המלאים בארה"ב ירדו השבוע באופן חד - איך מגיב מחיר הנפט?

אלמוג עזר | (4)
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט עלו היום 1.4% אל מחיר של 48.6 דולר לחבית. דוח המלאים שהתפרסם היום בשעה 17:30 גרם לעליות בזהב השחור. המדד הצביע על ירידה שבועית של המלאי בנפט הגולמי מעבר לצפוי. הנפט הגולמי ירד השבוע ב-4.2 מיליון חביות. השוק צפה ירידה מינורית של 180 אלף חביות בלבד. 

אתמול, התפרסם סקר המלאים של ארגון הנפט האמריקני (API) שהצביע על ירידה חדה מהצפוי של 1.9 מיליון חביות. הירידה במלאי החביות תומכת במובן מסוים במחיר הנפט אך היא גם מסמלת את העלייה הכללית במלאים. על פי הסקר מלאי החביות האמריקני עומד בימים אלו על 462 מיליון חביות, זאת לעומת 383 מיליון חביות בתחילת השנה. כלומר תוך מעט מעל לחצי שנה עלה מלאי הנפט ב-80 מיליון חביות. 

הבנק המרכזי האמריקני (הפד') עורך בימים אלו את הפגישות לגבי הריבית לחודש יולי. בתוך כך, הולכים ופוחתים הצפיות של המשקיעים לעליית ריבית באוגוסט הקרוב. בתוך כך, הדולר מאבד מחוזקתו אל מול שאר מטבעות העולם. מהלך שאינו מתבטא כרגע במחיר הנפט כאשר זה ממשיך להיחלש כאמור. 

הצלילה במחירי הנפט גובה את מחירה גם מהחברות הגדולות בתחום. שברון הודיעה היום כי היא תפטר 1,500 עובדי החברה. מדובר ב-2.5% מסך העובדים בחברה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 31/07/2015 04:54
    הגב לתגובה זו
    מי גונב את כספי המיסיםjQuery203014485693164169788_1438307365866??
  • 1.
    sdsd 29/07/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
    ולא בסחורות ובמחיה,עדיין הכל יקר והכל רק עולה.
  • שונא מיסים 29/07/2015 22:18
    הגב לתגובה זו
    מערך דלק עולה כ 6.6 ש"ח המדינה היא הבעיה.
  • דורון 01/08/2015 10:50
    את מרווח השיווק של תחנות הדלק ואת מרווח הזיקוקשל בתי הזיקוק ששניהם מאד גבוהים בארץ ותבין למה בארהב המחיר פחות משני שקלים לליטר
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.