מתחילים לעבוד: זרח קיבלה את רישיון 'גוליבר' - מה כוללת תוכנית העבודה?

משרד האנרגיה אישר את מבנה השותפים הכולל את זרח, גוליבר, אשטרום ומפעילת הקידוח AGR. בשטח הרישיון נדרש לבצע סקר סייסמי למים רדודים. קידוח צפוי להתחיל בתוך שנתיים
תומר קורנפלד | (10)

הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה העניק לגוליבר וזרח את רישיון 'גוליבר' לתקופה של שלוש שנים. ההחלטה התקבלה באופן פורמלי לאחר שמועצת הנפט המליצה בחודש שעבר להעניק את הרישיון. שותפות זרח יהש וגוליבר מחזיקות כל אחת ב-41.5% מהזכויות.

במקביל לאישור, הממונה על ענייני הנפט אישר הכנסת שותפים לרישיון. קבצת אשטרום תחזיק ב-12% מהזכויות ברישיון. המפעילה ברישיון היא חברת AGR הנורבגית אשר מחזיקה במספר רישיונות ותחזיק ב-5% מהזכויות.

רישיון גוליבר הוא רישיון ימי בשטח של 305 קמ"ר. הרישיון משתרע על רצועה ימית מאזור מעגן מיכאל בצפון עד תל אביב בדרום. הרישיון הוענק עד לתאריך ה-24 למארס 2015.

במקביל לרישיון אישר הממונה את תוכנית העבודה בשטח הרישיון. על החברות לחתום בתוך ארבעה חודשים על ביצוע סקר סייסמי במים רדודים הנקרא גם OBC. מטרת הסקר הוא לאמוד את גודלן של מטרות הגז והנפט אשר זוהו בשטח הרישיון. זרח וגוליבר ציינו בעבר כי בשטח הרישיון נמצאו שלוש מטרות נפט עמוקות ומטרת גז רדודה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יעקב 27/05/2012 03:09
    הגב לתגובה זו
    הלוואי ואני צודק. ואם לא אז המוניטין של מאיר דגן יהיה על הכף, פרסום שלילי זה מה שהוא לא צריך. אז יאללה תעשו משהו טוב לאלו שהשקיעו ושקעו בזרח בתקופת הקידוח במדבר יהודה.
  • 8.
    נפתלי1 27/03/2012 14:48
    הגב לתגובה זו
    הינה החברה הגדולה ביותר שתקדח בישראל. ובעלת ניסיון קידוח מעל ומעבר לניסיון נובל. אתה יכול לעצום עיניים ולהתעלם מהנתונים. אך מי שבודק המניה היחידה שלא מתומחרת היא גוליבר וזרח
  • עם כל הרעש המניה רק ממשיכה לצנוח (ל"ת)
    נו? 31/03/2012 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נפטלי 27/03/2012 10:41
    הגב לתגובה זו
    הבעיה עם כל החב.' הקטנות שמקבלות רשיונות ברצועת הים זאת ' יכולת ביצוע עתידית' (על הנייר...). חוץ מנובל האמריקאית שקודחת בפועל-כל היתר מברברים ' עתידית' ,בקיצור חבל על הכסף !!!!!!
  • 6.
    זיפו 26/03/2012 16:10
    הגב לתגובה זו
    קונים רישיונות סרק בזול, משחילים לציבור מניות יקרות ואח" כ מודיעים " לא כלכלי" . חפשו פריירים אצל שישינסקי ושטייניץ. שהם ישקיעו, שהם יפתחו ושהם יגרפו את הרווחים.
  • 5.
    ראל052000 26/03/2012 16:09
    הגב לתגובה זו
    כיועץ אתם זה הצליח להם בגבעות..אני על ההמלצה שלי לא מבקש כסף.חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • 4.
    זרח 26/03/2012 15:16
    הגב לתגובה זו
    מטרת הגז שנמצאה קרובה ביותר לחוף. את הגז שיופק ניתן להעביר בצינור קצר לחברת חשמל כמעט ללא עלויות.
  • 3.
    זורחת 26/03/2012 15:13
    הגב לתגובה זו
    זרח היא היחידה מבין כל השותפויות שיש לה את הכסף ואינה צריכה להנפיק. הסקר שבוצע בעבר אימת את ממצאי המכון הגיאופיזי. נדרשת כיום השלמה לסקר שבוצע ולאחריו השמיים הם הגבול. רק בעלי הסבלנות ירוויחו
  • 2.
    שנתיים זה נצח בזמן ישראלי יכלו להביא אסדת ג' ק (ל"ת)
    avi 26/03/2012 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חשבתי שכבר ביצעו את הסקר, לא? (ל"ת)
    שפק 26/03/2012 14:10
    הגב לתגובה זו
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.