הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, סיימה בימים אלו את גיבוש טיוטת הדוח והוא מופץ היום (רביעי) להתייחסות הציבור. הדוח משקף את ההמלצות של הצוות המקצועי, תוך הדגשת שמירת צרכי המשק המקומי וחיזוק תשתיות הביטחון האנרגטי, הבטחת ודאות רגולטורית ואטרקטיביות המשק להשקעות, חיזוק הקישוריות הבינלאומית באמצעות חיבור תשתיות ייצוא למדינות חדשות, יצירת סחר משני אפקטיבי לקידום התחרות במשק, ועידוד חיפושי גז טבעי נוספים שיניבו תגליות לטובת תועלות כלכליות, מדיניות וגיאופוליטיות. 

בין חברי הועדה היו דעות שונות ומגוונות במספר תחומים הקשורים לתחרות, לסביבה ולהשקעה הנדרשת בחיזוק הביטחון האנרגטי, אך עם זאת, הדוח מייצג נאמנה את דעת רוב חברי הועדה בסוגיות המרכזיות.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״משק הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. המלצות הוועדה משקפות את המדיניות שיבטיחו רזרבות מספיקות לשוק המקומי, יעודדו חיפוש מאגרי גז חדשים והבטחת מחיר נמוך לשוק הישראלי״.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "המלצות הוועדה, שהייתה לי הזכות להוביל את עבודתה, מבטאות איזון בין העיקרון המרכזי של שמירה על צרכי המשק המקומי לבין שמירה על משק אטרקטיבי להשקעות בגילוי ופיתוח מאגרים נוספים, אשר בתורם יובילו לחיזוק הביטחון האנרגטי והתחרות. לא פחדנו מהתמודדות עם שאלות קשות, ואנו נכונים להעמיד את מסקנות הוועדה בפני הציבור בשבועות הקרובים ולשמוע אותו בנפש חפצה".

• דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
• לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין המלצות הוועדה:

• בתחום מדיניות הייצוא – הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הכוללת הקיימת (כ-440 BCM), אשר בצירוף חוזים למכירת גז טבעי שאינו מחויב בשמירה, וכן מנגנונים להבטחת צרכי המשק ברמה השנתית והיומית, צפויה להביא למענה לכלל צרכי המשק בטווח התחזית. הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הפרטנית הקיימת תוך מתן אפשרות להפחתת חובה זו כתמרוץ להקמת תשתיות ייבוא וייצוא שיחברו את ישראל ליעדים חדשים.

• בתחום הביטחון האנרגטי – הוועדה ממליצה על הגדרה רחבה של ביטחון אנרגטי המביאה בחשבון טווח קצר וארוך ומצבים שונים בשגרה ובחירום, וממליצה על ביצוע עבודת מטה שתקדם השקעה בתשתיות להעלאת היתירות המשקית. הוועדה ממליצה גם על כינוס צוות אשר ידון בסוגיית הביטחון האנרגטי בצורה הוליסטית, לרבות חלופות כגון אנרגיה או אנרגיה מעוטת פליטות אחרת.

• בתחום התחרות – הוועדה מגדירה מטרות של שימור או הורדת רמת המחירים והגדלת מספר משווקי הגז הטבעי העצמאיים, וכן ממליצה על צעדים אופרטיביים כגון הקמה של זירת סחר (בורסה) לסחר משני בגז טבעי.

• ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
• מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

• כלל המלצות הוועדה ניתנות מתוך תפיסה של עידוד השקעות בחיפוש, גילוי ופיתוח מאגרים.

בוועדה הבין-משרדית חברים - מנהל מינהל אוצרות טבע, ומנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות; יו"ר רשות החשמל; יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה; הממונה על התחרות; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה במשרד המשפטים; מנכ"ל משרד החוץ; ראש המטה לביטחון לאומי; ונציג בנק ישראל (משקיף).

הוועדה, שהחלה את דיוניה בפברואר אשתקד, עוסקת הן במדיניות הייצוא של גז טבעי בהתאם למנדט שניתן לה בהחלטת הממשלה 4442, והן, על פי יוזמת המשרד, גם בסוגיות נוספות כגון ביטחון אנרגטי, תחרות והיבטים סביבתיים. טיוטת הדוח מציגה את הישגי מדיניות הגז הטבעי, כפי שנקבעה בוועדות הקודמות ומיושמת בידי המשרד: מעבר ייצור החשמל בישראל מפחם מזהם ויקר לגז טבעי; גילוי ופיתוח מאגרים חדשים, וכן הרחבת ההפקה ממאגרים קיימים; יצירת משק גז טבעי תחרותי ומשגשג, תוך שמירה על רמת מחירים נמוכה ויציבה עבור צרכני החשמל, גם במצב של משבר אנרגיה עולמי; הכנסות מדינה הנאמדות בלמעלה מ-25 מיליארד ₪ במצטבר עד היום, וצפי לעשרות מיליארד ₪ נוספים בעשורים הקרובים; וכן חיזוק מעמדה האזורי, הגיאופוליטי והבינלאומי של ישראל.

לצד זאת, זיהתה הוועדה מספר אתגרים העומדים בפני משק הגז הטבעי, וביניהם: חיזוק הביטחון האנרגטי, עידוד השקעות במציאות גיאופוליטית מורכבת, קידום התחרות במשק הגז הטבעי, וכן איזון בין ההסתמכות על גז טבעי לבין המחויבות לצמצום פליטות גזי חממה. הדוח מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי במימי ישראל, העומדות על כ-850 BCM להערכת משרד האנרגיה והתשתיות (לעומת למעלה מ-1,000 BCM להערכת החברות), צפויות להספיק הן לצרכי המשק המקומי והן למחויבויות הייצוא הקיימות לאורך טווח התחזית.