד קטן בהיקפו אך משמעותי ומסמן שינוי כיוון של הממשל
ברקע הירידות במחירי הנפט, שירד לאחרונה מתחת ל-60$ לחבית, הרמה הנמוכה מה 5 חודשים, ארה״ב חוזרת להעמיק את כרית הביטחון האנרגטית שלה. משרד האנרגיה האמריקאי הודיע כי הוא מבקש לרכוש כמיליון חביות נפט נוספות לטובת מאגר החירום האסטרטגי (SPR). מדובר על צעד קטן בהיקף שלו, אבל גדול במשמעות שלו, כאשר ארה"ב רוכשת נפט כשהיא מזהה מחיר סביר ורוצה לבנות מחדש את המגן לשעת משבר. מועד ההגשה לקנייה הקרובה כבר נקבע, והמסר לשוק ברור: אחרי תקופה על הגדר, ארה״ב עוברת לצד הביקוש.
מלאי החירום של ארה"ב SPR באלפי חביות, מקור: tradingeconomics
מאחורי המהלך
כדי להבין את המהלך צריך לחזור לשנים 2022-2023, עת החזרה לשגרה מהקורונה ותחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אז ניהל הממשל בארה"ב את העליות במחירי האנרגיה דרך מאגר החירום שלו עם שחרור חסר תקדים של עד 180 מיליון חביות, מיליון חביות ביום למשך כחצי שנה, אשר נועד לרכך את זעזועי המחיר שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ולצנן את האינפלציה בארה״ב. זה עבד אם כי ההשפעה הייתה חלקית בעוד העלות הייתה ירידה חדה ביתרות המאגר. במסמכי הבית הלבן ומשרד האנרגיה צוין במפורש שמדובר בגשר זמני עד שהפקה מקומית תעלה, והיקף הנפט ששוחרר הוגדר כהיסטורי.
מאז, משרד האנרגיה בארה"ב (DOE) התחיל למלא מחדש בהדרגה, גם ברכישות נקודתיות במחיר ממוצע של כ-76 דולר לחבית וגם בביטול מכירות מחייבות שתוכננו לשנים הקרובות, אבל הדרך חזרה לרמות הגבוהות של המאגר עוד ארוכה. לפי הנתונים השבועיים של הסוכנות לאנרגיה, בתחילת אוקטובר 2025 החזיק ה-SPR קצת מעל 407 מיליון חביות, הרבה מתחת לשיאים שלפני המשבר, אך גבוה מהשפל של אמצע 2023. הקנייה של מיליון חביות כעת מצטרפת למסגרת המדורגת הזו.
קצת על המאגר
ה-SPR עצמו הוא תוצר של הטראומה האנרגטית של שנות ה-70. אחרי אמברגו הנפט שהזניק את מחירי האנרגיה בעולם המערבי, הקונגרס אימץ את חוק האנרגיה והשימור (EPCA) ויצר מאגר שיוכל לייצב את המשק ברגעי חירום. עם קיבולת מורשית של כ-714 מיליון חביות וחיבורים ישירים לרשת צינורות ולבתי הזיקוק המרכזיים, מדובר באחד המאגרים המשמעותיים בעולם

ארה"ב חוזרת למלא את מאגרי הנפט, ומחיר החבית עולה
לאחר שמחירי הנפט ירדו לרמה הנמוכה זה חמישה חודשים, משרד האנרגיה האמריקאי הודיע על רכישה של מיליון חביות למאגר החירום הלאומי (SPR); זה צעד קטן בהיקפו אך משמעותי ומסמן שינוי כיוון של הממשל
ברקע הירידות במחירי הנפט, שירד לאחרונה מתחת ל-60$ לחבית, הרמה הנמוכה מה 5 חודשים, ארה״ב חוזרת להעמיק את כרית הביטחון האנרגטית שלה. משרד האנרגיה האמריקאי הודיע כי הוא מבקש לרכוש כמיליון חביות נפט נוספות לטובת מאגר החירום האסטרטגי (SPR). מדובר על צעד קטן בהיקף שלו, אבל גדול במשמעות שלו, כאשר ארה"ב רוכשת נפט כשהיא מזהה מחיר סביר ורוצה לבנות מחדש את המגן לשעת משבר. מועד ההגשה לקנייה הקרובה כבר נקבע, והמסר לשוק ברור: אחרי תקופה על הגדר, ארה״ב עוברת לצד הביקוש.
מלאי החירום של ארה"ב SPR באלפי חביות, מקור: tradingeconomics
מאחורי המהלך
כדי להבין את המהלך צריך לחזור לשנים 2022-2023, עת החזרה לשגרה מהקורונה ותחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אז ניהל הממשל בארה"ב את העליות במחירי האנרגיה דרך מאגר החירום שלו עם שחרור חסר תקדים של עד 180 מיליון חביות, מיליון חביות ביום למשך כחצי שנה, אשר נועד לרכך את זעזועי המחיר שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ולצנן את האינפלציה בארה״ב. זה עבד אם כי ההשפעה הייתה חלקית בעוד העלות הייתה ירידה חדה ביתרות המאגר. במסמכי הבית הלבן ומשרד האנרגיה צוין במפורש שמדובר בגשר זמני עד שהפקה מקומית תעלה, והיקף הנפט ששוחרר הוגדר כהיסטורי.
מאז, משרד האנרגיה בארה"ב (DOE) התחיל למלא מחדש בהדרגה, גם ברכישות נקודתיות במחיר ממוצע של כ-76 דולר לחבית וגם בביטול מכירות מחייבות שתוכננו לשנים הקרובות, אבל הדרך חזרה לרמות הגבוהות של המאגר עוד ארוכה. לפי הנתונים השבועיים של הסוכנות לאנרגיה, בתחילת אוקטובר 2025 החזיק ה-SPR קצת מעל 407 מיליון חביות, הרבה מתחת לשיאים שלפני המשבר, אך גבוה מהשפל של אמצע 2023. הקנייה של מיליון חביות כעת מצטרפת למסגרת המדורגת הזו.
קצת על המאגר
ה-SPR עצמו הוא תוצר של הטראומה האנרגטית של שנות ה-70. אחרי אמברגו הנפט שהזניק את מחירי האנרגיה בעולם המערבי, הקונגרס אימץ את חוק האנרגיה והשימור (EPCA) ויצר מאגר שיוכל לייצב את המשק ברגעי חירום. עם קיבולת מורשית של כ-714 מיליון חביות וחיבורים ישירים לרשת צינורות ולבתי הזיקוק המרכזיים, מדובר באחד המאגרים המשמעותיים בעולם