טיוטת דוח הגז: המלצות לחיזוק הביטחון האנרגטי ועידוד חיפושים חדשים
הוועדה הבין-משרדית מציעה לשמר את רזרבות הגז למשק המקומי, לקדם תשתיות יצוא ולבחון אפשרות להקמת זירת מסחר לגז טבעי; שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״משק הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון
בפרט. המלצות הוועדה משקפות את המדיניות שיבטיחו רזרבות מספיקות לשוק המקומי, יעודדו חיפוש מאגרי גז חדשים והבטחת מחיר נמוך לשוק הישראלי״
הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, סיימה בימים אלו את גיבוש טיוטת הדוח והוא מופץ היום (רביעי) להתייחסות הציבור. הדוח משקף את ההמלצות של הצוות המקצועי, תוך הדגשת שמירת צרכי המשק המקומי וחיזוק תשתיות הביטחון האנרגטי, הבטחת ודאות רגולטורית ואטרקטיביות המשק להשקעות, חיזוק הקישוריות הבינלאומית באמצעות חיבור תשתיות ייצוא למדינות חדשות, יצירת סחר משני אפקטיבי לקידום התחרות במשק, ועידוד חיפושי גז טבעי נוספים שיניבו תגליות לטובת תועלות כלכליות, מדיניות וגיאופוליטיות.
בין חברי הועדה היו דעות שונות ומגוונות במספר תחומים הקשורים לתחרות, לסביבה ולהשקעה הנדרשת בחיזוק הביטחון האנרגטי, אך עם זאת, הדוח מייצג נאמנה את דעת רוב חברי הועדה בסוגיות המרכזיות.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״משק הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. המלצות הוועדה משקפות את המדיניות שיבטיחו רזרבות מספיקות לשוק המקומי, יעודדו חיפוש מאגרי גז חדשים והבטחת מחיר נמוך לשוק הישראלי״.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "המלצות הוועדה, שהייתה לי הזכות להוביל את עבודתה, מבטאות איזון בין העיקרון המרכזי של שמירה על צרכי המשק המקומי לבין שמירה על משק אטרקטיבי להשקעות בגילוי ופיתוח מאגרים נוספים,
אשר בתורם יובילו לחיזוק הביטחון האנרגטי והתחרות. לא פחדנו מהתמודדות עם שאלות קשות, ואנו נכונים להעמיד את מסקנות הוועדה בפני הציבור בשבועות הקרובים ולשמוע אותו בנפש חפצה".
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המלצות הוועדה:
• בתחום מדיניות הייצוא – הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הכוללת הקיימת (כ-440 BCM), אשר בצירוף חוזים למכירת גז טבעי שאינו מחויב בשמירה, וכן מנגנונים להבטחת צרכי המשק ברמה השנתית והיומית, צפויה להביא למענה לכלל צרכי המשק בטווח התחזית. הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הפרטנית הקיימת תוך מתן אפשרות להפחתת חובה זו כתמרוץ להקמת תשתיות ייבוא וייצוא שיחברו את ישראל ליעדים חדשים.• בתחום הביטחון האנרגטי – הוועדה ממליצה על הגדרה רחבה של ביטחון אנרגטי המביאה בחשבון טווח קצר וארוך ומצבים שונים בשגרה ובחירום, וממליצה על ביצוע עבודת
מטה שתקדם השקעה בתשתיות להעלאת היתירות המשקית. הוועדה ממליצה גם על כינוס צוות אשר ידון בסוגיית הביטחון האנרגטי בצורה הוליסטית, לרבות חלופות כגון אנרגיה או אנרגיה מעוטת פליטות אחרת.
• בתחום התחרות – הוועדה מגדירה מטרות של שימור או
הורדת רמת המחירים והגדלת מספר משווקי הגז הטבעי העצמאיים, וכן ממליצה על צעדים אופרטיביים כגון הקמה של זירת סחר (בורסה) לסחר משני בגז טבעי.
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• כלל המלצות הוועדה ניתנות מתוך תפיסה של עידוד השקעות בחיפוש, גילוי ופיתוח מאגרים.
בוועדה הבין-משרדית חברים - מנהל מינהל אוצרות טבע, ומנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות; יו"ר רשות החשמל; יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה; הממונה על התחרות; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה במשרד המשפטים;
מנכ"ל משרד החוץ; ראש המטה לביטחון לאומי; ונציג בנק ישראל (משקיף).
הוועדה, שהחלה את דיוניה בפברואר אשתקד, עוסקת הן במדיניות הייצוא של גז טבעי בהתאם למנדט שניתן לה בהחלטת הממשלה 4442, והן, על פי יוזמת המשרד, גם בסוגיות נוספות כגון
ביטחון אנרגטי, תחרות והיבטים סביבתיים. טיוטת הדוח מציגה את הישגי מדיניות הגז הטבעי, כפי שנקבעה בוועדות הקודמות ומיושמת בידי המשרד: מעבר ייצור החשמל בישראל מפחם מזהם ויקר לגז טבעי; גילוי ופיתוח מאגרים חדשים, וכן הרחבת ההפקה ממאגרים קיימים; יצירת משק גז טבעי
תחרותי ומשגשג, תוך שמירה על רמת מחירים נמוכה ויציבה עבור צרכני החשמל, גם במצב של משבר אנרגיה עולמי; הכנסות מדינה הנאמדות בלמעלה מ-25 מיליארד ₪ במצטבר עד היום, וצפי לעשרות מיליארד ₪ נוספים בעשורים הקרובים; וכן חיזוק מעמדה האזורי, הגיאופוליטי והבינלאומי של ישראל.
לצד זאת, זיהתה הוועדה מספר אתגרים העומדים בפני משק הגז הטבעי, וביניהם: חיזוק הביטחון האנרגטי, עידוד השקעות במציאות גיאופוליטית מורכבת, קידום התחרות במשק הגז הטבעי, וכן איזון בין ההסתמכות על גז טבעי לבין המחויבות לצמצום פליטות גזי
חממה. הדוח מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי במימי ישראל, העומדות על כ-850 BCM להערכת משרד האנרגיה והתשתיות (לעומת למעלה מ-1,000 BCM להערכת החברות), צפויות להספיק הן לצרכי המשק המקומי והן למחויבויות הייצוא הקיימות לאורך טווח התחזית.
נפט (גרוק)מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור
מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.
חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.
במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.
הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן
בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
