עדי צים
צילום: יח"ץ

קרן אייפקס תחזיק 14.4% מאס.אר אקורד

 מימשה אופציה להשקעה באס.אר. אקורד: תעלה לאחזקה של כ-14.4% בחברה תמורת כ-33.2 מיליון שקל
לימור זילבר |
נושאים בכתבה אס אר אקורד

חברת האשראי החוץ בנקאי אס אר אקורד 0.25% , בשליטת איש העסקים עדי צים ובניהולו של גיל הוכבוים, הודיעה כי קרן  אייפקס (AMI) מימשה את האופציה הראשונה שניתנה לה במסגרת ההשקעה בחברה ותעלה לאחזקה של כ-14.4 על ידי רכישת כ-600 אלף מניות (כ-4.4%) מעדי צים תמורת כ-33.2 מיליון שקל. לקרן AMI נותרה אופציה לרכישת כ-600 אלף מניות נוספות. במקביל, הודיעה אס.אר. אקורד על גיוס של כ-60.6 מיליון שקל באמצעות הרחבת סדרת אג"ח א'.

 AMI הודיעה על מימוש אופציה לרכישת מניות נוספות של אס.אר.אקורד מעדי צים, בתמורה לסכום של כ-33 מיליון שקל. לאחר השלמת הרכישה AMI תחזיק כ14.5% מהון המניות של חברת האשראי החוץ בנקאי

 

 

קרן אייפקס, המנוהלת ע"י זהבית כהן, נכנסה לתחום האשראי החוץ-בנקאי בנובמבר 2019 כשרכשה מעדי צים, בעל השליטה בחברה, כ-10% ממניות חברת אס.אר. אקורד וקיבלה 2 אופציות נוספות לרכישת 10% נוספים לתקופות של 18 חודשים וכ-30 חודשים לפי מחיר של 60 ו- 66 שקל למניה (מתואם דיבידנדים). הרכישה בנובמבר 2019 נעשתה לפי מחיר של 45 שקל למניה, כאשר מחיר המניה נכון להיום עומד על כ-64 שקל למניה ושווי שוק של כ-870 מיליון שקל.

תיק האשראי של אס.אר. אקורד עומד על כ-850 מיליון שקל נכון לסוף רבעון ראשון 2021. עלות החוב של החברה ממשיכה לקטון, וזאת לאור מספר מהלכים שנקטה החברה בשנתיים האחרונות. הכנסות המימון לרבעון הראשון לשנת 2021 הסתכמו ב-31.5 מיליון שקל, עלייה של כ- 10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד בעוד הרווח הנקי לרבעון הראשון לשנת 2021 הסתכם בכ-16.5 מיליון שקל, עלייה של 49% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: