לא עובדת מהבית: אספן גרופ רוכשת בניין משרדים בהולנד ב-100 מ' שקל
חברת אספן גרופ -0.48% לא נבהלת מהתחזיות השחורות על חוסר הוודאות סביב השכרת משרדים ביום שאחרי הקורונה. החברה מדווחת על רכישה של בניין משרדים באוטרכט שבהולנד תמורת 104 מיליון שקל. דמי השכירות השנתיים של הנכס עומדים על כ-8.2 מיליון שקל, מה שמשקף תשואה של 8% בשנה על סכום הרכישה.
שטח הנכס הוא כ-14.8 אלף מ"ר, הוא מושכר למספר שוכרים לתקופה ממוצעת של 9 שנים, ושיעור התפוסה בו עומד על כ-93%. לאחר העסקה ימנה פורטפוליו הנכסים של אספן בהולנד 18 נכסים בשטח כולל של כ-183 אלף מ"ר.
למעשה, אספן רכשה דרך חברה בת הולנדית את את מלוא הון המניות (100%) של החברה המחזיקה בבניין, הממוקם בעיר הרביעית בגודלה בהולנד. אספן תשלם עבור המניות 55 מיליון שקל במזומן, כשהתמורה משקפת את השווי האמור כ-104 מיליון שקל לבניין עצמו, זאת בהתחשב בהלוואה שהועמדה בחברת הנכס בסך של כ-56 מיליון שקל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בריאיון לביזפורטל, התייחסה מנכ"לית אספן צופית הראל לפעילות בהולנד הממוקדת בתחום המשרדים להשכרה. "ראינו השנה את מרבית השוכרים משלמים את מלוא דמי השכירות ובזמן. אני יכולה לספור על יד אחת את מי שביקש הנחה", אמרה והוסיפה "זה הוכיח לנו עד כמה הולנד היא מדינה חזקה וכמה נכונה הייתה ההשקעה בה".
עוד ציינה הראל בהקשר המעבר לעבודה מהבית והאפשרות לסיום חוזים מצד השוכרים כי "לא נתקלנו בשוכרים שאמרו שהם רוצים להחזיר שטחים. יכול להיות שנתמודד בשנה הקרובה עם שוכרים שיבחנו את המודל שלהם, אבל אני לא צופה החזרי שטחים משמעותיים. אם יהיה משהו זה יהיה נקודתי. לדעתי תרבות העבודה במשרד עם הסביבה החברתית, האינטראקציה והשיח בפינת הקפה או במסדרון תמשיך להיות מאד משמעותית".
"רכישת הנכס הינה צעד נוסף ביישום האסטרטגיה של החברה להרחבת פעילותה בשוק ההולנדי", אמר גיא פרג, יו"ר אספן גרופ. "זהו נכס שני שאנו רוכשים השנה בעיר אוטרכט, כאשר באופן כללי אנו ממשיכים לזהות פוטנציאל להרחבת פעילותינו בהולנד תוך ניצול הזדמנויות ככל שיהיו, הן בתחום המשרדים והן בתחום הלוגיסטיקה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בשבוע שעבר דיווחה אספן על עסקת ענק לרכישת 50% מחברת פאי סיאם של היזם שלמה דהוקי עבור 405 מיליון שקל. במקביל להשקעת אספן בפאי סיאם, ישקיע דהוקי כ-37 מיליון שקל באספן ויחזיק ב-5% ממניותיה. אספן גרופ סיימה את הרבעון השלישי של שנת 2020 עם הכנסות של כ-46 מיליון שקל ורווח נקי של כ-26.1 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות.
אספן גרופ פועלת בעיקר ברכישה, ייזום, השכרה, ניהול והשבחה של נכסים מניבים הכוללים משרדים, שירותים, מסחר, מבני תעשייה ולוגיסטיקה בישראל בהולנד ובגרמניה. פאי סיאם מחזיקה במלונות מניבים, מלונות בהקמה, בבתי דיור מוגן ובקרקעות באזורי ביקוש בתל אביב ובירושלים.
- 1.דניאל 30/12/2020 15:35הגב לתגובה זוזו עסקה מצויינת לשני הצדדים עם נכסים במיקומים אסטרטגיים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
