דן מסיקה
צילום: יחצ

בעקבות העלייה בביקושים על-בד עוברת שינוי ארגוני

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים שנהנתה בשנה החולפת מגידול בביקושים בחו"ל בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הודיעה על יישום שינוי במבנה הארגוני; "התוכנית החדשה מתמקדת בצמיחה מואצת באירופה ובארה"ב"

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת על בד -0.37%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מודיעה כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. פעילות החברה תתרכז בשלוש חטיבות מגבונים גאוגרפיות (אירופה, ארה"ב וישראל ושאר העולם), חטיבת בדים שתרכז את ייצור הבדים (בטכנולוגיות השונות) וחטיבת הטמפונים. עלבד תעבור לפעול על בסיס המבנה החטיבתי החדש החל בינואר 2021.

 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

השינוי הארגוני, מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. בהמשך לכך, דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

 

על פי החברה, הפעילויות בארה"ב ובאירופה גדלו לאור הגידול בביקוש ובתשעת החודשים הראשונים של 2020 דיווחה החברה על רווח נקי של כ-90 מיליון שקל. השינוי הארגוני הוא תוצאה, בין היתר, גם של מימוש פעילות מוצרי הספיגה, ביולי 2020, אשר העיבה על התוצאות הכספיות של החברה בשנים האחרונות, ופחות התאימה לליבת העסקים של החברה, וכן של ביצוע השקעות משמעותיות בהגדלת אמצעי הייצור בפעילות ייצור המגבונים בכ-15 מיליון יורו, מאז חודש אפריל ועד לסוף השנה.

 

החטיבות יתנהלו באופן עצמאי ובסינרגיה של פעילות הייצור והמכירות באזורן הגיאוגרפי, ומנהלי החטיבות יהיו כפופים למנכ"ל החברה. הנהלת החברה פרט לחמשת מנהלי החטיבות, תכלול את סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, סמנכ"לית משאבי אנוש וסמנכ"ל טכנולוגיות. מנהלי החטיבות שנבחרו לכהן הינם: חטיבת אירופה - וולפגאנג טנבוש (מנכ"ל אירופה לשעבר), חטיבת ארה"ב – ג'ים פליאוטס (מנכ"ל ארה"ב לשעבר), חטיבת ישראל – שלומי שעובי (מנהל מפעל המוצרים לשעבר), חטיבת הבדים – גדי חורש (מנהל אתר דימונה לשעבר) וחטיבת הטמפונים – עדי מאור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתוך כך, הציגה החברה שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל).

 

מיקי לזר, יו"ר הדירקטוריון: "המבנה הארגוני החדש יאפשר לעלבד גמישות ניהולית מיטבית אל מול ההזדמנויות העסקיות והגידול בביקושים בשווקי היעד המרכזיים של החברה. הפעולות שבהן נקטנו בשנה האחרונה, בכללן התקשרויות ארוכות טווח עם לקוחות ומפיצים חדשים כמו גם הגדלת כושר הייצור, נוסכים בנו את הביטחון שביקושים אלו ימשיכו לשמור על רמתן הגבוהה גם עם היציאה ממשבר הקורונה, ולאחריו. אני בטוח שבאמצעות צוות הניהול והעובדים המצוין שלנו נדע לעמוד ביעדים העסקיים ל-2021 ולשנים הבאות, ולהמשיך ולהשיא ערך למשקיעים".       

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 03/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    שהיא גורמת למשאבות של השפד"ן, כמו בסיגריות
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: