בחודשים האחרונים הגיעו מרחבי אירופה תמונות של אנשים אחוזי בהלה שמשתרכים בתורי ענק בכניסה לתחנות הדלק כדי להשיג לעצמם קצת אנרגיה כדי לחמם את הבית בחורף. רוסיה מאיימת כעת לפלוש לאוקראינה - ואף מזיזה כוחות לגבול. אבל מה עומד מאחורי המשבר?

בשנת 2015 הוסכם על הקמת צינור גז טבעי בין רוסיה לגרמניה, מתחת לים הבלטי, באורך 1200 קילומטר, בפרויקט שנקרא Nord Stream 2. זאת, בנוסף לצינור שכבר פועל ונקרא נורד סטרים 1. המיזם נועד להכפיל את כמות הגז המוזרמת מרוסיה לגרמניה, ובכך לתת מענה לצרכי הגז הגואים של אירופה, אל נוכח המעבר המאסיבי לאנרגיה ירוקה-נקיה והניסיון להיגמל ממקורות אנרגיה מזהמים יותר כמו פחם.

בניית הצינור הושלמה בספטמבר 2021, אך הוא עדיין לא מופעל שכן גרמניה משהה את אישורו עקב העובדה שהחברה רשומה בשוויץ ולא בגרמניה, וזאת למרות מחירי הגז העולים. נראה שמאחורי הסירוב מסתתר יותר מסתם עניין טכני של רישום חברות. 

מדינות מזרח אירופה חוששות לפגיעה בהכנסות. אבל גם ארה"ב ואנגליה חששו מעליית כוחה של רוסיה

למעשה, הפרויקט נתקל בהתנגדויות שונות מאז הכרזתו. מדינות מזרח אירופאיות שבשטחן עוברים צינורות גז ישנים יותר חוששות לפגיעה בהכנסות שלהם, אך ההתנגדות העיקרית הגיעה מכיוון ממשל טראמפ בזמנו ואנגליה שחששו מהתגברות כוחה והשפעתה של רוסיה על אירופה, בעיקר על גרמניה, כשכבר כיום אחראית רוסיה על 40% מאספקת הגז לאירופה. ייתכן שגם שיקולים כלכליים עמדו מאחורי ההתנגדות האמריקאית, שכן גם ארצות הברית מייצאת גז לאירופה.

• יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
• "שלום ממקום של עוצמה. טראמפ עושה שלום, כשהנשיאים הקודמים נתנו לרוסיה להשתלט על שטחים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במשך שנים טענו הרוסים והגרמנים שעניין צינור הגז הוא "יוזמה עסקית טהורה" ואין לה שום קשר לפוליטיקה, אך כעת נראה שחששותיו של טראמפ מתממשים, כאשר גרמניה מתקשה להציב קו נוקשה מול רוסיה, כמו יתר חברותיה לברית נאט"ו, ורוסיה מצידה לא מהססת להשתמש באנרגיה ככלי פוליטי כאשר סירבה בשנה שעברה להגדיל את אספקת הגז לאירופה כמנוף לחץ פוליטי גם בשיא הביקושים ולנוכח זינוק במחירי הגז. סוכנות האנרגיה הבינלאומית האשימה את מוסקבה בתרומה לעליית מחירי הגז עקב קיצוץ האספקה. 

בנובמבר האחרון אמר בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, כי האיחוד האירופי צריך להתמודד עם בחירה בין אוקראינה לבין אישור צינור הגז. "אנו מקווים שהחברים האירופים שלנו מבינים שבתוך זמן הקצר הם יאלצו לבחור בין הסתמכות על רוסיה כמקור אנרגיה פחמני עם צינור ענק חדש לבין לתמוך באוקראינה ולהעדיף שלום ויציבות".

קריסטין ברזין, חברה במכון מחקר בארצות הברית קובעת שרוסיה מנצחת במאבק הזה: "כל דבר שקשור לנורד סטרים 2 היה עד כה ניצחון עבור רוסיה. בהינתן שמטרת רוסיה היא לפלג בין ברית נאט"ו לבין האיחוד האירופי, הרי שצינור הגז היה כלי נשק נהדר לשם כך". 

• ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
• "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

כעת המצב מגיע לנקודת רתיחה, כאשר ארצות הברית ואירופה מתכוננים לפלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה ונדרשים להשתמש בכל מנוף לחץ שברשותם כדי למנוע זאת, ורוסיה יכולה וצפויה להשתמש באספקת הגז כאיום כנגד כל סנקציה אפשרית שירצו להטיל עליה. ממשל ביידן נמצא במשא ומתן רציף עם מספר מדינות באירופה, במזרח התיכון ואסיה להגברת ייצור הגז במקרה שרוסיה תפלוש לאוקראינה ותחתוך את אספקת הגז עוד יותר. 

גרמניה - הנפגעת העיקרית

המדינה שתושפע יותר מכל מהתפתחות כזו היא כמובן גרמניה, ובאמת היא מייצגת את הצד היותר יוני בקונפליקט מול רוסיה. הגרמנים מנסים להוציא את קניית הגז מרוסיה מחבילת הסנקציות המתוכננת, ורק תחת לחץ אמריקאי כבד הצהירו שייתכן שצינור הגז נורד סטרים 2 יהיה כלול בחבילה. את הקו הפייסני של גרמניה כלפי רוסיה ניתן לראות גם דרך ההחלטה של גרמניה שלא לספק נשק לאוקראינה המאוימת בניגוד לארצות הברית, בריטניה וצ'כיה. כך גם התבטאות של מפקד הצי הגרמני תורמת לתחושה שגרמניה לא ממש נחושה להיאבק ברוסיה, כשאמר שפוטין ראוי לכבוד ושייתכן שאוקראינה תצטרך לוותר על חצי האי קרים שבים השחור לרוסיה. הוא אולץ להתפטר בעקבות ההתבטאות, אך שגריר אוקראינה בגרמניה קרא לגרמנים לשנות את גישתם ביחס לקונפליקט. 

הצינור יוצר קונפליקט גם בתווך הפוליטיקה האמריקאית. הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז מנסה להוביל סנקציות כנגד כל החברות המעורבות בצינור, אך ממשל ביידן מתנגד שכן לדעתו ניתן להשתמש בו כמנוף לחץ כנגד רוסיה. "פוטין רוצה לראות את נורד סטרים 2 פועל. אם משום מה הפרויקט ימות לפני פלישה אפשרית, יהיו לו פחות סיבות לא לפלוש לאוקראינה" אמר יו"ר וועדת החוץ בסנאט בוב מננדז. 

איך הגז קשור למשבר של רוסיה מול אוקראינה?

נושא הגז מהווה גם את אחת מנקודות החיכוך בין רוסיה לבין אוקראינה עצמה. רוסיה השתמשה בגז כמה פעמים בעבר כדי ללחוץ על אוקראינה על ידי כך שחתכה את האספקה, אולם נכון להיום רוסיה היא זו שתלויה באוקראינה, שכן כמה קווי גז רווחיים אחרים עוברים דרך אוקראינה לאירופה, מה שמהווה עוד גורם שמגביר את החשק הרוסי לפלוש למדינה הסמוכה. גם הקמת נורד סטרים 2 יכול לעזור לרוסיה לעקוף את אוקראינה ולהיות פחות תלויה בה כמדינת מעבר.

הצינור אם כן חשוב לרוסיה מאד, גם לצורך הגברת השפעתה על אירופה וביטול התלות באוקראינה, אבל גם, ואולי בעיקר, מבחינה פיננסית. רוסיה נשענת על ייצור הנפט והגז שמספק לממשלתה יותר מ40% מההכנסות. הצינור החדש יכול לתרום עד 15 מיליארד דולר נוספים בשנה. עד כה הושקעו בפרויקט 11 מיליארד דולר. בגלל חשיבותו של צינור הגז הוא מהווה אולי את אחד ממנופי הלחץ היעילים ביותר נגד רוסיה. "המערב צריך כל דרך אפשרית של לחץ שהוא יכול להטיל על רוסיה כדי למנוע ממנה לפלוש לאוקראינה" אומרת ברזין, "האמביציות של רוסיה כעת הן ענקיות והיא דורשת כעת מהמערב באופן מפורש להשיג את כוחותיו למקום בו היו בתחילת שנות ה-90 (לפני התפרקות ברית המועצות) ולסגור את הדלת בפני התרחבות של ברית נאט"ו. הדרישות האלו אינן עולות בקנה אחד עם ערכי המערב, כך שהמערב באמת לא יכול לוותר לרוסיה בעניין זה". 

הרוסים מצידם מצהירים שהמדיניות ביחס לצינור הגז מהווה את המבחן לכוחה של האוטונומיה האירופית ביחס לארצות הברית. אדריי קורטונוב, מנהל הקונסוליה הרוסית ליחסים בינלאומיים אמר: "אם פרויקט נורד סטרים 2 יתבטל, ובהחלט ייתכן שכך יהיה, זה יהווה הוכחה להשקפה שאירופה איננה פרטנר עליו ניתן לסמוך, ושאי אפשר לעבוד עם האיחוד האירופי, כיון שהם לא יכולים להסכים על כלום ולא יכולים לקבל שם החלטה, כך שאם אתה צריך משהו, אתה צריך לדבר עם ארצות הברית". 

קשה להעריך איך המשבר הזה - שכולל פוליטיקה, כסף ואנשים שרוצים להתחמם בחורף במחירים סבירים, יסתיים. וודאי שהוא אינו מוסיף רוגע לשוק האנרגיה, המניות או היחסים הבינלאומיים. העולם כולו נושא עיניים אל המנהיגים שישכילו למצוא דרך להיחלץ מהמצב הסבוך מבלי לגרום נזק למדינות ולאזרחים שתלויים בהם.