אבי לוי מליסרון
צילום: אביב אברמוב.

מילואות רוכשת 20% מלהב אנרגיה ב-25 מיליון שקל

מדובר בשווי חברה של כ-125 מיליון שקל ללהב אנרגיה, חברת הבת של להב אל.אר
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה להב אל.אר

תאגיד מילואות שמאגד מפעלים בגליל המערבי, ישקיע כ-25 מיליון שקל תמורת 20% ממניות חברת הבת להב אנרגיה ירוקה, חברת בת של חברת הנדל"ן המניב להב 3.8%  אל.אר. 

לאחרונה קרן נוקד רכשה 20% בלהב אנרגיה ירוקה, בתמורה ל-25 מיליון שקל ולפי שווי חברה של כ-125 מיליון שקל (אחרי הכסף). נוקד תרוויח גם היא מההסכם החדש, כך ששווי העסקה אחרי הכסף לנוקד יהיה כ-157 מיליון שקל.

להב אנרגיה מקימה פרויקטים בתחום הפוטו-וולטאי, על גבי מאגרי מים, שטחים פתוחים, גגות וסככות, בהיקף כולל של כ-200 מגה-וואט, כאשר לאחר רכישת השליטה בדלק ישראל על ידי להב אל.אר יכולה כעת להב אנרגיה גם לפרוש קולטים על הגגות של תחנות הדלק של החברה. בעקבות ההסכם היא תוכל להניח קולטים נוספים בשטחים של מילואות, שיש לה כ-475 דונם, מתוכם 67.5 אלף מ"ר מניב מושכרים וכ-102 מ"ר שטחים פתוחים. 

על פי החברות, בבעלות מילואות 3 מאגרי מים למסירה מיידית, עליהם ניתן, עפ"י הערכה, להקים כ-45 מגה-וואט בבנייה במיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. 4 מאגרים נוספים ימסרו במהלך השנתיים הקרובות, עליהם ניתן להקים כ-50 מגה-וואט, בבנייה מיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. ו-3 מאגרים חדשים שייבנו תוך 3 שנים עליהם יוקם כ-65 מגה וואט בבנייה מידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף.

למשקי מילואות כ-22,000 דונם מטעי אבוקדו, 60,000 דונם מטעי בננות, 55,000 דונם גידולי שדה שניתן לפתחם לפרויקטים פוטו-וולטאי, כך שמדובר על פי החברות בפוטנציאל להקמה של יותר מ-200 מגה-וואט על מאגרי מים, גגות וסככות, אגרו וד-שימוש ובנייה עתידית.

על פי ההסכם, מילואות תפעל להפנות שטחים, גגות, מאגרים המתאימים לפיתוח מתקנים נוספים של אנרגיה ירוקה מתחדשת מול קיבוצים ומושבי מילואות ולמול קיבוצים ומושבים נוספים ברחבי הארץ. מילואות נמצא בבעלות 25 קיבוצים ומושבים צפונית לחיפה ועד לראש הנקרה באזור הגליל המערבי והעליון. מפעליה העיקריים הם מילועוף ומילובר, ויש לה גם חטיבות של פירות, ירקות, מאגרי מים, משקי המפרץ, שילוח לוגיסטיקה, נכסי נדל"ן ועוד.

  

אבי לוי, יו"ר מועצת המנהלים של להב אל.אר: "להב אנרגיה ירוקה מהווה זרוע חזקה לצמיחת קבוצת להב אל.אר. השותפות עם מילואות וקרן נוקד יהווה נדבך לפיתוח והמשך הצמיחה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

להב דיווחה לאחרונה כי היא תקים פרויקט קרקעי של כ-33 מגה וואט בתחום הפוטו-וולטאי, בשטח של 200 דונם לאחר שחתמה על הסכם עם מושב בדרום הארץ, על קרקע שנמצאת בהליכי רישוי מתקדמים. על פי החברה, היא תשקיע בפרויקט כ-100 מיליון שקל שאותם תממן בהלוואות בנקאיות לזמן ארוך ומהון עצמי, וצופה ממנו הכנסות של כ-12 מיליון שקל לשנה ו- NOI שנתי של 10 מיליון שקל.

 

החברה רכשה לאחרונה שישה נכסים מחברת הספורט הצרפתית Decathlon תמורת 26 מיליון אירו. דקטלון צפויה לשכור אותם מלהב לטווח הארוך; שכר הדירה בנכסים הינו 2 מיליון אירו, כאשר ממוצע שנות השכירות בנכסים הינו כ-8.33 שנים

בדוחותיה לרבעון השני של 2021 דיווחה החברה לאחר השלמת רכישת השליטה בדלק ישראל (75% לצד אורי מנצור, 40% חלקה של להב) על רווח של 71.6 מיליון שקל ברבעון השני של השנה מול 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. על בסיס 100% הכנסות מגזר האנרגיה המתחדשת הסתכמו ברבעון ב-3.4 מיליון שקל (1.3 מיליון שנה קודם לכן), אלה מתחום הנדל"ן המניב בארץ עמדו על 5.2 מיליון שקל ובגרמניה על כ-10 מיליון (10.9 מכלל פעילות הנדל"ן המניב בתקופה המקבילה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: