דגן חובר לאשכנזי: שותפות זרח רוכשת 5% מ'שמן'; תשקיע 8 מיליון דולר בקידוח

הסכום יושקע בקידוח ים-3 שעלותו הכוללת כ-98 מיליון דולר. על פי דו"ח המשאבים, מוערך כי במבנה אליו מתוכנן הקידוח מצויים כ-120 מיליון חביות נפט
רקפת סלע | (9)

כהכנה לתחילת הקידוח, שותפות הנפט זרח יהש חתמה על הסכם לרכישת 5% מרשיון שמן תמורת התחייבות להשקעה של 8 מיליון דולר בקידוח ים-3 המתוכנן להתבצע בשטח הרישיון. כלומר תמורת חלקה ברישיון "387/שמן" תישא זרח בכ- 8% מהוצאות הקידוח הצפוי להתחיל במהלך החודשים הקרובים בעלות של כ-98 מיליון דולר.

על פי ההסכם, תשלם זרח לחברת שמן נפט וגז סך של כ-3.5 מיליון דולר במזומן מיד עם אישור הממונה. יתרת הסכום תשולם במקביל להוצאותיה של שמן בביצוע הקידוח. לאחר השלמת העסקה, תחזיק שמן ב-90% מרשיון שמן, חברת CDC, המשמשת כמפעילת הקידוח, תחזיק 5% וזרח, כאמור, תחזיק ב-5%.

על פי דו"ח המשאבים המותנים אשר פורסם בקשר עם רישיון שמן, מוערך כי במבנה אליו מתוכנן הקידוח מצויים כ-120 מיליון חביות נפט (בהערכה מיטבית best estimate) ובנוסף דו"ח המשאבים הפרוספקטיביים מעריך הימצאות גז טבעי בעומק רדוד יותר בהיקף של כ-TCF 1.8 (בהסתברות ממוצעת של 36%).

יוסי לוי מנכ"ל חברת שמן משאבי נפט וגז, מסר היום "הכניסה של זרח לרישיון 'ים 3', מעידה על רמת העניין הגבוהה הקיימת היום סביב הרישיון של שמן וזאת עקב הפוטנציאל הטמון בו . זהו הקידוח הראשון מסוגו שמבוצע במים רדודים ,שמטרתו הינה לאמת קיומו של מאגר נפט בכמויות מסחריות ובאיכות נפט גבוהה. הפוטנציאל הגלום ברישיון הינו אסטרטגי ברמה הלאומית .

רמי קרמין מנכ"ל שותפות זרח מסר: "ההשקעה ברשיון שמן מהווה הזדמנות עסקית. קידוח ים -3 הינו הקידוח היעודי הראשון להפקת נפט בים, ובניגוד לגז ניתן יהיה למכור אותו מיד לאחר הפקתו. קרמין הוסיף כי ברשיון גוליבר שבה שותפה זרח ב-41.5% יחל החודש ביצוע סקר הסייסמי תלת-מימדי (3D)במים רדודים (OBC)".

רשיון שמן ממוקם בים התיכון מול שפלת החוף הדרומית במרחק של 16 ק"מ מחופי אשדוד. הקידוח מתוכנן לעומק של כ- 5,800 מטר במטרה לעבור את שכבת הנפט שנתגלתה בקידוח ים 2 (בעומק של 5,200 מטר).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שווי כלכלי של זרח 02/08/2012 14:42
    הגב לתגובה זו
    5 אחוז ההכנסות הצפויות של זרח שווה להכנסות של 600 מליון דולר. בשקלים 2.4 מליארד שח. זרח נסחרת כיום ב 50 מליון שח . בקופה יש לה כ 90 מליון שח. לסבלנים יש תקווה רבה , במחזור מסחר נמוך בבורסה של 700 אלף שח המניה עולה ב 5 אחוז. זרח מחזיקה ב 40 אחוז מגוליבר ששם המכון הגיאופיזי זיהה 3 מטרות נפט וגז
  • 8.
    אלון 01/08/2012 20:27
    הגב לתגובה זו
    כל מלה מיותרת
  • 7.
    בהצלחה חברים ! תנו בראש לכל המשמיצים ! (ל"ת)
    אריק - 01/08/2012 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גורג 01/08/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
    אשכנזי לא פראייר הוא.יודע לאן הוא בא . הוא בא.לעשות כסף הוא ימצא גז בסוף
  • 5.
    כמו חברת ביומד בשלב פרה פרה פרה פרה קליני (ל"ת)
    חרטא 01/08/2012 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע בזרח 01/08/2012 10:27
    הגב לתגובה זו
    אתר קידוח גוליבר, ואתר קידוח שמן הם בעלי פוטנציאל אדיר למציאת נפט וגז. שני האתרים הם במים רדודים ועלויות ההפקה הן נמוכות יחסית לקידוחים במים עמוקים . משקיעי זרח בעלי הסבלנות שהבינו שלא יתכן ששוי השותפות נמוך מהשווי של הכספים בקופה. פיזור הסיכונים היא החלטה נבונה
  • 3.
    פול 01/08/2012 10:00
    הגב לתגובה זו
    כמה זמן ישראמקו המתינה ללא תוצאות, ללא אישור?
  • 2.
    לא לומדים 01/08/2012 09:58
    הגב לתגובה זו
    שוווררטטטטטט
  • 1.
    חיים 01/08/2012 09:58
    הגב לתגובה זו
    רק לסיבוב קטן עקב החכמים שמריצים מעט ואז בורחים !!!
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".