יוסי ברנע טקטונה וויטסמוק
צילום: יחצ

טקטונה תמכור 10,000 יחידות NFT; לא דיווחה על צפי להכנסות

החברה, שדיווחה על הרחבת הפעילות אל תוך עולם לקראת סוף השנה שעברה, מודיעה כי הפרוייקט החדש יקרא bored.ai, וזאת על שם פלטפורמת הבלוקצ'יין עליו היא מתבססת. לחברה הון עצמי של 19 מיליון דולר בלבד
תומר אמן |

חברת הנכסים הדיגיטלים טקטונה -1.13% מדווחת הבוקר כי הפרוייקט הראשון של החברה בתחום ה-NFT יקרא Bored.Ai וזאת על שם מערכת ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט. עוד מדווחת החברה כי השיקה אתר אינטרנט חדש לפרוייקט זה והינו בעל שם וכתובת דומה. החברה צופה כי הקשת הפרוייקט תחל במהלך הרבעון הראשון של 2022 וכי בשלב זה לא לא ידוע לה אם יניב הפרוייקט הכנסות, באיזה היקף ואם בכלל.  במסגרת הפרוייקט דווח כי תציע החברה למכירה, תמורת תשלום חד פעמי לדבריה, 10,000 יחידות של "Bored.Ai Collective MemberChips", אסימון NFT מקנה למחזיקים בו גישה לטכנולוגית ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט, זכות לקבל NFT מסוג FloppyDisk וזאת לדברי החברה ללא תשלום נוסף, וכן זכויות נלוות נוספות כמו זכויות יוצרים על התוכן הנוצר על ידי המשתתפים בפרוייקט ובאמצעותו, יחד עם גישה לערוצי שיחה ותוכן שיהיו למחזיקי ה-NFT. ה-NFT FloppyDisk מאפשר לדברי החברה ליצור באמצעות הפלטפורמה יצירות אומנות דיגיטליות מבוססות טקסט לבחירת המשתמש שיוטבעו כ-NFTs. היצירות יקראו Text2Art והמשתמש יהיה רשאי למכור את ה-NFTs לאחר הטבעתם במספר פלטפורמות שונות למסחר בנכסים דיגיטלים.  עוד דווח כי החברה החלה להשקיע משאבי שיווק שונים בפרוייקט ובהם הקמה של קהילה על גבי שרת ייעודי בפלטפורמת התקשורת הציבורית Discord. נכון למועד מדווחת החברה כי קהילת הדיסקורד שלה מונה כ-20,000 משתמשים. לאחרונה דווח כי החברה נכנסה לשלד "וויטסמוק" ולאחר שעסקה תקופה ארוכה בתוכנה, פועלת כעת החברה רק בתחום הנכסים הדיגיטלים. בדוחותיה החצי שנתיים דיווחה החברה כי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-223 אלף דולר, אשתקד רשמה החברה רווח גולמי של 206 אלף דולר. כתוצאה מהמיזוג, רשמה החברה ההפסד נקי לתקופה שעמד על כ-35.1 מיליון דולר, וזאת לעומת התקופה המקבילה אז עמד על 64 אלף דולר. ההפסד המדולל למניה הסתכם בכ-52 סנט למניה, בתקופה המקבילה הסתכם על כ-0 סנט למניה. ההון העצמי של החברה עומד על כ-19 מיליון דולר בלבד והחברה נסחרת בתל אביב על פי שווי של 241 מיליון שקל. שער בסיס המניה עמד הבוקר על 2.95 שקל למניה, ירידה של כ-12% מאז תחילת השנה אז נסחרה במחיר של 3.36 שקלים למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.