קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

מאגר אפרוידטה-ישי: מו"מ של שנה בין חברות הגז - או שהממשלות יחליטו

שר האנרגיה שטייניץ ומקבילתו הקפריסאית סיכמו כי החברות המחזיקות בזכויות בשטח המאגר יצטרכו להגיע להסכמות תוך חצי שנה לבדן, או שהסוגייה תעבור למומחה בלתי תלוי לחצי שנה נוספת. אם לא תכובד החלטתו הממשלות עצמן תכרענה בסוגיה
איתי פת-יה | (1)

שר האנרגיה יובל שטייניץ ומקבילתו מקפריסין נטאשה פילידס סיכמו על צעד בדרך לפתרון המחלוקת סביב גבולות מאגר הגז אפרודיטה ישי: חברות האנרגיה משני הצדדים ינהלו מו"מ ישיר במשך שנה, ואם עד הדדליין לא תגענה להסכמות - הממשלות תכרענה בעצמן בסוגיה.

המתווה עליו סוכם כלל גם יעדי ביניים: במידה שהחברות לא תגענה להסכמה בתוך 180 יום, תועבר המחלוקת למומחה בינלאומי שינסה להכריע בסוגיה בתוך 180 ימים נוספים. ההסכמה בין החברות תובא בכל מקרה לאישור המדינות.

 

ככל שבחלוף 360 יום לא תהיה הסכמה מצד החברות, לרבות באמצעות מומחה בין לאומי, הנושא יחזור לפתחן של המדינות. כמו כן, נקבע כי המדינות שומרות על זכותן במאגרי הגז בשטחן, בשים לב לנהוג על פי החוק הבינלאומי ולהסכם שנחתם בין המדינות בעבר.

רק חלק קטן מהמבנה הגיאולוגי שבלב המחלוקת מצוי בשטח המים הכלכליים של ישראל - חלק זה מכונה מאגר ישי, ובו 10% מעתודות הגז שבכלל המאגר, כך להערכת משרד האנרגיה. השותפות במאגר ישי הישראלי הן נאממקס אויל אנד גז (63%) של בני שטיינמץ, הזדמנות ישראלית (21%) של שותפי בית ההשקעות הלמן אלדובי, רוני הלמן ואורי אלדובי, ואדן אנרגיה (11%) בה שותפים בין היתר נתן חץ ודודי ורטהיים.

רוב השטח במאגר נמצא במים הכלכליים של של קפריסין - חלק המכונה אפרודיטה/בלוק 12, ובעלות הזכויות בו למשך 25 שנה (עם אופציה להארכה בעשור נוסף) הן ענקיות האנרגיה העולמיות Shell ושברון, עם 35% לכל אחת, ודלק קידוחים עם 35%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    bphj 10/03/2021 06:35
    הגב לתגובה זו
    במסווה של "סקר"דעת קהל הנוגע לכלכלה שלנו ערכה מערכת סקר שהתשובות הוכנו עי גורם מוטה לחלוטין (קרוב לוודאי הליכוד)בה קבע שהכלכה בסדר גמור ומצבנו הרבה יותר טוב ממדינות אחרות ומגיע קרדיט גדול לנתניהו ואנו הראשונים לצאת ממשבר הקורונה.עכשיו תצביעו.....פחחחחחחח
אנרג'יאן גז נפט
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן חתמה על הסכם לייצוא גז דרך צינור ניצנה החדש

החברה תרכוש קיבולת בצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים ותוכל לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז בשנה למשך 15 שנים. ההסכם, בהיקף של כ־100 מיליון דולר, מסמן שלב חדש בפתיחת שוק הייצוא הישראלי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנרג'יאן גז טבעי

אנרג'יאןאנרג'יאן 1.21%  , בעלת מאגרי הגז כריש, תנין וקטלן, חתמה על הסכם עם נתיבי הגז הטבעי לישראל לרכישת קיבולת בצינור ניצנה העתידי. ההסכם מאפשר לחברה לייצא עד מיליארד מטר מעוקב גז לשנה למשך 15 שנים דרך הצינור שיחבר את רמת חובב לגבול מצרים. זהו ההסכם הראשון מסוגו עבור החברה הבריטית-יוונית ומהווה צעד חשוב לקראת פתיחת שוק הייצוא הישראלי.

ההסכם מגיע במקביל לחתימה על מזכר הבנות עם לקוח מאגן הים התיכון לרכישת הגז שייוצא. העסקה משקפת את המדיניות הישראלית החדשה לעידוד ייצוא גז טבעי וחיזוק השיתוף באגן הים התיכון. הצינור החדש ייצור חלופה נוספת לייצוא הגז הישראלי מעבר לשוק המקומי ויפתח הזדמנויות עסקיות חדשות. השקעת אנרג'יאן בפרויקט צינור ניצנה תעמוד על כ-100 מיליון דולר, שיממן בעיקר בנק הפועלים במסגרת אשראי של 70 מיליון דולר לעשר שנים. 40% מהעלות ישולמו עם החתימה על ההסכם, והיתרה תועבר בהתאם להתקדמות הפרויקט. מבנה המימון הזה מאפשר לחברה להתחייב לפרויקט הגדול מבלי לפגוע בזרימת המזומנים הקיימת.


ההסכם כולל גם זכויות גישה זמניות לקיבולת פנויה בצינור "ירדן צפון" במהלך תקופת ההקמה, מה שמאפשר לאנרג'יאן להתחיל בייצוא עוד לפני שצינור ניצנה יושלם. הסדר הזה מקטין את הסיכונים העסקיים ומאפשר לחברה לבנות קשרים עם לקוחות פוטנציאליים במהלך הקמת התשתית.


מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן, הדגיש את החשיבות האזורית של הפרויקט: "חיבורי הגז האזוריים והבטחון האנרגטי לטווח ארוך במזרח הים התיכון הם בעלי חשיבות קריטית". לדבריו, אנרג'יאן היא שחקנית אזורית מרכזית עם פעילות במגוון מדינות באגן הים התיכון, והחברה ממשיכה להתמקד בקידום כל אפשרויות הייצוא מנכסיה בישראל.


הפרויקט תואם את המדיניות הישראלית התומכת בייצוא גז כאמצעי לחיזוק המשק המקומי ומעמדה האזורי של ישראל. ריגס ציין שלצד העובדה שעיקר תזרים המזומנים של החברה נשען על חוזים ארוכי טווח לשוק המקומי, חתימת ההסכם מהווה "אבן דרך משמעותית לקידום מכירות הגז השנתיות שלנו". העסקה מציבה את אנרג'יאן כשחקנית מובילה בשוק הייצוא הישראלי המתפתח ותורמת לביסוס מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית. הצלחת הפרויקט תלויה בהשלמת הקמת הצינור ובביסוס קשרים מסחריים יציבים עם הלקוחות במדינות השכנות.