מחיר הנפט צנח בכ-6% בעוד שוק הנפט האמריקני רשם היסטוריה

לראשונה מזה ארבעה עשורים מיכלית נפט לייצוא יצאה הבוקר מנמל אמריקני בדרך לאירופה 

גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה נפט

בעוד המשקיעים עסוקים בספקולציות לגבי השאלה אם מדינות אופ"ק יגבילו את תפוקת הנפט על מנת לייצב את מחירו,  ארה"ב מעלה הילוך בכל הנוגע לייצוא נפט משטחה. הבוקר דווח בחדשות האמריקניות כי מיכלית יצוא של נפט עזבה את חופי ארה"ב אל עבר אירופה - לראשונה מזה ארבעה עשורים. נזכיר כי רק לפני מספר שבועות הקונגרס הסיר את איסור ייצוא הנפט במדינה.

האיסור נקבע בעקבות משבר האנרגיה של שנות ה-70. מטרתו הייתה מניעה מחברות מקומות למכור את הנפט שלהן מעבר לים במחירים גבוהים יותר בעוד בארה"ב נרשמו תורים בתחנות הדלק. בשנתיים האחרונות לאור המלאים העצומים שהצטברו בעקבות הזינוק בתפוקה האמריקנית החלו להבין כי האיסור הפך מיותר ואף מזיק. 

ייצוא הנפט האמריקני אמור להישען על כדאיות כלכלית, אם כי בהווה אין הבדל מהותי בין מחיר ה-BRENT שמחירו 34.9 דולר ומקורו בארה"ב לבין מחיר הנפט העולמי ה-CRUDE ששוויו 32.3 דולר לחבית. אך היסטורית מחיר הברנט זול יותר וצפוי ככל הנראה לתמוך בתעשיית הנפט האמריקנית וככל הנראה גם לדחוף את המחיר העולמי מטה.

מחיר הנפט צלל היום ב-5.5% ונסחר ברמה של 31.7 דולר לחבית. סיבות נוספות לירידה במחיר הן נתוני ייצור חלשים בסין, והגברת החשש מירידה בביקושים העולמי לנוזל השחור.

בסקירה של דמיאן קורולין מגולדמן זאקס נכתב כי הראלי שנרשם בסוף השבוע אינו כאן כדי להישאר ויתפוגג לגמרי כאשר השווקים יפנימו כי אין עדיין בכוונת ארגון אופ"ק לחתוך את התפוקה. אחת המטרות של סעודיה היא להפיל את תעשיית פצלי השמן של האמריקאים על ידי הצפת העולם בנפט - מה שיגרור את הפחתת מחירו. אופ"ק מקווה בכך כי הפקת הנפט לא תהיה כדאית למדינות שלא חברות בארגון.

לפי גולדמן זאקס, חיתוך התפוקה כעת יקל על הלחץ המופעל על תעשיית פצלי השמן, ולא לכך התכוון המשורר. "למרות הקפיצה במחיר הנפט אנו לא מצפים כי אופ"ק תחתוך את התפוקה כפי שדיווחו הכותרות, אלא אם נראה האטה משמעותית בצמיחה העולמית - מה שלא עומד בתחזיות שלנו", כתבו בגולדמן זאקס. "השקפה זו מעוגנת באמונה כי קיצוץ בתפוקה על ידי אופ"ק תחשב תסובה עצמית".

בעוד חלק מאנליסטים קובעים כי ייצור חבית נפט נחשב כדאי לפחות כאשר מחיר הנפט עומד על 50 דולר לחבית, בגולדמן זאקס צופים כי מחירו יישאר מתחת ל-40 דולר לחבית עד המחצית השנייה של 2016.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

יום היסטורי בשוק הנפט

רק הבוקר פורסם כי ניגריה, הכלכלה הגדולה ביותר באפריקה, ביקשה הלוואת חירום מהבנק העולמי בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, וזאת על רקע פגיעתה של המדינה מירידת הנפט. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    YL 03/02/2016 12:22
    הגב לתגובה זו
    לכל בר דעת ברור נובל לא מסוגלת לעמוד בכל הסכם ש תחתום אבל חובת העליון להכניס שינוי אחד בלבד והוא דרישה מ הפקיד שעובד אצל תשובה לעהעביר ב ממשלה החלטה עידוד פיתוח השדה ש התגלה השייך ל קבוצת ישראמקו/ומודיעין מה את חושבים הפקיד /ביבי יפעל בנדון?????כמובן חיוב חוזה עם חברת החשמל וראה איזה פלא המחיר הגז מתרסק
  • 5.
    קניתי חבית (ל"ת)
    חקלאי פיקח 01/02/2016 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד שמבין מה הוא כות 01/02/2016 20:04
    הגב לתגובה זו
    אופק לא מתכנן כלום...הוא לא קיים הנפט בארה"ב זה WTI ולא ברנט שכמובן זה הנפט של הים הצפוני ונחשב לבנצ'מארק של הנפט הערבי...כלומר כל מה שכתבתם הפוך...ואז גם המסקנה שלכם לא רלוונטית....תפסיקו להטעות אנשים....אם לא יודעים-לא כותבים
  • 3.
    בשורטים תעשיית פצלנים לא כדאית רק אם נפט 50 דולר (ל"ת)
    נראה גוחדמן נתפסובשו 01/02/2016 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כותבי תרחישים 01/02/2016 16:24
    הגב לתגובה זו
    פוטין הגיע לפגישה בירושלים עם הנש פרס+רהמ ביבי כדי למוסס התוכנית לתקיפה והפלתו של אסעד- ואומנם פוטין הצליח למוסס התוכנית להפלת אסעד והעלאת המורדים הסונים בתוכנית לתקיפה והפלת אסעד: סעודיה+ירדן+ישראל+הכורדים ביחד עם המורדים הסונים בסוריה פוטין ואירן,השיעית, שהינן יצואניות נפט תומכות באסעד הגרען האירני-בעיקר-להפיל את משפ סעוד סעודיה ולכן סעודיה וישראל הגיעו להבנות_בניגוד לדעת אובמה להקריס את הנפט ואומנם אנו הגבנו שמחיר הנפט יפול ל39 ופחות- בניגוד לדעת מספר מנתחים ידועים מחיר הנפ בהווה 33 $ זה עדיין לא סוף הירידה- כל זאת נעשה מכיוון שסעודיה הגדילה התפוקה- כאמור לפגיעה בפוטין ובאירן הראייה-הרובל נפל כ ב 60% וסעודיה מסרבת להקטין התפוקה- עד שפוטין יעביר את אסעד מסוריהל,,רוסיה לגימלאות ראו כתיבתינו משנים 2012-3-4
  • שמטוב 02/02/2016 05:51
    הגב לתגובה זו
    שאר הטענות לא מבוססות. למשל: ישראל אינה משפיעה בכלל על מחירי הנפט. למשל: אין סיבה לסעודיה להדיח את אסאד, כי בשטח ההפקר שיווצר מסילוק אסאד יפעלו גורמים שמסכנים הרבה יותר את סעודיה (למשל גורמים פרו איראנים).
  • 1.
    חוזליטו 01/02/2016 15:44
    הגב לתגובה זו
    איזה נכון היה למכור אתמול נפט עכשיו מחכה בצד
  • חן 01/02/2016 23:57
    הגב לתגובה זו
    אתה קונה בחוזים או בתעודות סל?
  • דניאל 01/02/2016 21:37
    הגב לתגובה זו
    חוזליטו תחזור לקנות 27-28 דולר חבית נפט השקעה לטווח בנוני ארוך מעולה! כי ברור לכל שהמחיר יעלה וחזק ל40 דולר מה רע 30% בתוך שנה למשל!!!
  • שמטוב 02/02/2016 05:08
    רק שוטים מתנבאים. יש תהליך של מציאת חלופות לדלק פוסילי ואם תהיה פרית דרך בחלופות מחיר הנפט ירד. יש פריצת דרך בהיתוך קר ויש התקדמות באנרגיה סולרית. באנרגיה סולרית הבעיה העיקרית היא פיתוח מצברי חשמל גדולים כדי לאגור אנרגיה מימים שטופי שמש לזמנים בהם אין שמש (לילה וימי סגריר). יש סבירות שתוך עשרים שנה, למשל, יפותחו מצברים זולים כאילו ואז רוב משקי הבית לא יזדקקו לחשמל מתחנות כוח.
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.