בספטמבר נפדו כ-3.1 מיליארד שקלים מקרנות הנאמנות והיקף נכסיהן חזר לרמתו לפני שנתיים

הקרנות היחידות שזכו לגיוסים היו הקרנות הכספיות שגייסו כ-2.6 מ' ש', לעומתן קרנות האג"ח סבלו מהפידיונות הגבוהים ביותר שהסתכמו בכ-2.8 מ' ש'
איריס בר טל |

הסערה בשווקים נותנת אותותיה גם בתעשיית קרנות הנאמנות. מסיכום שערך בית ההשקעות מיטב, עולה כי בספטמבר 2008 קטן סך נכסי הקרנות בשיעור של 6% מ-115.7 מיליארד שקלים ל-108.8 מיליארד שקלים בדומה לסך הנכסים לפני כשנתיים. הירידה בנכסי הקרנות נבעה הן מפידיונות של כ-3.1 מיליארד שקלים והן מתשואה שלילית משוקללת של כלל התעשיה בשיעור של 3.2%.

התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה כי הקרנות הכספיות, היו היחידות שהמשיכו לזכות בפופולריות, כמפלט מפני ירידות השערים הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, והצליחו לגייס סכום נאה של כ-2.6 מיליארד שקלים. בשאר הקבוצות נרשמו פדיונות, כשבראש רשימת הפודות ניצבו קרנות האג"ח בישראל, שאיבדו כ- 2.8 מיליארד שקלים.

קרנות אג"ח מדינה סבלו מפדיונות של כ- 1.8 מיליארד שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו פדיונות של כ-365 מיליון שקל, הקרנות המתמחות במניות בישראל רשמו יציאת כספים של כ-292 מיליון שקלים, והקרנות הגמישות רשמו פדיונות של כ-75 מיליון שקלים. הקרנות השקליות רשמו גם הן יציאת כספים, אם כי מתונה יותר, של כ-48 מיליון שקלים.

עוד עולה מסיכום מיטב, כי הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת: סך נכסיהן של 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מהווה כ-26%, כפול מחלקן בתעשייה לפני שנה. הסיבה לכך היא משקלן הגדל של הקרנות הכספיות בתעשייה כך שחמש מתוך עשר הקרנות הגדולות הן קרנות כספיות. הגופים בבעלות זרה ממשיכים לתפוס מקום נכבד במפת שוק ההון, ונתחם גדל בספטמבר מ-35.5% ל-36.3%.

פסגות, שממשיכה לצמוח גם בתקופות הקשות, נהנתה החודש מעלייה בנתח השוק מ-24.5% ל-25.5%, ואילו נתחה של "פריזמה", קטן מ- 11.0% ל- 10.8%. נתחן של חברות הביטוח רשם ירידה מ- 34.4% לכ- 34.1% בספטמבר. נתחם של המנהלים הפרטיים, קטן והסתכם ב-27.8%. שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתחו של יובנק קטן מ-0.8% ל- 0.7% ונתח מרכנתיל גדל מ- 1.0% ל- 1.1%.

מעניין לציין כי 3 מבין 10 הקרנות הגדולות בתעשיית הקרנות מנוהלות על ידי פסגות, וסך נכסיהן מסתכם בכ 13 מיליארד שקלים, המהווים כ- 12% מסך נכסי תעשיית הקרנות. חברות הביטוח ממשיכות לאבד מנתחן, שרשם קיטון מ- 35.9% בסוף שנת 2007 ל-34.1% בספטמבר המנהלים הפרטיים, סבלו גם הם מהטראומה שעברה על שוק ההון בחודשים האחרונים, ונתח השוק שלהם קטן מ-32.0% ל-27.8%.

שני גופים בנקאיים נותרו עדיין עם הקרנות שבבעלותם, כאשר נתח השוק של יובנק קטן מ- 1.1% בדצמבר 2007 ל- 0.7% בספטמבר 2008, ואילו נתחו של מרכנתיל גדל מ- 0.3% בדצמבר 2007 ל- 1.1% בספטמבר 2008, תודות לגיוסים גדולים מאוד בקרן הכספית שבניהולו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות