מילואות רוכשת 20% מלהב אנרגיה ב-25 מיליון שקל
להב אל.אר תאגיד מילואות שמאגד מפעלים בגליל המערבי, ישקיע כ-25 מיליון שקל תמורת 20% ממניות חברת הבת להב אנרגיה ירוקה, חברת בת של חברת הנדל"ן המניב להב 0.6% אל.אר.
לאחרונה קרן נוקד רכשה 20% בלהב אנרגיה ירוקה, בתמורה ל-25 מיליון שקל ולפי שווי חברה של כ-125 מיליון שקל (אחרי הכסף). נוקד תרוויח גם היא מההסכם החדש, כך ששווי העסקה אחרי הכסף לנוקד יהיה כ-157 מיליון שקל.
להב אנרגיה מקימה פרויקטים בתחום הפוטו-וולטאי, על גבי מאגרי מים, שטחים פתוחים, גגות וסככות, בהיקף כולל של כ-200 מגה-וואט, כאשר לאחר רכישת השליטה בדלק ישראל על ידי להב אל.אר יכולה כעת להב אנרגיה גם לפרוש קולטים על הגגות של תחנות הדלק של החברה. בעקבות ההסכם היא תוכל להניח קולטים נוספים בשטחים של מילואות, שיש לה כ-475 דונם, מתוכם 67.5 אלף מ"ר מניב מושכרים וכ-102 מ"ר שטחים פתוחים.
על פי החברות, בבעלות מילואות 3 מאגרי מים למסירה מיידית, עליהם ניתן, עפ"י הערכה, להקים כ-45 מגה-וואט בבנייה במיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. 4 מאגרים נוספים ימסרו במהלך השנתיים הקרובות, עליהם ניתן להקים כ-50 מגה-וואט, בבנייה מיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. ו-3 מאגרים חדשים שייבנו תוך 3 שנים עליהם יוקם כ-65 מגה וואט בבנייה מידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף.
- להב ברבעון שיא: הרווח הנקי שילש את עצמו והגיע ל-118.9 מיליון שקל
- להב אל.אר רוכשת נכסים נוספים בגרמניה: תשואה של כמעט 19% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למשקי מילואות כ-22,000 דונם מטעי אבוקדו, 60,000 דונם מטעי בננות, 55,000 דונם גידולי שדה שניתן לפתחם לפרויקטים פוטו-וולטאי, כך שמדובר על פי החברות בפוטנציאל להקמה של יותר מ-200 מגה-וואט על מאגרי מים, גגות וסככות, אגרו וד-שימוש ובנייה עתידית.
על פי ההסכם, מילואות תפעל להפנות שטחים, גגות, מאגרים המתאימים לפיתוח מתקנים נוספים של אנרגיה ירוקה מתחדשת מול קיבוצים ומושבי מילואות ולמול קיבוצים ומושבים נוספים ברחבי הארץ. מילואות נמצא בבעלות 25 קיבוצים ומושבים צפונית לחיפה ועד לראש הנקרה באזור הגליל המערבי והעליון. מפעליה העיקריים הם מילועוף ומילובר, ויש לה גם חטיבות של פירות, ירקות, מאגרי מים, משקי המפרץ, שילוח לוגיסטיקה, נכסי נדל"ן ועוד.
אבי לוי, יו"ר מועצת המנהלים של להב אל.אר: "להב אנרגיה ירוקה מהווה זרוע חזקה לצמיחת קבוצת להב אל.אר. השותפות עם מילואות וקרן נוקד יהווה נדבך לפיתוח והמשך הצמיחה".
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
להב דיווחה לאחרונה כי היא תקים פרויקט קרקעי של כ-33 מגה וואט בתחום הפוטו-וולטאי, בשטח של 200 דונם לאחר שחתמה על הסכם עם מושב בדרום הארץ, על קרקע שנמצאת בהליכי רישוי מתקדמים. על פי החברה, היא תשקיע בפרויקט כ-100 מיליון שקל שאותם תממן בהלוואות בנקאיות לזמן ארוך ומהון עצמי, וצופה ממנו הכנסות של כ-12 מיליון שקל לשנה ו- NOI שנתי של 10 מיליון שקל.
החברה רכשה לאחרונה שישה נכסים מחברת הספורט הצרפתית Decathlon תמורת 26 מיליון אירו. דקטלון צפויה לשכור אותם מלהב לטווח הארוך; שכר הדירה בנכסים הינו 2 מיליון אירו, כאשר ממוצע שנות השכירות בנכסים הינו כ-8.33 שנים
בדוחותיה לרבעון השני של 2021 דיווחה החברה לאחר השלמת רכישת השליטה בדלק ישראל (75% לצד אורי מנצור, 40% חלקה של להב) על רווח של 71.6 מיליון שקל ברבעון השני של השנה מול 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. על בסיס 100% הכנסות מגזר האנרגיה המתחדשת הסתכמו ברבעון ב-3.4 מיליון שקל (1.3 מיליון שנה קודם לכן), אלה מתחום הנדל"ן המניב בארץ עמדו על 5.2 מיליון שקל ובגרמניה על כ-10 מיליון (10.9 מכלל פעילות הנדל"ן המניב בתקופה המקבילה).
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
