מסכה קורונה
צילום: Mark Konig, Unsplash

על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה

החברה צפויה לפתוח את הקו החדש בתחילת 2024 ולגייס כ-30 עובדים. עלות הקמת הקו: 190 מיליון שקל

נתנאל אריאל | (1)

ממשיכה לצמוח בעקבות הקורונה: על בד 0.23% תקים קו חדש לייצור בדים לא ארוגים בעלות מוערכת של כ-190 מיליון שקל, כך מדווחת החברה. החברה צופה הכנסות של כ-140 מיליון שקל לאחר השלמת בנייתו שצפויה להסתיים להערכת החברה בתחילת 2024.

החברה צפויה להקים את הקו החדש במפעל ליד דימונה ולצורך תפעולו תזדקק החברה לכ-30 עובדים, כאשר בכוונת החברה שהבדים שייוצרו בקו החדש יוכלו לעמוד בדרישות מחמירות של רגולציית איכות הסביבה, לרבות באי שימוש בחומרי פלסטיק. בחברה מסבירים כי הקמת הקו החדש נדרשת לצורך שדרוג סל המוצרים הקיים, פיתוח מנועי צמיחה חדשים בעלי רווחיות גבוה יותר ושמירת נתח השוק של החברה בתחום המגבונים הלחים.

בחודש שעבר הודיעה על בד העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. זאת מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. דירקטוריון החברה גם הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

מנכ"ל החברה דן מסיקה: "ההחלטה להקים קו ייצור חדש בדימונה היא אירוע משמעותי לעלבד, והיא מהווה המשך למגמה של ייצור מוצרים ירוקים וחיזוק התחום בעיקר באירופה".

שיפור במדדים בעקבות הקורונה

בעקבות הקורונה דיווחה החברה בדוחותיה לרבעון השלישי על שיפור בכל המדדים התפעוליים. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל). מאז שהערכנו באתר ביזפורטל בסוף חודש מרץ כי החברה צפויה לחזור לדרך המלך המניה זינקה בכ-300%. 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

ההכנסות ברבעון השלישי רשמו עלייה של 19% והסתכמו בכ-404.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-340.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לגידול של כ-65 מיליון שקל במכירות מגזר המגבונים. מנגד, בחברה מציינים כי ברבעון השלישי של השנה ירד שער החליפין הממוצע של הדולר מול השקל בכ-2.4% ושל האירו מול השקל בכ-4.3%, בהתאמה, אל מול הרבעון המקביל אשתקד. השפעת השינויים בשערי החליפין הינה קיטון של כ-13 מיליון שקל בהכנסות.

 

הכנסות מגזר המגבונים רשמו עלייה ל-365.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-300.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד הכנסות ההיגיינה הנשית רשמו ירידה קלה ל-39.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-40 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, וזאת בהתאם למגמה הכללית בשוק ההגיינה העולמי, שרשם ירידה בצריכת מוצרי הגיינה, בין היתר בהשפעת סגרים שנכפו כתוצאה מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מצויינת (ל"ת)
    מנהל תיקים ותיק 16/02/2021 11:40
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?