אוסף סחורה: יחזקאל כליף המחזיק הפרטי הגדול בזרח רכש 3% בחודש וחצי
יחזקאל כליף, המשקיע הפרטי הגדול בחברת זרח יהש, רכש מאז תחילת חודש דצמבר 3% ממניות השותפות בהיקף של יותר מ-1 מיליון שקל. כליף החזיק בתקופות שונות בשיעור החזקה שונה בזרח וכעת הוא עלה מדצמבר מ-11.48% ל-14.39%.
כליף ל-Bizportal: "אני חולה על ים המלח, מאמין שיש ויהיה נפט, אך הבעיה היא שאין מי שישקיע. זה תחום שבו מ-10 יוצא אחד. יש נפט בקידוח בים המלח, אבל אולי לא בכמוית גדולות".
כליף הוא בעלים של מפעל אריזות קרטון ונייר באזור התעשייה בחולון. יחידת ההשתפות של זרח זינקה מתחילת דצמבר ב-96% ממחיר של 2.4 אג' ל-4.7 אג'. כליף קונה ומוכר יחידות השתתפות מאז הנפקת החברה בשנת 2008 והיום הוא מחזיק כאמור ב-14.39%.
כליף: "קניתי יחידות השתתפות ואני גם גורר אחרי חברים שהכנסתי אותם ושהפסידו הרבה כסף בגלל השקעה בשמן".
בתחילת החודש התחילה החברה
- אחרי גבעות עולם - מגיע תורה של זרח: נכנסת להפסקת מסחר מלאה
- זרח רוצה מיזוג יה"ש: יחזקאל כליף: "משחק מלוכלך של השותף הכללי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שונה עכשיו?
כליף: "התחילו להוציא נפט מבאר קיימת ומוכרים אותו, אך זה עדיין לא פורסם. אני לא מוכר יחידות השתתפות כי אין לי צורך בכסף ויש לי הרגשה טובה.
הייתי עם זרח מהיום הראשון משנת 2008 ואני איתם עד היום".
הכישלון בשמן לא מרתיע אותך?
- 6.עוזי 13/01/2014 18:30הגב לתגובה זומורצת לא מורצת ...לסיבוב יפה לא שמעתם שמישהו אמר לפני כמה ימים..מודה קניתי בקטנה ומכרתי היום בריווח יפה..תפסיקו לקנאות
- 5.הרשות לניירות ערך פתחה בחקירה על הרצת מניות (ל"ת)ניר 13/01/2014 16:36הגב לתגובה זו
- 4.זרח לפני איחוד הון זהירותתתתתתתתתתתתתתתתתת (ל"ת)אגורה 13/01/2014 16:29הגב לתגובה זו
- 3.זרח מורצת בדרך לאגורה זהירות אין להם גרוש בקופה (ל"ת)אגורה 13/01/2014 16:29הגב לתגובה זו
- 2.מיכאיל 13/01/2014 16:14הגב לתגובה זומעניין תוך כמה זמן היא תחזור לשער 2 אגורות?
- 1.דני משקיע 13/01/2014 16:05הגב לתגובה זובצוק תמרור בגלל שכליף לא מסכים לאיחוד הון
- זרח עולה בגלל שהחליטו להריץ אותה (ל"ת)מרי 13/01/2014 16:46הגב לתגובה זו

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים
חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.
במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.
שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.
קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.
- לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

אנרגיה מתחדשת בישראל: היעדים הולכים ומתרחקים
המעבר לאנרגיות מתחדשות תופס תאוצה בעולם, בישראל נשארים מאחור והמומחים מתריעים: פיזור מקורות האנרגיה קריטי
בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.
"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"
"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל.
דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול"
גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".