יוסי ברנע טקטונה וויטסמוק
צילום: יחצ

טקטונה תמכור 10,000 יחידות NFT; לא דיווחה על צפי להכנסות

החברה, שדיווחה על הרחבת הפעילות אל תוך עולם לקראת סוף השנה שעברה, מודיעה כי הפרוייקט החדש יקרא bored.ai, וזאת על שם פלטפורמת הבלוקצ'יין עליו היא מתבססת. לחברה הון עצמי של 19 מיליון דולר בלבד
תומר אמן |

חברת הנכסים הדיגיטלים טקטונה -2.41% מדווחת הבוקר כי הפרוייקט הראשון של החברה בתחום ה-NFT יקרא Bored.Ai וזאת על שם מערכת ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט. עוד מדווחת החברה כי השיקה אתר אינטרנט חדש לפרוייקט זה והינו בעל שם וכתובת דומה. החברה צופה כי הקשת הפרוייקט תחל במהלך הרבעון הראשון של 2022 וכי בשלב זה לא לא ידוע לה אם יניב הפרוייקט הכנסות, באיזה היקף ואם בכלל.  במסגרת הפרוייקט דווח כי תציע החברה למכירה, תמורת תשלום חד פעמי לדבריה, 10,000 יחידות של "Bored.Ai Collective MemberChips", אסימון NFT מקנה למחזיקים בו גישה לטכנולוגית ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט, זכות לקבל NFT מסוג FloppyDisk וזאת לדברי החברה ללא תשלום נוסף, וכן זכויות נלוות נוספות כמו זכויות יוצרים על התוכן הנוצר על ידי המשתתפים בפרוייקט ובאמצעותו, יחד עם גישה לערוצי שיחה ותוכן שיהיו למחזיקי ה-NFT. ה-NFT FloppyDisk מאפשר לדברי החברה ליצור באמצעות הפלטפורמה יצירות אומנות דיגיטליות מבוססות טקסט לבחירת המשתמש שיוטבעו כ-NFTs. היצירות יקראו Text2Art והמשתמש יהיה רשאי למכור את ה-NFTs לאחר הטבעתם במספר פלטפורמות שונות למסחר בנכסים דיגיטלים.  עוד דווח כי החברה החלה להשקיע משאבי שיווק שונים בפרוייקט ובהם הקמה של קהילה על גבי שרת ייעודי בפלטפורמת התקשורת הציבורית Discord. נכון למועד מדווחת החברה כי קהילת הדיסקורד שלה מונה כ-20,000 משתמשים. לאחרונה דווח כי החברה נכנסה לשלד "וויטסמוק" ולאחר שעסקה תקופה ארוכה בתוכנה, פועלת כעת החברה רק בתחום הנכסים הדיגיטלים. בדוחותיה החצי שנתיים דיווחה החברה כי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-223 אלף דולר, אשתקד רשמה החברה רווח גולמי של 206 אלף דולר. כתוצאה מהמיזוג, רשמה החברה ההפסד נקי לתקופה שעמד על כ-35.1 מיליון דולר, וזאת לעומת התקופה המקבילה אז עמד על 64 אלף דולר. ההפסד המדולל למניה הסתכם בכ-52 סנט למניה, בתקופה המקבילה הסתכם על כ-0 סנט למניה. ההון העצמי של החברה עומד על כ-19 מיליון דולר בלבד והחברה נסחרת בתל אביב על פי שווי של 241 מיליון שקל. שער בסיס המניה עמד הבוקר על 2.95 שקל למניה, ירידה של כ-12% מאז תחילת השנה אז נסחרה במחיר של 3.36 שקלים למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.