דן מסיקה
צילום: יחצ

בעקבות העלייה בביקושים על-בד עוברת שינוי ארגוני

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים שנהנתה בשנה החולפת מגידול בביקושים בחו"ל בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הודיעה על יישום שינוי במבנה הארגוני; "התוכנית החדשה מתמקדת בצמיחה מואצת באירופה ובארה"ב"

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת על בד -0.28%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מודיעה כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. פעילות החברה תתרכז בשלוש חטיבות מגבונים גאוגרפיות (אירופה, ארה"ב וישראל ושאר העולם), חטיבת בדים שתרכז את ייצור הבדים (בטכנולוגיות השונות) וחטיבת הטמפונים. עלבד תעבור לפעול על בסיס המבנה החטיבתי החדש החל בינואר 2021.

 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

השינוי הארגוני, מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. בהמשך לכך, דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

 

על פי החברה, הפעילויות בארה"ב ובאירופה גדלו לאור הגידול בביקוש ובתשעת החודשים הראשונים של 2020 דיווחה החברה על רווח נקי של כ-90 מיליון שקל. השינוי הארגוני הוא תוצאה, בין היתר, גם של מימוש פעילות מוצרי הספיגה, ביולי 2020, אשר העיבה על התוצאות הכספיות של החברה בשנים האחרונות, ופחות התאימה לליבת העסקים של החברה, וכן של ביצוע השקעות משמעותיות בהגדלת אמצעי הייצור בפעילות ייצור המגבונים בכ-15 מיליון יורו, מאז חודש אפריל ועד לסוף השנה.

 

החטיבות יתנהלו באופן עצמאי ובסינרגיה של פעילות הייצור והמכירות באזורן הגיאוגרפי, ומנהלי החטיבות יהיו כפופים למנכ"ל החברה. הנהלת החברה פרט לחמשת מנהלי החטיבות, תכלול את סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, סמנכ"לית משאבי אנוש וסמנכ"ל טכנולוגיות. מנהלי החטיבות שנבחרו לכהן הינם: חטיבת אירופה - וולפגאנג טנבוש (מנכ"ל אירופה לשעבר), חטיבת ארה"ב – ג'ים פליאוטס (מנכ"ל ארה"ב לשעבר), חטיבת ישראל – שלומי שעובי (מנהל מפעל המוצרים לשעבר), חטיבת הבדים – גדי חורש (מנהל אתר דימונה לשעבר) וחטיבת הטמפונים – עדי מאור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתוך כך, הציגה החברה שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל).

 

מיקי לזר, יו"ר הדירקטוריון: "המבנה הארגוני החדש יאפשר לעלבד גמישות ניהולית מיטבית אל מול ההזדמנויות העסקיות והגידול בביקושים בשווקי היעד המרכזיים של החברה. הפעולות שבהן נקטנו בשנה האחרונה, בכללן התקשרויות ארוכות טווח עם לקוחות ומפיצים חדשים כמו גם הגדלת כושר הייצור, נוסכים בנו את הביטחון שביקושים אלו ימשיכו לשמור על רמתן הגבוהה גם עם היציאה ממשבר הקורונה, ולאחריו. אני בטוח שבאמצעות צוות הניהול והעובדים המצוין שלנו נדע לעמוד ביעדים העסקיים ל-2021 ולשנים הבאות, ולהמשיך ולהשיא ערך למשקיעים".       

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 03/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    שהיא גורמת למשאבות של השפד"ן, כמו בסיגריות
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.