דן מסיקה
צילום: יחצ

בזכות הקורונה: רווחי על בד זינקו ל-43 מיליון שקל ברבעון השלישי

יצרנית המטליות הלחות, והבדים הלא ארוגים מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020; ההכנסות ברבעון צמחו ב-19% והסתכמו בכ-405 מיליון שקל; החברה נסחרת במכפיל 6.5 על הרווח מתחילת השנה

ערן סוקול | (2)

חברת על בד -0.54%  העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מדווחת על שיפור בכל המדדים התפעוליים ברבעון השלישי של 2020 כתוצאה מהשפעות הקורונה. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל ונסחרת במכפיל 6.5 על רווחי 3 הרבעונים הראשונים של 2020 (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל). מאז שהערכנו באתר ביזפורטל בסוף חודש מרץ כי החברה צפויה לחזור לדרך המלך המניה זינקה בכ-300%. דן מסיקה: "לא מדובר להערכתנו בתקופה חולפת שכן אנו רואים מגמה של שינוי בהרגלי הצריכה של מוצרי ניקוי וחיטוי, שסביר מאוד שיישארו גם לאחר מציאת חיסון או טיפול לנגיף".

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

ההכנסות ברבעון השלישי רשמו עלייה של 19% והסתכמו בכ-404.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-340.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לגידול של כ-65 מיליון שקל במכירות מגזר המגבונים. מנגד, בחברה מציינים כי ברבעון השלישי של השנה ירד שער החליפין הממוצע של הדולר מול השקל בכ-2.4% ושל האירו מול השקל בכ-4.3%, בהתאמה, אל מול הרבעון המקביל אשתקד. השפעת השינויים בשערי החליפין הינה קיטון של כ-13 מיליון שקל בהכנסות.

 

הכנסות מגזר המגבונים רשמו עלייה ל-365.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-300.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד הכנסות ההיגיינה הנשית רשמו ירידה קלה ל-39.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-40 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, וזאת בהתאם למגמה הכללית בשוק ההגיינה העולמי, שרשם ירידה בצריכת מוצרי הגיינה, בין היתר בהשפעת סגרים שנכפו כתוצאה מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

בשורה התחתונה מדווחת על בד על רווח נקי של 42.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 24.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019 ולעומת רווח של כ-25 מיליון שקל ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחברה מסבירים כי התפשטות נגיף קורונה בעולם השפיעה על גידול בביקוש למוצרי החברה וזאת כחלק מתופעת האגירה של צרכנים ומעלייה משמעותית בביקוש למוצרי חיטוי וניקיון בעולם כולו. החברה מדווחת כי היא נתקלת בקשיים לספק את כלל הגידול בביקוש וכי בשוק הבדים המשמשים כחומר גלם עיקרי בייצור מגבונים נרשמת עליית מחירים.   

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב-118.9 מיליון שקל (29% מהמכירות), בהשוואה לרווח גולמי של 73.7 מיליון שקל (22% מהמחזור), ברבעון השלישי אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת מהגידול במחזור המכירות והשפעתו של מרכיב ההוצאות הקבועות ומהתייעלות במגזר המגבונים.

 

הרווח התפעולי ברבעון השלישי עמד על 61 מיליון שקל (15% מהמחזור), בהשוואה להפסד תפעולי של 5.6 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. השיפור ברווח התפעולי נובע משיפור בכל מגזרי הפעילות של החברה, כאשר בתחום המגבונים הלחים בישראל, הרווח התפעולי צמח בכ-145%, באירופה בכ-120% ובארה"ב החברה עברה לרווח של כ-2.8 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-6.2 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. בתחום ההיגיינה הנשית חל קיטון בהפסד התפעולי בסך של 24 מיליון שקל במגזר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בעיקר בגין הפחתת מוניטין שנרשמה ב-2019).

ה-EBITDA רשם זינוק חד ברבעון החולף והסתכם ב-79.7 מיליון שקל, כ-20% מסך הכנסות החברה, לעומת EBITDA של 33 מיליון שקל, אשר היווה כ-10% מסך הכנסות החברה, ברבעון השלישי של 2019.

מנכ"ל החברה דן מסיקה: "על בד גאה להציג היום רבעון שיא ושיפור ניכר בכל שורות הדו"ח. החברה ממשיכה ליהנות מביקוש גבוה למוצריה על רקע השלכות התפשטות נגיף קורונה, לצד התייעלות במגזרי המגבונים וההיגיינה הנשית והפחתת רמות החוב והמינוף, כחלק מיישום התוכנית האסטרטגית.

 

"כחלק מהתהליך למיקוד עסקי, השלמנו השנה בהצלחה את מכירת פעילות מוצרי הספיגה לאונטקס תמורת כ-8 מיליון דולר, דבר שאפשר לנו לנצל באופן מיטבי את יכולות הייצור שלנו ולחזק את פעילותנו השיווקית באירופה ובשוק האמריקאי בתחומי הליבה. מתחילת השנה הגדלנו בכ-100 מיליון שקל את מכירות המגבונים הלחים שלנו באירופה ורשמנו גידול של כ-40 מיליון שקל בפעילות מכירת המגבונים בארה"ב, שאף עברה ברבעון השלישי של השנה לרווח תפעולי.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יורם 15/11/2020 20:51
    הגב לתגובה זו
    אחלה מניה, מורווח הרבה עליה. חבל שלא קניתי ביותר כסף.
  • כמה כסף השקעת? (ל"ת)
    אלי 21/11/2020 19:53
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.