אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

מי ישלם את העלייה ביוקר המחיה?

העובדים לא יכולים לגמור את החודש ופונים למעסיקים - אבל גם אלו במצב לא פשוט, אז על מי העלייה ביוקר המחייה מתגלגלת ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המצב?
רמי יוסף | (1)

עליה ביוקר המחיה היא לא רק סיסמה, מדובר בפגיעה קשה בכיס של כולנו. הכל הפך להיות יקר יותר - קניות במכולת, תשלומים שוטפים, החזרי משכנתא ועוד. ההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת בישראל הצטמצמה, ולחלק מהמשפחות המשמעות היא חוסר יכולת להתמודד עם המציאות הכללית החדשה.

עובדים רבים מחפשים פתרונות כיצד להתמודד עם הגל הנוכחי, והאפשרות הלכאורה קלה ביותר היא לפנות למעסיק ולבקש העלאה בשכר. - יוקר המחיה עולה והאופציה הראשונה היא להגדיל שכר. במידה מסוימת הרעיון מוצדק, שכר משקף את המחיר הריאלי בגין השירות אשר העובדים מספקים, אבל למעסיקים יש גם הוצאות שגדלות, וצריך לזכור שהאינפלציה משפיעה על המעסיקים ולא רק על העובדים. 

כולם באותה הסירה

חשבתם פעם בגין מה משלמים לעובדים תוספת שכר? הרי כולם מסכימים תוספת בשכר אינה ערובה מובטחת שעובדים לא יעזבו, או שהתפוקה תגדל או שהאיכות תשתפר. קיימת הנחה שהמעסיקים צריכים לשלם שכר הוגן, שכר שתואם את המחיר השוק, אבל לתוספת השכר חייבים למצוא מקור מימון. מעסיקים לא יכולים  לפצות מיד את העובדים על כל העלייה ביוקר המחיה, ולכן חשוב להבין שהאחריות מוטלת על שני הצדדים.

תתחילו לחסוך

הצד הראשון ששני הצדדים צריכים לעשות הוא לחסוך בהוצאות. חסכון מתחיל בידיעה כמה אתם מוציאים על כל סעיף וסעיף, מה אתם חייבים ומה אתם רוצים. ניהול הוצאות זה משהו שאנחנו הישראלים לא אוהבים, אנחנו רוצים להאמין שיש לנו יכולות לקנות הכל, גם עם אין לנו את הכסף לעשות זאת, למי אכפת, בסוף יהיה בסדר, נשלם בתשלומים או נקח הלוואה,  אז זהו! שלא יהיה בסדר, גם אם זה לא נעים לכם, תתחילו לשלוט בהוצאות שלכם, אתם תהיו מופתעים כמה ועל מה אתם משלמים. 

למעסיקים חסכון אמור להיות קל יותר, הרי כל ההוצאות רשומות ומנהלות בדוחות הכספיים של החברה. לכאורה, הדבר נכון, אבל חברות רבות מתנהלות לפי תקציבים, וברוב המקרים מנהלים נוטים לנצל את התקציבים בסוף השנה מחשש שהתקציב יבוטל או יצומצם בשנה הבאה. חברות שרוצות לשמור על איתנות פיננסית חייבות לשלב חשיבה כלכלית בקרב כלל המנהלים והעובדים בחברה, לנסות למנוע בזבוזים מיותרים, לשלב תהליכי התייעלות קבועים ולא רק חד פעמיים בשגרת העבודה.

אז חסכתם וזה לא מספיק לכם. מה עושים? עליכם לשאול מה יעניק לכם את הסיכוי הגבוה ביותר לקבל את תוספת השכר:

1. תתקדמו בתפקיד - למעסיקים קל יותר להעניק תוספת בשכר בגין משהו אובייקטיבי, התקדמות לתפקיד מתקדם, מצדיקה תשלום גבוה יותר, אבל התקדמות בשכר צריכה להתרחש כאשר קיימת משרה פנויה ותחת ההנחה שיש לכם את הכישורים להתמודד על המשרה החדשה.

2. תשפרו ביצועים - חברות רבות מפעילות כלי תגמול מסוגים שונים, תוכניות מבוססות ביצועים. תשלום בונוס פשוט יותר מתוספת שכר כי הוא מבוסס ביצועים והוא תשלום חד פעמי ולא קבוע. לעובדים הטובים זה כמובן כדאי, אבל יש גם עובדים שיגלו שהם לא "תורמים" לחברה. חברות יכולות להפוך את הבעיה להזדמנות ולשתף את העובדים בכל תוכניות ההתייעלות והחיסכון שלהם ולזכות בתמורה הולמת.

3. תחפשו מקום עבודה אחר -  עזיבת מקום העבודה היא אירוע לא פשוט, ומכיל סיכונים רבים, אתם צריכים להוכיח את עצמכם מחדש, לרכוש מוניטין, להוכיח שאתם ראויים לתפקיד, אבל לצד הסיכון יש גם סיכוי, מעבר למקום עבודה אחר, יגדיל את הסיכוי שלכם לקבל רמת הכנסה גדולה יותר. 

קיראו עוד ב"קריירה"

4. תחליפו מקצוע - לכל עיסוק יש רמות שכר מוגדרות בשוק העבודה, אם אתם חייבים לקבל תוספת שכר והיא כבר לא ריאלית לעיסוק שלכם, תחשבו על החלפת מקצוע, זה אולי נשמע מסובך ומורכב אבל יש מקצועות שהמעבר אליהם הוא קל יותר ממה שאתם חושבים. תעשיית היי טק, הקטר של המשק בישראל מציעה את רמת השכר הגבוהה ביותר בשוק. זה נכון המשבר הנוכחי פוקד גם את התעשיה אבל לאורך השנים, רמת השכר בתעשייה זאת גבוהה מיתר התעשיות בארץ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יישום אנשים? (ל"ת)
    מבין2 30/05/2023 22:33
    הגב לתגובה זו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.