דן מסיקה
צילום: יחצ

בעקבות העלייה בביקושים על-בד עוברת שינוי ארגוני

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים שנהנתה בשנה החולפת מגידול בביקושים בחו"ל בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הודיעה על יישום שינוי במבנה הארגוני; "התוכנית החדשה מתמקדת בצמיחה מואצת באירופה ובארה"ב"

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת על בד 0.9%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מודיעה כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. פעילות החברה תתרכז בשלוש חטיבות מגבונים גאוגרפיות (אירופה, ארה"ב וישראל ושאר העולם), חטיבת בדים שתרכז את ייצור הבדים (בטכנולוגיות השונות) וחטיבת הטמפונים. עלבד תעבור לפעול על בסיס המבנה החטיבתי החדש החל בינואר 2021.

 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

השינוי הארגוני, מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. בהמשך לכך, דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

 

על פי החברה, הפעילויות בארה"ב ובאירופה גדלו לאור הגידול בביקוש ובתשעת החודשים הראשונים של 2020 דיווחה החברה על רווח נקי של כ-90 מיליון שקל. השינוי הארגוני הוא תוצאה, בין היתר, גם של מימוש פעילות מוצרי הספיגה, ביולי 2020, אשר העיבה על התוצאות הכספיות של החברה בשנים האחרונות, ופחות התאימה לליבת העסקים של החברה, וכן של ביצוע השקעות משמעותיות בהגדלת אמצעי הייצור בפעילות ייצור המגבונים בכ-15 מיליון יורו, מאז חודש אפריל ועד לסוף השנה.

 

החטיבות יתנהלו באופן עצמאי ובסינרגיה של פעילות הייצור והמכירות באזורן הגיאוגרפי, ומנהלי החטיבות יהיו כפופים למנכ"ל החברה. הנהלת החברה פרט לחמשת מנהלי החטיבות, תכלול את סמנכ"ל הכספים, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, סמנכ"לית משאבי אנוש וסמנכ"ל טכנולוגיות. מנהלי החטיבות שנבחרו לכהן הינם: חטיבת אירופה - וולפגאנג טנבוש (מנכ"ל אירופה לשעבר), חטיבת ארה"ב – ג'ים פליאוטס (מנכ"ל ארה"ב לשעבר), חטיבת ישראל – שלומי שעובי (מנהל מפעל המוצרים לשעבר), חטיבת הבדים – גדי חורש (מנהל אתר דימונה לשעבר) וחטיבת הטמפונים – עדי מאור.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתוך כך, הציגה החברה שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל).

 

מיקי לזר, יו"ר הדירקטוריון: "המבנה הארגוני החדש יאפשר לעלבד גמישות ניהולית מיטבית אל מול ההזדמנויות העסקיות והגידול בביקושים בשווקי היעד המרכזיים של החברה. הפעולות שבהן נקטנו בשנה האחרונה, בכללן התקשרויות ארוכות טווח עם לקוחות ומפיצים חדשים כמו גם הגדלת כושר הייצור, נוסכים בנו את הביטחון שביקושים אלו ימשיכו לשמור על רמתן הגבוהה גם עם היציאה ממשבר הקורונה, ולאחריו. אני בטוח שבאמצעות צוות הניהול והעובדים המצוין שלנו נדע לעמוד ביעדים העסקיים ל-2021 ולשנים הבאות, ולהמשיך ולהשיא ערך למשקיעים".       

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 03/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
    שהיא גורמת למשאבות של השפד"ן, כמו בסיגריות
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.