גיל בפמן
צילום: אורן דאי

"הגדלת הייצור והחלשות הדולר האטו את עליית מחירי הנפט"

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, סבור כי שני הכוחות המנוגדים מפעילים לחץ על מחיר הנפט; להערכתו, החוזים העתידיים צפויים להתייצב בסוף 2020 על כ-46.2 דולר לחבית מסוג ברנט וכ-43.5 לחבית מסוג WTI
איתן גרסטנפלד |

להערכת ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, החולשה של הדולר מנעה ירידה במחירי הנפט על אף הגדלת הייצור על ידי אופ"ק+​. הביקוש לנפט צפוי להישאר נמוך בעת הקרובה, וכי עד סוף השנה נראה עלייה מתונה בלבד במחירי החוזים העתידיים. לדברי בפמן, "נראה שחולשתו של הדולר בעולם השפיעה על מחירי הנפט ומנעה ירידה של המחירים. השילוב של היחלשותו של הדולר מחד והגדלת יצור הנפט מאידך, לצד והחשש מאי התחזקות הביקושים לנפט, על רקע המשך התפשטות נגיף הקורונה במספר רב של מדינות, האטו את עליית מחיר הנפט. להערכתנו, בטווח הבינוני הקשר בין היחלשות הדולר ובין מחיר הנפט צפוי להתהדק והמשך היחלשות הדולר צפויה לתמוך במחיר הנפט". להערכתו, "במבט קדימה, מחיר הנפט יושפע מן הספקות, בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם, ובפרט בסין ובארה"ב, והשפעותיו על הכלכלה העולמית". "להערכתנו, הביקוש לנפט צפוי להישאר נמוך בעת הקרובה, זאת למרות שהביקוש למוצרי נפט החל לעלות מרמת השפל. במידה והגל השני של נגיף הקורונה יימשך באזורים נרחבים יותר ויותר אזי קיים סיכון להחזרת המגבלות החברתית במקומות שונים בעולם, אשר יאטו את הפעילות הכלכלית ויקטינו את הביקוש לנפט". בפמן מעריך כי "רק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על צרכני הנפט הגדולים – תעופה ותובלה – ניתן יהיה לצפות להמשך עליית של ממש במחיר הנפט. במבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-46.2 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43.5 דולרים לחבית". "עם זאת, קיים חשש של ממש שבמהלך פרק הזמן שנותר עד לסוף 2020, עם דגש על מועדי פקיעת חוזי WTI בחודשיים הקרובים, תתכן ירידת מחירי נפט מחודשת, זאת ככל שהסימנים להחרפת מצב הווירוס ימשיכו ויתגברו". "בטווח הארוך יותר, רק לאחר התאוששות העולם ממשבר הקורונה המתמשך, ישנם גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020  שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -3.37%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.