כסף פוליטיקה ואנרגיה - צינור הגז הרוסי שמפלג את ברית נאט"ו
בחודשים האחרונים הגיעו מרחבי אירופה תמונות של אנשים אחוזי בהלה שמשתרכים בתורי ענק בכניסה לתחנות הדלק כדי להשיג לעצמם קצת אנרגיה כדי לחמם את הבית בחורף. רוסיה מאיימת כעת לפלוש לאוקראינה - ואף מזיזה כוחות לגבול. אבל מה עומד מאחורי המשבר?
בשנת 2015 הוסכם על הקמת צינור גז טבעי בין רוסיה לגרמניה, מתחת לים הבלטי, באורך 1200 קילומטר, בפרויקט שנקרא Nord Stream 2. זאת, בנוסף לצינור שכבר פועל ונקרא נורד סטרים 1. המיזם נועד להכפיל את כמות הגז המוזרמת מרוסיה לגרמניה, ובכך לתת מענה לצרכי הגז הגואים של אירופה, אל נוכח המעבר המאסיבי לאנרגיה ירוקה-נקיה והניסיון להיגמל ממקורות אנרגיה מזהמים יותר כמו פחם.
בניית הצינור הושלמה בספטמבר 2021, אך הוא עדיין לא מופעל שכן גרמניה משהה את אישורו עקב העובדה שהחברה רשומה בשוויץ ולא בגרמניה, וזאת למרות מחירי הגז העולים. נראה שמאחורי הסירוב מסתתר יותר מסתם עניין טכני של רישום חברות.
מדינות מזרח אירופה חוששות לפגיעה בהכנסות. אבל גם ארה"ב ואנגליה חששו מעליית כוחה של רוסיה
למעשה, הפרויקט נתקל בהתנגדויות שונות מאז הכרזתו. מדינות מזרח אירופאיות שבשטחן עוברים צינורות גז ישנים יותר חוששות לפגיעה בהכנסות שלהם, אך ההתנגדות העיקרית הגיעה מכיוון ממשל טראמפ בזמנו ואנגליה שחששו מהתגברות כוחה והשפעתה של רוסיה על אירופה, בעיקר על גרמניה, כשכבר כיום אחראית רוסיה על 40% מאספקת הגז לאירופה. ייתכן שגם שיקולים כלכליים עמדו מאחורי ההתנגדות האמריקאית, שכן גם ארצות הברית מייצאת גז לאירופה.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשך שנים טענו הרוסים והגרמנים שעניין צינור הגז הוא "יוזמה עסקית טהורה" ואין לה שום קשר לפוליטיקה, אך כעת נראה שחששותיו של טראמפ מתממשים, כאשר גרמניה מתקשה להציב קו נוקשה מול רוסיה, כמו יתר חברותיה לברית נאט"ו, ורוסיה מצידה לא מהססת להשתמש באנרגיה ככלי פוליטי כאשר סירבה בשנה שעברה להגדיל את אספקת הגז לאירופה כמנוף לחץ פוליטי גם בשיא הביקושים ולנוכח זינוק במחירי הגז. סוכנות האנרגיה הבינלאומית האשימה את מוסקבה בתרומה לעליית מחירי הגז עקב קיצוץ האספקה.
בנובמבר האחרון אמר בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, כי האיחוד האירופי צריך להתמודד עם בחירה בין אוקראינה לבין אישור צינור הגז. "אנו מקווים שהחברים האירופים שלנו מבינים שבתוך זמן הקצר הם יאלצו לבחור בין הסתמכות על רוסיה כמקור אנרגיה פחמני עם צינור ענק חדש לבין לתמוך באוקראינה ולהעדיף שלום ויציבות".
קריסטין ברזין, חברה במכון מחקר בארצות הברית קובעת שרוסיה מנצחת במאבק הזה: "כל דבר שקשור לנורד סטרים 2 היה עד כה ניצחון עבור רוסיה. בהינתן שמטרת רוסיה היא לפלג בין ברית נאט"ו לבין האיחוד האירופי, הרי שצינור הגז היה כלי נשק נהדר לשם כך".
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
כעת המצב מגיע לנקודת רתיחה, כאשר ארצות הברית ואירופה מתכוננים לפלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה ונדרשים להשתמש בכל מנוף לחץ שברשותם כדי למנוע זאת, ורוסיה יכולה וצפויה להשתמש באספקת הגז כאיום כנגד כל סנקציה אפשרית שירצו להטיל עליה. ממשל ביידן נמצא במשא ומתן רציף עם מספר מדינות באירופה, במזרח התיכון ואסיה להגברת ייצור הגז במקרה שרוסיה תפלוש לאוקראינה ותחתוך את אספקת הגז עוד יותר.
גרמניה - הנפגעת העיקרית
המדינה שתושפע יותר מכל מהתפתחות כזו היא כמובן גרמניה, ובאמת היא מייצגת את הצד היותר יוני בקונפליקט מול רוסיה. הגרמנים מנסים להוציא את קניית הגז מרוסיה מחבילת הסנקציות המתוכננת, ורק תחת לחץ אמריקאי כבד הצהירו שייתכן שצינור הגז נורד סטרים 2 יהיה כלול בחבילה. את הקו הפייסני של גרמניה כלפי רוסיה ניתן לראות גם דרך ההחלטה של גרמניה שלא לספק נשק לאוקראינה המאוימת בניגוד לארצות הברית, בריטניה וצ'כיה. כך גם התבטאות של מפקד הצי הגרמני תורמת לתחושה שגרמניה לא ממש נחושה להיאבק ברוסיה, כשאמר שפוטין ראוי לכבוד ושייתכן שאוקראינה תצטרך לוותר על חצי האי קרים שבים השחור לרוסיה. הוא אולץ להתפטר בעקבות ההתבטאות, אך שגריר אוקראינה בגרמניה קרא לגרמנים לשנות את גישתם ביחס לקונפליקט.
הצינור יוצר קונפליקט גם בתווך הפוליטיקה האמריקאית. הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז מנסה להוביל סנקציות כנגד כל החברות המעורבות בצינור, אך ממשל ביידן מתנגד שכן לדעתו ניתן להשתמש בו כמנוף לחץ כנגד רוסיה. "פוטין רוצה לראות את נורד סטרים 2 פועל. אם משום מה הפרויקט ימות לפני פלישה אפשרית, יהיו לו פחות סיבות לא לפלוש לאוקראינה" אמר יו"ר וועדת החוץ בסנאט בוב מננדז.
איך הגז קשור למשבר של רוסיה מול אוקראינה?
נושא הגז מהווה גם את אחת מנקודות החיכוך בין רוסיה לבין אוקראינה עצמה. רוסיה השתמשה בגז כמה פעמים בעבר כדי ללחוץ על אוקראינה על ידי כך שחתכה את האספקה, אולם נכון להיום רוסיה היא זו שתלויה באוקראינה, שכן כמה קווי גז רווחיים אחרים עוברים דרך אוקראינה לאירופה, מה שמהווה עוד גורם שמגביר את החשק הרוסי לפלוש למדינה הסמוכה. גם הקמת נורד סטרים 2 יכול לעזור לרוסיה לעקוף את אוקראינה ולהיות פחות תלויה בה כמדינת מעבר.
הצינור אם כן חשוב לרוסיה מאד, גם לצורך הגברת השפעתה על אירופה וביטול התלות באוקראינה, אבל גם, ואולי בעיקר, מבחינה פיננסית. רוסיה נשענת על ייצור הנפט והגז שמספק לממשלתה יותר מ40% מההכנסות. הצינור החדש יכול לתרום עד 15 מיליארד דולר נוספים בשנה. עד כה הושקעו בפרויקט 11 מיליארד דולר. בגלל חשיבותו של צינור הגז הוא מהווה אולי את אחד ממנופי הלחץ היעילים ביותר נגד רוסיה. "המערב צריך כל דרך אפשרית של לחץ שהוא יכול להטיל על רוסיה כדי למנוע ממנה לפלוש לאוקראינה" אומרת ברזין, "האמביציות של רוסיה כעת הן ענקיות והיא דורשת כעת מהמערב באופן מפורש להשיג את כוחותיו למקום בו היו בתחילת שנות ה-90 (לפני התפרקות ברית המועצות) ולסגור את הדלת בפני התרחבות של ברית נאט"ו. הדרישות האלו אינן עולות בקנה אחד עם ערכי המערב, כך שהמערב באמת לא יכול לוותר לרוסיה בעניין זה".
הרוסים מצידם מצהירים שהמדיניות ביחס לצינור הגז מהווה את המבחן לכוחה של האוטונומיה האירופית ביחס לארצות הברית. אדריי קורטונוב, מנהל הקונסוליה הרוסית ליחסים בינלאומיים אמר: "אם פרויקט נורד סטרים 2 יתבטל, ובהחלט ייתכן שכך יהיה, זה יהווה הוכחה להשקפה שאירופה איננה פרטנר עליו ניתן לסמוך, ושאי אפשר לעבוד עם האיחוד האירופי, כיון שהם לא יכולים להסכים על כלום ולא יכולים לקבל שם החלטה, כך שאם אתה צריך משהו, אתה צריך לדבר עם ארצות הברית".
קשה להעריך איך המשבר הזה - שכולל פוליטיקה, כסף ואנשים שרוצים להתחמם בחורף במחירים סבירים, יסתיים. וודאי שהוא אינו מוסיף רוגע לשוק האנרגיה, המניות או היחסים הבינלאומיים. העולם כולו נושא עיניים אל המנהיגים שישכילו למצוא דרך להיחלץ מהמצב הסבוך מבלי לגרום נזק למדינות ולאזרחים שתלויים בהם.
- 3.לא נביא 30/01/2022 18:04הגב לתגובה זוארה"ב בראשות ביידן לא תניד עפעף. ולחשוב שביבי רצה לחתום על ברית הגנה עם האמריקאים. בהיבט הביטחוני הם משענת קנה רצוץ.
- 2.ארצות הברית משתמשת באוקראינה ובהזדמנות הראשונה תפנה לה את הגב כמו בכל מקום בעולם (ל"ת)יוני 26/01/2022 00:21הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/01/2022 19:28הגב לתגובה זוהכל משחקים של הנוכלים.בקרוב האמת תצא לאור.וזה עוד בלי המקדח של ששברון לעומק 7קמ.אז תשבו תעשו תה חם ופופקורן הולך להיות חם קר בקרוב מאוד
- לילי 28/01/2022 13:06הגב לתגובה זוחיבור מצרים ישראל קפריסין וירדן לאירופה , יעלה את הכדאיות של חיבור המפרץ לאירופה . מדינות המפרץ לרבות סעודיה , ימהרו לחבר צינור לירדן ולהפוך את כיוון זרמת הגז מערבה לאירופה . כמובן שהמפסידות הן ארה"ב ורוסיה שמוכרות גז לאירופה . לכן כלכלית זה יתכן אך לא מדינית בשלב זה .
- ישראל מפחדת מפוטין 26/01/2022 20:02הגב לתגובה זוגם הממשלה הנוכחית תיזהר מלהרגיז את פוטין. גז ישראלי לא יגיע לאירופה. תצא מהסרט שלך
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
