ROOMS של פתאל מתרחבת: תשכור מאקרו נדל"ן 4 קומות בתל אביב ורעננה
העסקה בתל אביב במתחם יצחק שדה והיא מגלמת דמי שכירות שנתיים של כ-4.3 מיליון שקל לתקופה של 20 שנה. ברעננה, מדובר בקומה נוספת שתשכור החברה במגדל של אקרו ותשלם בסך הכל דמי שכירות שנתיים של כ-3.7 מיליון שקל
חברת חללי העבודה המשותפים של פתאל, ROOMS, מתרחבת: תשכור מאקרו נדל"ן 4 קומות, שלוש מהן במגדל במתחם יצחק שדה בתל אביב ואחת נוספת במגדל A TOWER ברעננה.
העסקה בתל אביב נחתמה לתקופה של 20 שנה, והיא מגלמת דמי שכירות שנתיים של כ-4.3 מיליון שקל עבור שטח כולל של כ-4,500 מ"ר במגדל של אקרו. בניית המגדל צפויה להסתיים ברבעון האחרון של השנה והוא יכלול כ-37,000 מ"ר שטחי מסחר ומשרדים על פני 31 קומות. על דיירי המגדל נמנות קרן פימי וחברת השכרת הרכב אופרן.
ברעננה, תשכור ROOMS קומה נוספת במגדל של אקרו בפארק ההייטק, זאת לאחר שאשתקד חתמה על הסכם לשכירת 2 קומות במגדל ו-ROOFTOP בהיקף של כ-400 מ"ר. בכך יסתכם השטח ששוכרת החברה במגדל בכ-5,600 מ"ר, המשתרעים על פני שלוש קומות, עבורו תשלם דמי שכירות שנתיים של כ-3.7 מיליון שקל (לא כולל דמי ניהול וחניות). במגדל קומת מסחר ומעליה 10 קומות משרדים בשטח כולל של כ-18 אלף מ"ר. הבניין שווק ברובו לחברות טכנולוגיה ובעלי מקצועות חופשיים.
המיזם של פתאל בניהולו של נדב פתאל, שהושק ביולי 2019 מציע פתרון עבודה מחוץ לבית בדמות: Work & Hospitality, המשלב בין תחום חללי העבודה המתפתח לבין תחום המלונאות. הרעיון יושם תחילה במלון NYX בתל אביב. לפי החברה, עד כה חתמה על חוזים בהיקף כולל של כ-36 אלף מ"ר למתחמי עבודה בתל אביב, רעננה, בני ברק, פתח תקווה ומודיעין.
מאקרו נדל"ן נמסר כי: "פרישתם הנרחבת של חללי העבודה המשותפים הפכה בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי עבור חברות הנדל"ן המסחרי. אנו שמחים כי רשת פתאל בחרה שוב באחד הנכסים שלנו להקמת חלל משותף נוסף של ROOMS, לצד חברות גדולות רבות שכבר הבטיחו את מקומן במגדל".
גב ים ואמות רכשו חברה ב-37 מ' שקל ודיווחו על שווי למס של 20 מ'
ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את ערעורן של חברות גב ים 3.27% ו אמות 1.64% נגד מנהל מיסוי מקרקעין, וקבעה בפסק דין תקדימי כי יש לחשב מס רכישה לפי התמורה אותה שילמו עבור מניות חברה אותה רכשו, ולא לפי שווי השוק של המקרקעין שלה. גב ים ואמות השקעות החברות תכננו להקים על קרקע שבבעלותן בתל אביב פרויקט משרדים, כאשר בין השטחים הפרידה חלקת קרקע שהיתה בבעלות איגוד מקרקעין ועליה בניין ישן שעמד בחזית המבנה שתוכנן, על אחד מצירי התנועה המרכזיים הצמודים למתחם. בשנת 2015 החברות רכשו את מלוא הון המניות של איגוד המקרקעין בתמורה לכ-37 מיליון שקל ודיווחו לרשות המיסים על שווי העסקה לצורך חישוב מס הרכישה של כ-20 מיליון שקל בלבד, המשקף לגישתן את שווי השוק של הקרקע. לטענתן, התמורה החוזית שהסכימו לשלם בעד המניות עולה בהרבה על ערך המקרקעין, וכי התשלום הנוסף, של כ-17 מיליון שקל, נבע מרצונן לסלק את הבניין הישן שהיה על הקרקע, והיווה "מטרד" מבחינתן, שפגע בנראות הפרויקט שהתכוונו להקים. רשות המיסים מצידה דחתה את טענת החברות וסברה שיש להעמיד את שווי הקרקע בהתאם לתמורה החוזית ששולמה בעד המניות - 37 מיליון שקל. על פי החוק, מס רכישה המוטל על רכישת מניות באיגוד מקרקעין, מחושב לפי שווי הזכויות במקרקעין וזאת להבדיל משווי המניות. פסק הדין הנוכחי דן בשאלה האם כחלק מהעסקה, רכשו החברות זכות נפרדת מהמקרקעין, ומהו שוויה של הזכות הנרכשת – האם שווי השוק? או התמורה החוזית ששולמה בפועל? ועדת הערר קיבלה את עמדת רשות המיסים והחליטה לשייך את מלוא התמורה החוזית בעד המניות של איגוד המקרקעין לזכויות בקרקע, והסבירה כי בידי איגוד המקרקעין הנרכש לא היו זכויות נוספת מלבד הקרקע והבניין שמעליה. בנוסף, התקבלה טענת רשות המיסים לפיה היכולת להרוס את הבניין אינה מהווה זכות בפני עצמה, אלא היא נטמעת בעצם הבעלות במקרקעין.
