דן מסיקה
צילום: יחצ

בעקבות העלייה בביקושים על-בד עוברת שינוי ארגוני

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים שנהנתה בשנה החולפת מגידול בביקושים בחו"ל בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הודיעה על יישום שינוי במבנה הארגוני; "התוכנית החדשה מתמקדת בצמיחה מואצת באירופה ובארה"ב"

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת על בד 0%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מודיעה כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. פעילות החברה תתרכז בשלוש חטיבות מגבונים גאוגרפיות (אירופה, ארה"ב וישראל ושאר העולם), חטיבת בדים שתרכז את ייצור הבדים (בטכנולוגיות השונות) וחטיבת הטמפונים. עלבד תעבור לפעול על בסיס המבנה החטיבתי החדש החל בינואר 2021.

 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

השינוי הארגוני, מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. בהמשך לכך, דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

 

על פי החברה, הפעילויות בארה"ב ובאירופה גדלו לאור הגידול בביקוש ובתשעת החודשים הראשונים של 2020 דיווחה החברה על רווח נקי של כ-90 מיליון שקל. השינוי הארגוני הוא תוצאה, בין היתר, גם של מימוש פעילות מוצרי הספיגה, ביולי 2020, אשר העיבה על התוצאות הכספיות של החברה בשנים האחרונות, ופחות התאימה לליבת העסקים של החברה, וכן של ביצוע השקעות משמעותיות בהגדלת אמצעי הייצור בפעילות ייצור המגבונים בכ-15 מיליון יורו, מאז חודש אפריל ועד לסוף השנה.

 

החטיבות יתנהלו באופן עצמאי ובסינרגיה של פעילות הייצור והמכירות באזורן הגיאוגרפי, ומנהלי החטיבות יהיו כפופים למנכ"ל החברה. הנהלת החברה פרט לחמשת מנהלי החטיבות, תכלול את סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, סמנכ"לית משאבי אנוש וסמנכ"ל טכנולוגיות. מנהלי החטיבות שנבחרו לכהן הינם: חטיבת אירופה - וולפגאנג טנבוש (מנכ"ל אירופה לשעבר), חטיבת ארה"ב – ג'ים פליאוטס (מנכ"ל ארה"ב לשעבר), חטיבת ישראל – שלומי שעובי (מנהל מפעל המוצרים לשעבר), חטיבת הבדים – גדי חורש (מנהל אתר דימונה לשעבר) וחטיבת הטמפונים – עדי מאור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתוך כך, הציגה החברה שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל).

 

מיקי לזר, יו"ר הדירקטוריון: "המבנה הארגוני החדש יאפשר לעלבד גמישות ניהולית מיטבית אל מול ההזדמנויות העסקיות והגידול בביקושים בשווקי היעד המרכזיים של החברה. הפעולות שבהן נקטנו בשנה האחרונה, בכללן התקשרויות ארוכות טווח עם לקוחות ומפיצים חדשים כמו גם הגדלת כושר הייצור, נוסכים בנו את הביטחון שביקושים אלו ימשיכו לשמור על רמתן הגבוהה גם עם היציאה ממשבר הקורונה, ולאחריו. אני בטוח שבאמצעות צוות הניהול והעובדים המצוין שלנו נדע לעמוד ביעדים העסקיים ל-2021 ולשנים הבאות, ולהמשיך ולהשיא ערך למשקיעים".       

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 03/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    שהיא גורמת למשאבות של השפד"ן, כמו בסיגריות
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.