דן מסיקה
צילום: יחצ

בזכות הקורונה: רווחי על בד זינקו ל-43 מיליון שקל ברבעון השלישי

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020; ההכנסות ברבעון צמחו ב-19% והסתכמו בכ-405 מיליון שקל; החברה נסחרת במכפיל 6.5 על הרווח מתחילת השנה

ערן סוקול | (2)

חברת על בד -0.39%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל). מאז שהערכנו באתר ביזפורטל בסוף חודש מרץ כי החברה צפויה לחזור לדרך המלך המניה זינקה בכ-300%. דן מסיקה: "לא מדובר להערכתנו בתקופה חולפת שכן אנו רואים מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה של מוצרי ניקוי וחיטוי, שסביר מאוד שיישארו גם לאחר מציאת חיסון או טיפול לנגיף".

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

ההכנסות ברבעון השלישי רשמו עלייה של 19% והסתכמו בכ-404.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-340.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לגידול של כ-65 מיליון שקל במכירות מגזר המגבונים. מנגד, בחברה מציינים כי ברבעון השלישי של השנה ירד שער החליפין הממוצע של הדולר מול השקל בכ-2.4% ושל האירו מול השקל בכ-4.3%, בהתאמה, אל מול הרבעון המקביל אשתקד. השפעת השינויים בשערי החליפין הינה קיטון של כ-13 מיליון שקל בהכנסות.

 

הכנסות מגזר המגבונים רשמו עלייה ל-365.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-300.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד הכנסות ההיגיינה הנשית רשמו ירידה קלה ל-39.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-40 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, וזאת בהתאם למגמה הכללית בשוק ההגיינה העולמי, שרשם ירידה בצריכת מוצרי הגיינה, בין היתר בהשפעת סגרים שנכפו כתוצאה מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

בשורה התחתונה מדווחת על בד על רווח נקי של 42.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 ולעומת רווח של כ-25 מיליון שקל ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחברה מסבירים כי התפשטות נגיף קורונה בעולם השפיעה על גידול בביקוש למוצרי החברה וזאת כחלק מתופעת האגירה של צרכנים ומעלייה משמעותית בביקוש למוצרי חיטוי וניקיון בעולם כולו. החברה מדווחת כי היא נתקלת בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש וכי בשוק הבדים המשמשים כחומר גלם עיקרי בייצור מגבונים נרשמת עליית מחירים.   

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב-118.9 מיליון שקל (29% מהמכירות), בהשוואה לרווח גולמי של 73.7 מיליון שקל (22% מהמחזור), ברבעון השלישי אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת מהגידול במחזור המכירות והשפעתו של מרכיב ההוצאות הקבועות ומהתייעלות במגזר המגבונים.

 

הרווח התפעולי ברבעון השלישי עמד על 61 מיליון שקל (15% מהמחזור), בהשוואה להפסד תפעולי של 5.6 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. השיפור ברווח התפעולי נובע משיפור בכל מגזרי הפעילות של החברה, כאשר בתחום המגבונים הלחים בישראל, הרווח התפעולי צמח בכ-145%, באירופה בכ-120% ובארה"ב החברה עברה לרווח של כ-2.8 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-6.2 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. בתחום ההיגיינה הנשית חל קיטון בהפסד התפעולי בסך של 24 מיליון שקל במגזר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בעיקר בגין הפחתת מוניטין שנרשמה ב-2019).

ה-EBITDA רשם זינוק חד ברבעון החולף והסתכם ב-79.7 מיליון שקל, כ-20% מסך הכנסות החברה, לעומת EBITDA של 33 מיליון שקל, אשר היווה כ-10% מסך הכנסות החברה, ברבעון השלישי של 2019.

מנכ"ל החברה דן מסיקה: "על בד גאה להציג היום רבעון שיא ושיפור ניכר בכל שורות הדו"ח. החברה ממשיכה ליהנות מביקוש גבוה למוצריה על רקע השלכות התפשטות נגיף קורונה, לצד התייעלות במגזרי המגבונים וההיגיינה הנשית והפחתת רמות החוב והמינוף, כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית.

 

"כחלק מהתהליך למיקוד עסקי, השלמנו השנה בהצלחה את מכירת פעילות מוצרי הספיגה לאונטקס תמורת כ-8 מיליון דולר, דבר שאפשר לנו לנצל באופן מיטבי את יכולות הייצור שלנו ולחזק את פעילותנו השיווקית באירופה ובשוק האמריקאי בתחומי הליבה. מתחילת השנה הגדלנו בכ-100 מיליון שקל את מכירות המגבונים הלחים שלנו באירופה ורשמנו גידול של כ-40 מיליון שקל בפעילות מכירת המגבונים בארה"ב, שאף עברה ברבעון השלישי של השנה לרווח תפעולי.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יורם 15/11/2020 20:51
    הגב לתגובה זו
    אחלה מניה, מורווח הרבה עליה. חבל שלא קניתי ביותר כסף.
  • כמה כסף השקעת? (ל"ת)
    אלי 21/11/2020 19:53
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).