טקטונה תמכור 10,000 יחידות NFT; לא דיווחה על צפי להכנסות
חברת הנכסים הדיגיטלים טקטונה -0.13% מדווחת הבוקר כי הפרוייקט הראשון של החברה בתחום ה-NFT יקרא Bored.Ai וזאת על שם מערכת ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט. עוד מדווחת החברה כי השיקה אתר אינטרנט חדש לפרוייקט זה והינו בעל שם וכתובת דומה. החברה צופה כי הקשת הפרוייקט תחל במהלך הרבעון הראשון של 2022 וכי בשלב זה לא לא ידוע לה אם יניב הפרוייקט הכנסות, באיזה היקף ואם בכלל. במסגרת הפרוייקט דווח כי תציע החברה למכירה, תמורת תשלום חד פעמי לדבריה, 10,000 יחידות של "Bored.Ai Collective MemberChips", אסימון NFT מקנה למחזיקים בו גישה לטכנולוגית ה-AI העומדת בבסיס הפרוייקט, זכות לקבל NFT מסוג FloppyDisk וזאת לדברי החברה ללא תשלום נוסף, וכן זכויות נלוות נוספות כמו זכויות יוצרים על התוכן הנוצר על ידי המשתתפים בפרוייקט ובאמצעותו, יחד עם גישה לערוצי שיחה ותוכן שיהיו למחזיקי ה-NFT. ה-NFT FloppyDisk מאפשר לדברי החברה ליצור באמצעות הפלטפורמה יצירות אומנות דיגיטליות מבוססות טקסט לבחירת המשתמש שיוטבעו כ-NFTs. היצירות יקראו Text2Art והמשתמש יהיה רשאי למכור את ה-NFTs לאחר הטבעתם במספר פלטפורמות שונות למסחר בנכסים דיגיטלים. עוד דווח כי החברה החלה להשקיע משאבי שיווק שונים בפרוייקט ובהם הקמה של קהילה על גבי שרת ייעודי בפלטפורמת התקשורת הציבורית Discord. נכון למועד מדווחת החברה כי קהילת הדיסקורד שלה מונה כ-20,000 משתמשים. לאחרונה דווח כי החברה נכנסה לשלד "וויטסמוק" ולאחר שעסקה תקופה ארוכה בתוכנה, פועלת כעת החברה רק בתחום הנכסים הדיגיטלים. בדוחותיה החצי שנתיים דיווחה החברה כי רשמה החברה הפסד תפעולי של כ-223 אלף דולר, אשתקד רשמה החברה רווח גולמי של 206 אלף דולר. כתוצאה מהמיזוג, רשמה החברה ההפסד נקי לתקופה שעמד על כ-35.1 מיליון דולר, וזאת לעומת התקופה המקבילה אז עמד על 64 אלף דולר. ההפסד המדולל למניה הסתכם בכ-52 סנט למניה, בתקופה המקבילה הסתכם על כ-0 סנט למניה. ההון העצמי של החברה עומד על כ-19 מיליון דולר בלבד והחברה נסחרת בתל אביב על פי שווי של 241 מיליון שקל. שער בסיס המניה עמד הבוקר על 2.95 שקל למניה, ירידה של כ-12% מאז תחילת השנה אז נסחרה במחיר של 3.36 שקלים למניה.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
