מסכה קורונה
צילום: Mark Konig, Unsplash

על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה

החברה צפויה לפתוח את הקו החדש בתחילת 2024 ולגייס כ-30 עובדים. עלות הקמת הקו: 190 מיליון שקל

נתנאל אריאל | (1)

ממשיכה לצמוח בעקבות הקורונה: על בד -0.39% תקים קו חדש לייצור בדים לא ארוגים בעלות מוערכת של כ-190 מיליון שקל, כך מדווחת החברה. החברה צופה הכנסות של כ-140 מיליון שקל לאחר השלמת בנייתו שצפויה להסתיים להערכת החברה בתחילת 2024.

החברה צפויה להקים את הקו החדש במפעל ליד דימונה ולצורך תפעולו תזדקק החברה לכ-30 עובדים, כאשר בכוונת החברה שהבדים שייוצרו בקו החדש יוכלו לעמוד בדרישות מחמירות של רגולציית איכות הסביבה, לרבות באי שימוש בחומרי פלסטיק. בחברה מסבירים כי הקמת הקו החדש נדרשת לצורך שדרוג סל המוצרים הקיים, פיתוח מנועי צמיחה חדשים בעלי רווחיות גבוה יותר ושמירת נתח השוק של החברה בתחום המגבונים הלחים.

בחודש שעבר הודיעה על בד העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, כי החליטה על שינוי במבנה הארגוני ומעבר לפעילות באמצעות חמש חטיבות. זאת מאחר שבעקבות משבר הקורונה נוצרו לחברה ביקושים גבוהים באירופה ובארה"ב למוצרי מגבונים בכלל ולמגבוני חיטוי בפרט. דירקטוריון החברה גם הנחה את ההנהלה לבחון ולקדם דרכים שיבטיחו התמקדות בפיתוח ליבת העסקים באירופה ובארה"ב והגדלת היכולת הוורטיקלית של החברה.

מנכ"ל החברה דן מסיקה: "ההחלטה להקים קו ייצור חדש בדימונה היא אירוע משמעותי לעלבד, והיא מהווה המשך למגמה של ייצור מוצרים ירוקים וחיזוק התחום בעיקר באירופה".

שיפור במדדים בעקבות הקורונה

בעקבות הקורונה דיווחה החברה בדוחותיה לרבעון השלישי על שיפור בכל המדדים התפעוליים. החברה עברה לרווח של 41.3 מיליון שקל (רווח בקצב שנתי של כ-117.6 מיליון שקל). מאז שהערכנו באתר ביזפורטל בסוף חודש מרץ כי החברה צפויה לחזור לדרך המלך המניה זינקה בכ-300%. 

לקריאה נוספת:

> על בד - האם זו אחת החברות הזולות בבורסה?

> בזכות הקורונה - על בד בדוח מצוין; המניה מזנקת ב-17% נוספים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

> "אנחנו מעריכים שהביקוש למגבונים ומוצרי חיטוי ימשיך להיות גבוה"

ההכנסות ברבעון השלישי רשמו עלייה של 19% והסתכמו בכ-404.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ-340.3 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לגידול של כ-65 מיליון שקל במכירות מגזר המגבונים. מנגד, בחברה מציינים כי ברבעון השלישי של השנה ירד שער החליפין הממוצע של הדולר מול השקל בכ-2.4% ושל האירו מול השקל בכ-4.3%, בהתאמה, אל מול הרבעון המקביל אשתקד. השפעת השינויים בשערי החליפין הינה קיטון של כ-13 מיליון שקל בהכנסות.

 

הכנסות מגזר המגבונים רשמו עלייה ל-365.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-300.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעוד הכנסות ההיגיינה הנשית רשמו ירידה קלה ל-39.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-40 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019, וזאת בהתאם למגמה הכללית בשוק ההגיינה העולמי, שרשם ירידה בצריכת מוצרי הגיינה, בין היתר בהשפעת סגרים שנכפו כתוצאה מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מצויינת (ל"ת)
    מנהל תיקים ותיק 16/02/2021 11:40
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.