בזכות הקורונה: רווחי על בד זינקו ל-43 מיליון שקל ברבעון השלישי
יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020; ההכנסות ברבעון צמחו ב-19% והסתכמו בכ-405 מיליון שקל; החברה נסחרת במכפיל 6.5 על הרווח מתחילת השנה
חברת על בד -0.28% העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל). מאז שהערכנו באתר ביזפורטל בסוף חודש מרץ כי החברה צפויה לחזור לדרך המלך המניה זינקה בכ-300%. דן מסיקה: "לא מדובר להערכתנו בתקופה חולפת שכן אנו רואים מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה של מוצרי ניקוי וחיטוי, שסביר מאוד שיישארו גם לאחר מציאת חיסון או טיפול לנגיף".
לקריאה נוספת:
> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?
> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים
> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות ברבעון השלישי רשמו עלייה של 19% והסתכמו בכ-404.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-340.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לגידול של כ-65 מיליון שקל במכירות מגזר המגבונים. מנגד, בחברה מציינים כי ברבעון השלישי של השנה ירד שער החליפין הממוצע של הדולר מול השקל בכ-2.4% ושל האירו מול השקל בכ-4.3%, בהתאמה, אל מול הרבעון המקביל אשתקד. השפעת השינויים בשערי החליפין הינה קיטון של כ-13 מיליון שקל בהכנסות.
הכנסות מגזר המגבונים רשמו עלייה ל-365.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-300.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד הכנסות ההיגיינה הנשית רשמו ירידה קלה ל-39.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-40 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, וזאת בהתאם למגמה הכללית בשוק ההגיינה העולמי, שרשם ירידה בצריכת מוצרי הגיינה, בין היתר בהשפעת סגרים שנכפו כתוצאה מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.
בשורה התחתונה מדווחת על בד על רווח נקי של 42.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 ולעומת רווח של כ-25 מיליון שקל ברבעון הקודם.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
בחברה מסבירים כי התפשטות נגיף קורונה בעולם השפיעה על גידול בביקוש למוצרי החברה וזאת כחלק מתופעת האגירה של צרכנים ומעלייה משמעותית בביקוש למוצרי חיטוי וניקיון בעולם כולו. החברה מדווחת כי היא נתקלת בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש וכי בשוק הבדים המשמשים כחומר גלם עיקרי בייצור מגבונים נרשמת עליית מחירים.
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב-118.9 מיליון שקל (29% מהמכירות), בהשוואה לרווח גולמי של 73.7 מיליון שקל (22% מהמחזור), ברבעון השלישי אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת מהגידול במחזור המכירות והשפעתו של מרכיב ההוצאות הקבועות ומהתייעלות במגזר המגבונים.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי עמד על 61 מיליון שקל (15% מהמחזור), בהשוואה להפסד תפעולי של 5.6 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. השיפור ברווח התפעולי נובע משיפור בכל מגזרי הפעילות של החברה, כאשר בתחום המגבונים הלחים בישראל, הרווח התפעולי צמח בכ-145%, באירופה בכ-120% ובארה"ב החברה עברה לרווח של כ-2.8 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-6.2 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. בתחום ההיגיינה הנשית חל קיטון בהפסד התפעולי בסך של 24 מיליון שקל במגזר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בעיקר בגין הפחתת מוניטין שנרשמה ב-2019).
ה-EBITDA רשם זינוק חד ברבעון החולף והסתכם ב-79.7 מיליון שקל, כ-20% מסך הכנסות החברה, לעומת EBITDA של 33 מיליון שקל, אשר היווה כ-10% מסך הכנסות החברה, ברבעון השלישי של 2019.
מנכ"ל החברה דן מסיקה: "על בד גאה להציג היום רבעון שיא ושיפור ניכר בכל שורות הדו"ח. החברה ממשיכה ליהנות מביקוש גבוה למוצריה על רקע השלכות התפשטות נגיף קורונה, לצד התייעלות במגזרי המגבונים וההיגיינה הנשית והפחתת רמות החוב והמינוף, כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית.
"כחלק מהתהליך למיקוד עסקי, השלמנו השנה בהצלחה את מכירת פעילות מוצרי הספיגה לאונטקס תמורת כ-8 מיליון דולר, דבר שאפשר לנו לנצל באופן מיטבי את יכולות הייצור שלנו ולחזק את פעילותנו השיווקית באירופה ובשוק האמריקאי בתחומי הליבה. מתחילת השנה הגדלנו בכ-100 מיליון שקל את מכירות המגבונים הלחים שלנו באירופה ורשמנו גידול של כ-40 מיליון שקל בפעילות מכירת המגבונים בארה"ב, שאף עברה ברבעון השלישי של השנה לרווח תפעולי.
- 1.יורם 15/11/2020 20:51הגב לתגובה זואחלה מניה, מורווח הרבה עליה. חבל שלא קניתי ביותר כסף.
- כמה כסף השקעת? (ל"ת)אלי 21/11/2020 19:53הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
