מילואות רוכשת 20% מלהב אנרגיה ב-25 מיליון שקל
תאגיד מילואות שמאגד מפעלים בגליל המערבי, ישקיע כ-25 מיליון שקל תמורת 20% ממניות חברת הבת להב אנרגיה ירוקה, חברת בת של חברת הנדל"ן המניב להב 4.52% אל.אר.
לאחרונה קרן נוקד רכשה 20% בלהב אנרגיה ירוקה, בתמורה ל-25 מיליון שקל ולפי שווי חברה של כ-125 מיליון שקל (אחרי הכסף). נוקד תרוויח גם היא מההסכם החדש, כך ששווי העסקה אחרי הכסף לנוקד יהיה כ-157 מיליון שקל.
להב אנרגיה מקימה פרויקטים בתחום הפוטו-וולטאי, על גבי מאגרי מים, שטחים פתוחים, גגות וסככות, בהיקף כולל של כ-200 מגה-וואט, כאשר לאחר רכישת השליטה בדלק ישראל על ידי להב אל.אר יכולה כעת להב אנרגיה גם לפרוש קולטים על הגגות של תחנות הדלק של החברה. בעקבות ההסכם היא תוכל להניח קולטים נוספים בשטחים של מילואות, שיש לה כ-475 דונם, מתוכם 67.5 אלף מ"ר מניב מושכרים וכ-102 מ"ר שטחים פתוחים.
על פי החברות, בבעלות מילואות 3 מאגרי מים למסירה מיידית, עליהם ניתן, עפ"י הערכה, להקים כ-45 מגה-וואט בבנייה במיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. 4 מאגרים נוספים ימסרו במהלך השנתיים הקרובות, עליהם ניתן להקים כ-50 מגה-וואט, בבנייה מיידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף. ו-3 מאגרים חדשים שייבנו תוך 3 שנים עליהם יוקם כ-65 מגה וואט בבנייה מידית בדפנות המאגרים ובשטח הצף.
- להב ברבעון שיא: הרווח הנקי שילש את עצמו והגיע ל-118.9 מיליון שקל
- להב אל.אר רוכשת נכסים נוספים בגרמניה: תשואה של כמעט 19% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למשקי מילואות כ-22,000 דונם מטעי אבוקדו, 60,000 דונם מטעי בננות, 55,000 דונם גידולי שדה שניתן לפתחם לפרויקטים פוטו-וולטאי, כך שמדובר על פי החברות בפוטנציאל להקמה של יותר מ-200 מגה-וואט על מאגרי מים, גגות וסככות, אגרו וד-שימוש ובנייה עתידית.
על פי ההסכם, מילואות תפעל להפנות שטחים, גגות, מאגרים המתאימים לפיתוח מתקנים נוספים של אנרגיה ירוקה מתחדשת מול קיבוצים ומושבי מילואות ולמול קיבוצים ומושבים נוספים ברחבי הארץ. מילואות נמצא בבעלות 25 קיבוצים ומושבים צפונית לחיפה ועד לראש הנקרה באזור הגליל המערבי והעליון. מפעליה העיקריים הם מילועוף ומילובר, ויש לה גם חטיבות של פירות, ירקות, מאגרי מים, משקי המפרץ, שילוח לוגיסטיקה, נכסי נדל"ן ועוד.
אבי לוי, יו"ר מועצת המנהלים של להב אל.אר: "להב אנרגיה ירוקה מהווה זרוע חזקה לצמיחת קבוצת להב אל.אר. השותפות עם מילואות וקרן נוקד יהווה נדבך לפיתוח והמשך הצמיחה".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
להב דיווחה לאחרונה כי היא תקים פרויקט קרקעי של כ-33 מגה וואט בתחום הפוטו-וולטאי, בשטח של 200 דונם לאחר שחתמה על הסכם עם מושב בדרום הארץ, על קרקע שנמצאת בהליכי רישוי מתקדמים. על פי החברה, היא תשקיע בפרויקט כ-100 מיליון שקל שאותם תממן בהלוואות בנקאיות לזמן ארוך ומהון עצמי, וצופה ממנו הכנסות של כ-12 מיליון שקל לשנה ו- NOI שנתי של 10 מיליון שקל.
החברה רכשה לאחרונה שישה נכסים מחברת הספורט הצרפתית Decathlon תמורת 26 מיליון אירו. דקטלון צפויה לשכור אותם מלהב לטווח הארוך; שכר הדירה בנכסים הינו 2 מיליון אירו, כאשר ממוצע שנות השכירות בנכסים הינו כ-8.33 שנים
בדוחותיה לרבעון השני של 2021 דיווחה החברה לאחר השלמת רכישת השליטה בדלק ישראל (75% לצד אורי מנצור, 40% חלקה של להב) על רווח של 71.6 מיליון שקל ברבעון השני של השנה מול 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. על בסיס 100% הכנסות מגזר האנרגיה המתחדשת הסתכמו ברבעון ב-3.4 מיליון שקל (1.3 מיליון שנה קודם לכן), אלה מתחום הנדל"ן המניב בארץ עמדו על 5.2 מיליון שקל ובגרמניה על כ-10 מיליון (10.9 מכלל פעילות הנדל"ן המניב בתקופה המקבילה).
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)