דליה חתמה על מזכר הבנות למימון "דליה 2" עם בנק לאומי ודיסקונט
במקביל לפיתוח תחנת הכוח באשכול, דליה אנרגיה חתמה על מזכר הבנות מותנה ובלתי-מחייב להעמדת מימון להקמת תחנת הכוח "דליה 2" על ידי בנק לאומי ובנק דיסקונט.
מזכר ההבנות הבלתי-מחייב יאפשר העמדת מסגרות אשראי בהיקף של כ- 4.25 מיליארד שקל (חוב בכיר) לצורך מימון הקמת יחידת ייצור בהספק שלא יפחת מ-630 מגה וואט ולא יעלה על 900 מגה וואט, וזאת על פי האסדרה הקונבנציונאלית.
החברה ציינה כי ההגעה לסגירה פיננסית מותנית בהסרת חוסר הוודאות הרגולטורי והחלטות רשות החשמל, בין היתר, לעניין השימוע בדבר פיקוח על התעריפים המשלימים, מנגנון קביעת מחיר ה-SMP ועדכון האסדרה הקונבנציונלית.
"מזכר ההבנות שנחתם עם בנק לאומי ובנק ודיסקונט מהווה הבעת אמון חזקה של המגזר הפיננסי בדליה, בהנהלתה ובתוכניותיה העסקיות של החברה להרחבת פעילותה", מסר עובד דבי, מנכ"ל דליה חברות אנרגיות. "החברה, אשר הייתה מחלוצות התחרות במשק החשמל, תחזק עם הקמת תחנת הכוח 'דליה 2' - מהתחנות החדשות והיעילות הצפויות לקום במשק הישראלי בשנים הקרובות - את מעמדה כיצרן חשמל משמעותי במשק ותיתן מענה לצורכי האנרגיה ההולכים וגדלים של מדינת ישראל תוך הרחבת התחרות במשק החשמל לטובת הציבור.
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- דיסקונט ברווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון; תשואה להון של 13.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז הקמתה, דליה בוחנת את הצרכים העתידיים של משק החשמל בישראל ופועלת צעד אחד קדימה. במהלך העשור האחרון הוכחנו את יכולותינו לייצר חשמל באופן יעיל, אמין וזמין ולמכור אותו למגזר העסקי והביתי במחירים תחרותיים", הוסיף דבי. "באתרי צפית ואשכול דליה תחזיק בצי הטורבינות מהיעילים במשק הישראלי במיקומים אסטרטגיים הצמודים לרשתות הולכת החשמל והגז באופן המאפשר את ייצורו והעברתו לאזורי הצריכה.
- 1.חבצלת 03/12/2024 09:25הגב לתגובה זואן כמו מניית לאומי מוצלחת וניהול חיובי

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.