טיוטת דוח הגז: המלצות לחיזוק הביטחון האנרגטי ועידוד חיפושים חדשים
הוועדה הבין-משרדית מציעה לשמר את רזרבות הגז למשק המקומי, לקדם תשתיות יצוא ולבחון אפשרות להקמת זירת מסחר לגז טבעי; שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״משק הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון
בפרט. המלצות הוועדה משקפות את המדיניות שיבטיחו רזרבות מספיקות לשוק המקומי, יעודדו חיפוש מאגרי גז חדשים והבטחת מחיר נמוך לשוק הישראלי״
הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, סיימה בימים אלו את גיבוש טיוטת הדוח והוא מופץ היום (רביעי) להתייחסות הציבור. הדוח משקף את ההמלצות של הצוות המקצועי, תוך הדגשת שמירת צרכי המשק המקומי וחיזוק תשתיות הביטחון האנרגטי, הבטחת ודאות רגולטורית ואטרקטיביות המשק להשקעות, חיזוק הקישוריות הבינלאומית באמצעות חיבור תשתיות ייצוא למדינות חדשות, יצירת סחר משני אפקטיבי לקידום התחרות במשק, ועידוד חיפושי גז טבעי נוספים שיניבו תגליות לטובת תועלות כלכליות, מדיניות וגיאופוליטיות.
בין חברי הועדה היו דעות שונות ומגוונות במספר תחומים הקשורים לתחרות, לסביבה ולהשקעה הנדרשת בחיזוק הביטחון האנרגטי, אך עם זאת, הדוח מייצג נאמנה את דעת רוב חברי הועדה בסוגיות המרכזיות.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״משק הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי עבור מדינת ישראל, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט. המלצות הוועדה משקפות את המדיניות שיבטיחו רזרבות מספיקות לשוק המקומי, יעודדו חיפוש מאגרי גז חדשים והבטחת מחיר נמוך לשוק הישראלי״.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין: "המלצות הוועדה, שהייתה לי הזכות להוביל את עבודתה, מבטאות איזון בין העיקרון המרכזי של שמירה על צרכי המשק המקומי לבין שמירה על משק אטרקטיבי להשקעות בגילוי ופיתוח מאגרים נוספים,
אשר בתורם יובילו לחיזוק הביטחון האנרגטי והתחרות. לא פחדנו מהתמודדות עם שאלות קשות, ואנו נכונים להעמיד את מסקנות הוועדה בפני הציבור בשבועות הקרובים ולשמוע אותו בנפש חפצה".
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- שברון נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין המלצות הוועדה:
• בתחום מדיניות הייצוא – הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הכוללת הקיימת (כ-440 BCM), אשר בצירוף חוזים למכירת גז טבעי שאינו מחויב בשמירה, וכן מנגנונים להבטחת צרכי המשק ברמה השנתית והיומית, צפויה להביא למענה לכלל צרכי המשק בטווח התחזית. הוועדה ממליצה לשמור על חובת השמירה הפרטנית הקיימת תוך מתן אפשרות להפחתת חובה זו כתמרוץ להקמת תשתיות ייבוא וייצוא שיחברו את ישראל ליעדים חדשים.• בתחום הביטחון האנרגטי – הוועדה ממליצה על הגדרה רחבה של ביטחון אנרגטי המביאה בחשבון טווח קצר וארוך ומצבים שונים בשגרה ובחירום, וממליצה על ביצוע עבודת
מטה שתקדם השקעה בתשתיות להעלאת היתירות המשקית. הוועדה ממליצה גם על כינוס צוות אשר ידון בסוגיית הביטחון האנרגטי בצורה הוליסטית, לרבות חלופות כגון אנרגיה או אנרגיה מעוטת פליטות אחרת.
• בתחום התחרות – הוועדה מגדירה מטרות של שימור או
הורדת רמת המחירים והגדלת מספר משווקי הגז הטבעי העצמאיים, וכן ממליצה על צעדים אופרטיביים כגון הקמה של זירת סחר (בורסה) לסחר משני בגז טבעי.
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• כלל המלצות הוועדה ניתנות מתוך תפיסה של עידוד השקעות בחיפוש, גילוי ופיתוח מאגרים.
בוועדה הבין-משרדית חברים - מנהל מינהל אוצרות טבע, ומנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות; יו"ר רשות החשמל; יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה; הממונה על התחרות; המשנה ליועצת המשפטית לממשלה במשרד המשפטים;
מנכ"ל משרד החוץ; ראש המטה לביטחון לאומי; ונציג בנק ישראל (משקיף).
הוועדה, שהחלה את דיוניה בפברואר אשתקד, עוסקת הן במדיניות הייצוא של גז טבעי בהתאם למנדט שניתן לה בהחלטת הממשלה 4442, והן, על פי יוזמת המשרד, גם בסוגיות נוספות כגון
ביטחון אנרגטי, תחרות והיבטים סביבתיים. טיוטת הדוח מציגה את הישגי מדיניות הגז הטבעי, כפי שנקבעה בוועדות הקודמות ומיושמת בידי המשרד: מעבר ייצור החשמל בישראל מפחם מזהם ויקר לגז טבעי; גילוי ופיתוח מאגרים חדשים, וכן הרחבת ההפקה ממאגרים קיימים; יצירת משק גז טבעי
תחרותי ומשגשג, תוך שמירה על רמת מחירים נמוכה ויציבה עבור צרכני החשמל, גם במצב של משבר אנרגיה עולמי; הכנסות מדינה הנאמדות בלמעלה מ-25 מיליארד ₪ במצטבר עד היום, וצפי לעשרות מיליארד ₪ נוספים בעשורים הקרובים; וכן חיזוק מעמדה האזורי, הגיאופוליטי והבינלאומי של ישראל.
לצד זאת, זיהתה הוועדה מספר אתגרים העומדים בפני משק הגז הטבעי, וביניהם: חיזוק הביטחון האנרגטי, עידוד השקעות במציאות גיאופוליטית מורכבת, קידום התחרות במשק הגז הטבעי, וכן איזון בין ההסתמכות על גז טבעי לבין המחויבות לצמצום פליטות גזי
חממה. הדוח מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי במימי ישראל, העומדות על כ-850 BCM להערכת משרד האנרגיה והתשתיות (לעומת למעלה מ-1,000 BCM להערכת החברות), צפויות להספיק הן לצרכי המשק המקומי והן למחויבויות הייצוא הקיימות לאורך טווח התחזית.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
