קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

מאגר אפרוידטה-ישי: מו"מ של שנה בין חברות הגז - או שהממשלות יחליטו

שר האנרגיה שטייניץ ומקבילתו הקפריסאית סיכמו כי החברות המחזיקות בזכויות בשטח המאגר יצטרכו להגיע להסכמות תוך חצי שנה לבדן, או שהסוגייה תעבור למומחה בלתי תלוי לחצי שנה נוספת. אם לא תכובד החלטתו הממשלות עצמן תכרענה בסוגיה
איתי פת-יה | (1)

שר האנרגיה יובל שטייניץ ומקבילתו מקפריסין נטאשה פילידס סיכמו על צעד בדרך לפתרון המחלוקת סביב גבולות מאגר הגז אפרודיטה ישי: חברות האנרגיה משני הצדדים ינהלו מו"מ ישיר במשך שנה, ואם עד הדדליין לא תגענה להסכמות - הממשלות תכרענה בעצמן בסוגיה.

המתווה עליו סוכם כלל גם יעדי ביניים: במידה שהחברות לא תגענה להסכמה בתוך 180 יום, תועבר המחלוקת למומחה בינלאומי שינסה להכריע בסוגיה בתוך 180 ימים נוספים. ההסכמה בין החברות תובא בכל מקרה לאישור המדינות.

 

ככל שבחלוף 360 יום לא תהיה הסכמה מצד החברות, לרבות באמצעות מומחה בין לאומי, הנושא יחזור לפתחן של המדינות. כמו כן, נקבע כי המדינות שומרות על זכותן במאגרי הגז בשטחן, בשים לב לנהוג על פי החוק הבינלאומי ולהסכם שנחתם בין המדינות בעבר.

רק חלק קטן מהמבנה הגיאולוגי שבלב המחלוקת מצוי בשטח המים הכלכליים של ישראל - חלק זה מכונה מאגר ישי, ובו 10% מעתודות הגז שבכלל המאגר, כך להערכת משרד האנרגיה. השותפות במאגר ישי הישראלי הן נאממקס אויל אנד גז (63%) של בני שטיינמץ, הזדמנות ישראלית (21%) של שותפי בית ההשקעות הלמן אלדובי, רוני הלמן ואורי אלדובי, ואדן אנרגיה (11%) בה שותפים בין היתר נתן חץ ודודי ורטהיים.

רוב השטח במאגר נמצא במים הכלכליים של של קפריסין - חלק המכונה אפרודיטה/בלוק 12, ובעלות הזכויות בו למשך 25 שנה (עם אופציה להארכה בעשור נוסף) הן ענקיות האנרגיה העולמיות Shell ושברון, עם 35% לכל אחת, ודלק קידוחים עם 35%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    bphj 10/03/2021 06:35
    הגב לתגובה זו
    במסווה של "סקר"דעת קהל הנוגע לכלכלה שלנו ערכה מערכת סקר שהתשובות הוכנו עי גורם מוטה לחלוטין (קרוב לוודאי הליכוד)בה קבע שהכלכה בסדר גמור ומצבנו הרבה יותר טוב ממדינות אחרות ומגיע קרדיט גדול לנתניהו ואנו הראשונים לצאת ממשבר הקורונה.עכשיו תצביעו.....פחחחחחחח
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון |
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.