אלרון ונצ'רס תחלק דיבידנד בסך 15 מיליון דולר
אלרון ונצ'רס, חברת השקעות, הודיעה היום על חלוקת דיבידנד בסך 15 מיליון דולר המשקף תשואה של כ-30% על מחיר המניה הנוכחי. חלוקה זו מסמנת את חלוקת הדיבידנד השלישית של אלרון למשקיעים במהלך השנתיים האחרונות, המביאה את הסכום הכולל של הדיבידנדים שחולקו בתקופה זו לסך של כ-76 מיליון דולר. בספטמבר 2024, Arieli EL חלק מקבוצת אריאלי, הכריזה על רכישת מניות השליטה באלרון ונצ'רס.
אלרון הינה חברת החזקות תפעולית המתמקדת בבניית חברות טכנולוגיות. כיום לחברה החזקות משמעותיות בחברות מכשור רפואי, הגנת סייבר ותוכנה לארגונים. יעדה העיקרי של אלרון הוא לייצר ערך עבור בעלי מניותיה, על ידי השבחה ומימוש החזקותיה בחברות, במקביל לחיפוש אחר הזדמנויות השקעה חדשות בחברות טכנולוגיה.
ירון אלעד מנכ"ל אלרון; קרדיט: שי יחזקאל
ירון אלעד, מנכ"ל אלרון, ציין היום: "לאחר השלמת הרכישה ע"י אריאלי, אני שמח שהדירקטוריון החליט לחלק דיבידנד ולחלוק את הצלחתנו עם המשקיעים. אלרון שומרת על היקף מזומנים משמעותי, המאפשר לנו הן להמשיך להשקיע בפורטפוליו הקיים והן לאתר השקעות חדשות. פורטפוליו החברות הבוגרות בתחום הסייבר מוצב באופן אידיאלי בחזיתו של שוק, שמוכיח פוטנציאל משמעותי למימוש ערך."
- עדכון משקיעים של אלרון מקפיץ את המניה
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליסיה בכר מנוח, יו"ר דירקטוריון אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת ב- Arieli EL ציינה: "הצפת ערך למשקיעי החברה נמצאת בראש סדר העדיפויות עבורנו. דירקטוריון החברה אישר את חלוקת הדיבידנד על בסיס הביצועים החזקים של תיק ההשקעות של אלרון והמאזן הבריא של החברה."
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
