חותרים לבטחון אנרגטי: החלו הדיונים על הכבל החשמלי שיחבר את ישראל לאירופה

לנדאו: "מדובר במהלך שיעניק בטחון אנרגטי וגיבויים הדדיים. הפרויקט טומן בחובו יתרונות מדיניים וכלכליים גדולים עבור מדינת ישראל"
רקפת סלע | (6)

ההסכמות עוברות לפסים מעשיים והדיונים על הכבל החשמלי שיחבר את ישראל לאירופה החלו: לראשונה התכנסה אמש (ד') קבוצת עבודה בנושא חיבור רשתות החשמל, שכוללת נציגי ממשל ומקצוע משלושת המדינות קפריסין, יוון וישראל.

המשתתפים בפגישה שהתקיימה במשרד האנרגיה והמים דנו בבחינת ההיתכנות להקמת כבל חשמלי שיחבר את ישראל לקפריסין ואת קפריסין ליוון משם לאירופה ופוטנציאל שיתוף הפעולה במשק החשמל בין שלוש המדינות.

הרעיון הועלה לראשונה על ידי שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, עוד בנובמבר 2011 במסגרת נסיעתו המשותפת עם הנשיא פרס לקפריסין. מאז, נערכו מספר פגישות בישראל ובקפריסין על מנת לקדם את הנושא.

מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-330 ק"מ ויחבר את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק המגיע עד ל-2300 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, יכולת שטרם מומשה במקום אחר בעולם. כבל זה יתווסף לכבל אשר יחבר בין קפריסין לכרתים וממנה ליוון, באורך כולל של כ-1190 ק"מ, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם בין קפריסין ויוון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעולה, הלוואי ויצא לפועל (ל"ת)
    תומר 23/12/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    susnk 22/12/2012 19:31
    הגב לתגובה זו
    להעלות מייד את שכר עובדי חברת החשמל ב-127% כהסכם ביניים עד להתחשבנות הסופית.אחרת יורידו את השלטר.
  • 4.
    זה למעשה יצוא של הגז ברבית דרבית כל הכוד (ל"ת)
    ישראליגאה 20/12/2012 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    השר הזה חולם חלומות. מצד שני מי היה מאמין שיהיה פה גז? (ל"ת)
    נקודה למחשבה 20/12/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה יקרה אם יחבלו בקו החשמלי האם הים התיכון יחושמל??? (ל"ת)
    לא כדאי להתרחץ שם :) 20/12/2012 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זריקת כסף לפח (ל"ת)
    מומחה 20/12/2012 10:49
    הגב לתגובה זו
גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.

גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.