יוסי ברנע טקטונה וויטסמוק
צילום: יחצ

טקטונה תמכור 10,000 יחידות NFT; לא דיווחה על צפי להכנסות

החברה, שדיווחה על הרחבת הפעילות אל תוך עולם לקראת סוף השנה שעברה, מודיעה כי הפרוייקט החדש יקרא bored.ai, וזאת על שם פלטפורמת הבלוקצ'יין עליו היא מתבססת. לחברה הון עצמי של 19 מיליון דולר בלבד
תומר אמן |

חברת הנכסים הדיגיטלים טקטונה -1.18% מדווחת הבוקר כי הפרוייקט הראשון של החברה בתחום ה-NFT יקרא Bored.Ai וזאת על שם מערכת ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט. עוד מדווחת החברה כי השיקה אתר אינטרנט חדש לפרוייקט זה והינו בעל שם וכתובת דומה. החברה צופה כי הקשת הפרוייקט תחל במהלך הרבעון הראשון של 2022 וכי בשלב זה לא לא ידוע לה אם יניב הפרוייקט הכנסות, באיזה היקף ואם בכלל.  במסגרת הפרוייקט דווח כי תציע החברה למכירה, תמורת תשלום חד פעמי לדבריה, 10,000 יחידות של "Bored.Ai Collective MemberChips", אסימון NFT מקנה למחזיקים בו גישה לטכנולוגית ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט, זכות לקבל NFT מסוג FloppyDisk וזאת לדברי החברה ללא תשלום נוסף, וכן זכויות נלוות נוספות כמו זכויות יוצרים על התוכן הנוצר על ידי המשתתפים בפרוייקט ובאמצעותו, יחד עם גישה לערוצי שיחה ותוכן שיהיו למחזיקי ה-NFT. ה-NFT FloppyDisk מאפשר לדברי החברה ליצור באמצעות הפלטפורמה יצירות אומנות דיגיטליות מבוססות טקסט לבחירת המשתמש שיוטבעו כ-NFTs. היצירות יקראו Text2Art והמשתמש יהיה רשאי למכור את ה-NFTs לאחר הטבעתם במספר פלטפורמות שונות למסחר בנכסים דיגיטלים.  עוד דווח כי החברה החלה להשקיע משאבי שיווק שונים בפרוייקט ובהם הקמה של קהילה על גבי שרת ייעודי בפלטפורמת התקשורת הציבורית Discord. נכון למועד מדווחת החברה כי קהילת הדיסקורד שלה מונה כ-20,000 משתמשים. לאחרונה דווח כי החברה נכנסה לשלד "וויטסמוק" ולאחר שעסקה תקופה ארוכה בתוכנה, פועלת כעת החברה רק בתחום הנכסים הדיגיטלים. בדוחותיה החצי שנתיים דיווחה החברה כי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-223 אלף דולר, אשתקד רשמה החברה רווח גולמי של 206 אלף דולר. כתוצאה מהמיזוג, רשמה החברה ההפסד נקי לתקופה שעמד על כ-35.1 מיליון דולר, וזאת לעומת התקופה המקבילה אז עמד על 64 אלף דולר. ההפסד המדולל למניה הסתכם בכ-52 סנט למניה, בתקופה המקבילה הסתכם על כ-0 סנט למניה. ההון העצמי של החברה עומד על כ-19 מיליון דולר בלבד והחברה נסחרת בתל אביב על פי שווי של 241 מיליון שקל. שער בסיס המניה עמד הבוקר על 2.95 שקל למניה, ירידה של כ-12% מאז תחילת השנה אז נסחרה במחיר של 3.36 שקלים למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.