הגדלת הייצוא, הביקושים ונוסחת מחיר החשמל העלו את תזרים לווייתן 4%
שותפות הגז דלק קידוחים יהש מעדכנת כי בדוח המעריך הבלתי תלוי NSAI עודכנו כלפי מעלה העתודות והמשאבים של מאגרי לוויתן, בו היא מחזיקה כ-45% לצד רציו יהש 3.01% (15%) ושברון (40%), כך שהתזרים הצפוי ממנו לאורך חייו גדל בכ-4%. עבור דלק קידוחים עצמה המשמעות היא שמיוחסה לה במאגר חלק השווה 4.30 מיליארד דולר, או 5.16 מיליארד דולר, זאת לפי שיעורי היוון של 10% ו-7.5%, בהתאמה. יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים עולות 5% בשעה זו ואלה של רציו קופצות 6%.
אם בדוח הקודם מסוף מרץ אשתקד ההערכה הייתה שהשנה ימכרו 7.45 BCM של גז שיופק מלוויתן, ובתמורה לכ-592 מיליון דולר עבור חלקה של דלק קידוחים, אזי שכעת ההערכה היא למכירה השנה של 8.84 BCM ב-821 מיליון דולר, ולאחר מסים ובשיעורי היוון של 7.5% ו-10% מדובר ב-301.4 מיליון דולר ו-298 מיליון דולר. כך גם רציו העלתה את תחזית ההכנסות לשנת 2022 לכ-320 מיליון דולר, עלייה של כ- 14% לעומת תחזית קודמת לשנה זו שעמדה על טווח של כ-275-285 מיליון דולר.
מאז דוח העתודות הקודם "רוקנו" מהמאגר 8 BCM (מיליארד מטר מעוקב) של גז טבעי שנמכרו ללקוחות, ובכל זאת התזרים עודכן מעלה. זאת בשל כמה גורמים, בהם תחזית למחירי נפט גבוהים יותר מבדוח הקודם, מה שמשפיע גם על מחירי הגז. הונח שמחירי חבית ברנט השנה יעמוד בממוצע על כ-76 דולר, ירד לכ-70 דולר בשנת 2023 ,יעלה לכ-76 דולר בשנת 2027 ,ויעמוד על כ-86 דולר החל משנת 2031 ועד לתום תקופת התזרים.
כמו כן צפויים ביקושים גבוהים יותר לגז טבעי (בארץ וללקוחות בחו"ל), עלות מחיר ייצור החשמל - שקפץ בשל רכיב הפחם בו שמחיריו הוכפלו (מה שקיזז את ההשפעה של הפחתת התלות בו) ומשמש נקודת יחוס גם במכירה של חשמל מגז טבעי. עוד גורמים לעדכון היו היכולת בפועל למכור יותר גז למצרים הודות להסכם החדש סביב צינור ההזרמה שיעבור דרך ירדן. לאלה נוספת הערכה בדבר שיפור יכולת ההפקה מהמאגר.
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסף על כך עודכן שער החליפין בין הדולר לשקל בבסיס התחזית ל-3.2 שקלים, לאורך תקופת ההפקה (כך לפי תחזית BDO). עוד צוין כי עלויות בגין הולכת גז טבעי באמצעות מערכות הולכה, אשר הופחתו בעבר מההכנסות, מוצגות כעת כחלק מעלויות התפעול.
יוסבר כי שיעור השיפור בתזרים שהוזכר, קרי 4%, נוגע לעתודות מסוג P2 שכוללות גם את אלה המוכחות (P1, Proved Reserves) וגם את אלה הצפויות (Probable Reserves). בסך הכל ובהתייחס לכל שותפי המאגר (100%) לפי הדוח החדש עתודות ה-P2 נאמדות ב-13,395.9 BCF ובצדן 29.5 מיליון חביות קונדנסט (תוצר לוואי של הפקת גז, שנמכר גם הוא).
- 6.אנונימי 20/02/2022 17:15הגב לתגובה זווכל זה לפני שהמקדח של שברון ידבר ל 7 קמ מתחת לגז...שם יושבים על מיליארד וחצי חביות נפט
- איתי 20/02/2022 19:02הגב לתגובה זוהשער עדיין במחיר מציאה דלק קידוחים נסחרה לפני הקורונה בכ 1200. היום היא שווה עוד הרבה יותר
- 5.דלק קידוחים היא מטילת בייצי הזהב של כל קבוצת דלק ! (ל"ת)איתי 20/02/2022 15:22הגב לתגובה זו
- 4.וכל זה לפני השיחות בחודש מרץ עם טורקיה (ל"ת)עזר 20/02/2022 14:56הגב לתגובה זו
- 3.סחורה טובה, שווה כסף (ל"ת)בן 20/02/2022 11:51הגב לתגובה זו
- 2.וזה עוד לפי מחיר הנפט של 76 - סביר שיהיה מעל 100 (ל"ת)שמוליק 20/02/2022 11:20הגב לתגובה זו
- 1.ליויתן 20/02/2022 10:56הגב לתגובה זוולמרות כל הכתבה המצויינת הזו, וההודעות המצויינות בשנה האחרונה. רציו נמוכה 70 אחוזה מהשיא !! נמוכה 70 אחוז מהשיא !!!! פושעים !!
- מי הטינופת??? 20/02/2022 12:25הגב לתגובה זומי הטינופת שעושה כל הזמן אצבע הפוכה???? אפס שכמוך..רציו שווה פי מאה. והיא עוד תעלה 1000 אחוז
- אני הטינופת 20/02/2022 14:36ואני מבין שאת הקרן מזמן היפסדת ועכשיו אתה מפסיד גם את דמי החנוכה שדודה קלרה הביא לך בפסח לכבוד ראש השנה.
- חיים 20/02/2022 12:05הגב לתגובה זוהשיא היה מנופח מידי
- גם מחיר 1 יהיה עדיין מנופח מידי (ל"ת). 20/02/2022 14:37
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
