כסף פוליטיקה ואנרגיה - צינור הגז הרוסי שמפלג את ברית נאט"ו
בחודשים האחרונים הגיעו מרחבי אירופה תמונות של אנשים אחוזי בהלה שמשתרכים בתורי ענק בכניסה לתחנות הדלק כדי להשיג לעצמם קצת אנרגיה כדי לחמם את הבית בחורף. רוסיה מאיימת כעת לפלוש לאוקראינה - ואף מזיזה כוחות לגבול. אבל מה עומד מאחורי המשבר?
בשנת 2015 הוסכם על הקמת צינור גז טבעי בין רוסיה לגרמניה, מתחת לים הבלטי, באורך 1200 קילומטר, בפרויקט שנקרא Nord Stream 2. זאת, בנוסף לצינור שכבר פועל ונקרא נורד סטרים 1. המיזם נועד להכפיל את כמות הגז המוזרמת מרוסיה לגרמניה, ובכך לתת מענה לצרכי הגז הגואים של אירופה, אל נוכח המעבר המאסיבי לאנרגיה ירוקה-נקיה והניסיון להיגמל ממקורות אנרגיה מזהמים יותר כמו פחם.
בניית הצינור הושלמה בספטמבר 2021, אך הוא עדיין לא מופעל שכן גרמניה משהה את אישורו עקב העובדה שהחברה רשומה בשוויץ ולא בגרמניה, וזאת למרות מחירי הגז העולים. נראה שמאחורי הסירוב מסתתר יותר מסתם עניין טכני של רישום חברות.
מדינות מזרח אירופה חוששות לפגיעה בהכנסות. אבל גם ארה"ב ואנגליה חששו מעליית כוחה של רוסיה
למעשה, הפרויקט נתקל בהתנגדויות שונות מאז הכרזתו. מדינות מזרח אירופאיות שבשטחן עוברים צינורות גז ישנים יותר חוששות לפגיעה בהכנסות שלהם, אך ההתנגדות העיקרית הגיעה מכיוון ממשל טראמפ בזמנו ואנגליה שחששו מהתגברות כוחה והשפעתה של רוסיה על אירופה, בעיקר על גרמניה, כשכבר כיום אחראית רוסיה על 40% מאספקת הגז לאירופה. ייתכן שגם שיקולים כלכליים עמדו מאחורי ההתנגדות האמריקאית, שכן גם ארצות הברית מייצאת גז לאירופה.
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך שנים טענו הרוסים והגרמנים שעניין צינור הגז הוא "יוזמה עסקית טהורה" ואין לה שום קשר לפוליטיקה, אך כעת נראה שחששותיו של טראמפ מתממשים, כאשר גרמניה מתקשה להציב קו נוקשה מול רוסיה, כמו יתר חברותיה לברית נאט"ו, ורוסיה מצידה לא מהססת להשתמש באנרגיה ככלי פוליטי כאשר סירבה בשנה שעברה להגדיל את אספקת הגז לאירופה כמנוף לחץ פוליטי גם בשיא הביקושים ולנוכח זינוק במחירי הגז. סוכנות האנרגיה הבינלאומית האשימה את מוסקבה בתרומה לעליית מחירי הגז עקב קיצוץ האספקה.
בנובמבר האחרון אמר בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, כי האיחוד האירופי צריך להתמודד עם בחירה בין אוקראינה לבין אישור צינור הגז. "אנו מקווים שהחברים האירופים שלנו מבינים שבתוך זמן הקצר הם יאלצו לבחור בין הסתמכות על רוסיה כמקור אנרגיה פחמני עם צינור ענק חדש לבין לתמוך באוקראינה ולהעדיף שלום ויציבות".
קריסטין ברזין, חברה במכון מחקר בארצות הברית קובעת שרוסיה מנצחת במאבק הזה: "כל דבר שקשור לנורד סטרים 2 היה עד כה ניצחון עבור רוסיה. בהינתן שמטרת רוסיה היא לפלג בין ברית נאט"ו לבין האיחוד האירופי, הרי שצינור הגז היה כלי נשק נהדר לשם כך".
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים...
כעת המצב מגיע לנקודת רתיחה, כאשר ארצות הברית ואירופה מתכוננים לפלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה ונדרשים להשתמש בכל מנוף לחץ שברשותם כדי למנוע זאת, ורוסיה יכולה וצפויה להשתמש באספקת הגז כאיום כנגד כל סנקציה אפשרית שירצו להטיל עליה. ממשל ביידן נמצא במשא ומתן רציף עם מספר מדינות באירופה, במזרח התיכון ואסיה להגברת ייצור הגז במקרה שרוסיה תפלוש לאוקראינה ותחתוך את אספקת הגז עוד יותר.
גרמניה - הנפגעת העיקרית
המדינה שתושפע יותר מכל מהתפתחות כזו היא כמובן גרמניה, ובאמת היא מייצגת את הצד היותר יוני בקונפליקט מול רוסיה. הגרמנים מנסים להוציא את קניית הגז מרוסיה מחבילת הסנקציות המתוכננת, ורק תחת לחץ אמריקאי כבד הצהירו שייתכן שצינור הגז נורד סטרים 2 יהיה כלול בחבילה. את הקו הפייסני של גרמניה כלפי רוסיה ניתן לראות גם דרך ההחלטה של גרמניה שלא לספק נשק לאוקראינה המאוימת בניגוד לארצות הברית, בריטניה וצ'כיה. כך גם התבטאות של מפקד הצי הגרמני תורמת לתחושה שגרמניה לא ממש נחושה להיאבק ברוסיה, כשאמר שפוטין ראוי לכבוד ושייתכן שאוקראינה תצטרך לוותר על חצי האי קרים שבים השחור לרוסיה. הוא אולץ להתפטר בעקבות ההתבטאות, אך שגריר אוקראינה בגרמניה קרא לגרמנים לשנות את גישתם ביחס לקונפליקט.
הצינור יוצר קונפליקט גם בתווך הפוליטיקה האמריקאית. הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז מנסה להוביל סנקציות כנגד כל החברות המעורבות בצינור, אך ממשל ביידן מתנגד שכן לדעתו ניתן להשתמש בו כמנוף לחץ כנגד רוסיה. "פוטין רוצה לראות את נורד סטרים 2 פועל. אם משום מה הפרויקט ימות לפני פלישה אפשרית, יהיו לו פחות סיבות לא לפלוש לאוקראינה" אמר יו"ר וועדת החוץ בסנאט בוב מננדז.
איך הגז קשור למשבר של רוסיה מול אוקראינה?
נושא הגז מהווה גם את אחת מנקודות החיכוך בין רוסיה לבין אוקראינה עצמה. רוסיה השתמשה בגז כמה פעמים בעבר כדי ללחוץ על אוקראינה על ידי כך שחתכה את האספקה, אולם נכון להיום רוסיה היא זו שתלויה באוקראינה, שכן כמה קווי גז רווחיים אחרים עוברים דרך אוקראינה לאירופה, מה שמהווה עוד גורם שמגביר את החשק הרוסי לפלוש למדינה הסמוכה. גם הקמת נורד סטרים 2 יכול לעזור לרוסיה לעקוף את אוקראינה ולהיות פחות תלויה בה כמדינת מעבר.
הצינור אם כן חשוב לרוסיה מאד, גם לצורך הגברת השפעתה על אירופה וביטול התלות באוקראינה, אבל גם, ואולי בעיקר, מבחינה פיננסית. רוסיה נשענת על ייצור הנפט והגז שמספק לממשלתה יותר מ40% מההכנסות. הצינור החדש יכול לתרום עד 15 מיליארד דולר נוספים בשנה. עד כה הושקעו בפרויקט 11 מיליארד דולר. בגלל חשיבותו של צינור הגז הוא מהווה אולי את אחד ממנופי הלחץ היעילים ביותר נגד רוסיה. "המערב צריך כל דרך אפשרית של לחץ שהוא יכול להטיל על רוסיה כדי למנוע ממנה לפלוש לאוקראינה" אומרת ברזין, "האמביציות של רוסיה כעת הן ענקיות והיא דורשת כעת מהמערב באופן מפורש להשיג את כוחותיו למקום בו היו בתחילת שנות ה-90 (לפני התפרקות ברית המועצות) ולסגור את הדלת בפני התרחבות של ברית נאט"ו. הדרישות האלו אינן עולות בקנה אחד עם ערכי המערב, כך שהמערב באמת לא יכול לוותר לרוסיה בעניין זה".
הרוסים מצידם מצהירים שהמדיניות ביחס לצינור הגז מהווה את המבחן לכוחה של האוטונומיה האירופית ביחס לארצות הברית. אדריי קורטונוב, מנהל הקונסוליה הרוסית ליחסים בינלאומיים אמר: "אם פרויקט נורד סטרים 2 יתבטל, ובהחלט ייתכן שכך יהיה, זה יהווה הוכחה להשקפה שאירופה איננה פרטנר עליו ניתן לסמוך, ושאי אפשר לעבוד עם האיחוד האירופי, כיון שהם לא יכולים להסכים על כלום ולא יכולים לקבל שם החלטה, כך שאם אתה צריך משהו, אתה צריך לדבר עם ארצות הברית".
קשה להעריך איך המשבר הזה - שכולל פוליטיקה, כסף ואנשים שרוצים להתחמם בחורף במחירים סבירים, יסתיים. וודאי שהוא אינו מוסיף רוגע לשוק האנרגיה, המניות או היחסים הבינלאומיים. העולם כולו נושא עיניים אל המנהיגים שישכילו למצוא דרך להיחלץ מהמצב הסבוך מבלי לגרום נזק למדינות ולאזרחים שתלויים בהם.
- 3.לא נביא 30/01/2022 18:04הגב לתגובה זוארה"ב בראשות ביידן לא תניד עפעף. ולחשוב שביבי רצה לחתום על ברית הגנה עם האמריקאים. בהיבט הביטחוני הם משענת קנה רצוץ.
- 2.ארצות הברית משתמשת באוקראינה ובהזדמנות הראשונה תפנה לה את הגב כמו בכל מקום בעולם (ל"ת)יוני 26/01/2022 00:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/01/2022 19:28הגב לתגובה זוהכל משחקים של הנוכלים.בקרוב האמת תצא לאור.וזה עוד בלי המקדח של ששברון לעומק 7קמ.אז תשבו תעשו תה חם ופופקורן הולך להיות חם קר בקרוב מאוד
- לילי 28/01/2022 13:06הגב לתגובה זוחיבור מצרים ישראל קפריסין וירדן לאירופה , יעלה את הכדאיות של חיבור המפרץ לאירופה . מדינות המפרץ לרבות סעודיה , ימהרו לחבר צינור לירדן ולהפוך את כיוון זרמת הגז מערבה לאירופה . כמובן שהמפסידות הן ארה"ב ורוסיה שמוכרות גז לאירופה . לכן כלכלית זה יתכן אך לא מדינית בשלב זה .
- ישראל מפחדת מפוטין 26/01/2022 20:02הגב לתגובה זוגם הממשלה הנוכחית תיזהר מלהרגיז את פוטין. גז ישראלי לא יגיע לאירופה. תצא מהסרט שלך

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן