חילן - יציבות בהכנסות; מכפיל הרווח מעל 30
חברת חילן -0.11% הפועלת בתחום ה-IT מדווחת על תוצאותיה ברבעון השני של השנה; הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-389.7 מיליון שקל, לעומת כ-387.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות, אם כי מדובר בשיעור אפסי מיוחסת לטענת החברה לרכישת Payday בקיזוז ירידה מסוימת כתוצאה ממשבר הקורונה וכן קיטון של 3 ימי עבודה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-41.2 מיליון שקל (מהווה 10.6% מההכנסות) לעומת כ-40.3 מיליון שקל (המהווה כ-10.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-2.4%. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול ברווח הגולמי בקיזוז גידול בהוצאות הנהלה וכלליות.
ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-61 מיליון שקל (המהווה כ-15.7% מסך ההכנסות), לעומת כ-58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-15.1% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-4.1%. השיפור נובע הודות לאיחוד לראשונה של חברת Payday.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השני הסתכם ב-30.1 מיליון שקל (המהווה כ-8.1% מההכנסות) לעומת כ-26.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-7.4% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-12.7%.
- חילן בדוח חזק, האם זה מספיק "להחזיק" את המניה?
- חילן השלימה עסקת רכישת חברת מוצרי התוכנה תמורת 59 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבי באום, יו"ר קבוצת חילן, מסר: "תוצאות הפעילות ברבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2020 משקפות את התמודדות החברה עם התפרצות נגיף הקורונה. למרות האתגרים הרבים שעמדו בפנינו בתקופה זו, הצגנו גידול בפעילות העסקית של הקבוצה. הישג זה מועצם נוכח המשבר הכלכלי שפוקד את המשק הישראלי החל מחודש מרס 2020 וכן מקיטון של 3 ימי עבודה נטו בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. תוצאות החברה מושפעות באופן ישיר מכמות המועסקים במשק ועל אף העליה המשמעותית בשיעור האבטלה במשק הישראלי בשל משבר הקורונה, חווינו צמיחה גם במגזר השכר לאור מאפייני הלקוחות של המגזר, כמות המועסקים שהוצאו לחל"ת מלקוחותיה של החברה שהייתה נמוכה ביחס לנתח השוק של המגזר, וכן לתחומי הפעילות של כלל הקבוצה, מאפייני הלקוחות ומידת חשיפתם לענפים אשר נפגעו באופן דרמטי כתוצאה מהגבלת הפעילות במשק."
"אנו פועלים במגוון דרכים בהתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו, בין אם מעבר לעבודה מרחוק, עבודה היברידית וכן ביצענו תהליכי התייעלות וחסכון וזאת בכדי להקטין את ההשפעה של המשבר על תוצאות הפעילות העסקית של הקבוצה."
- 3.כלכלן 20/08/2020 13:14הגב לתגובה זוגלעד, נראה שלא התעמקת בדוח בכלל. החברה מראה עוצמתיות גם בעידן הקורונה. ממשיכה להראות רווחיות גבוהה עם רכישות נוספות של המתחרות. נראה שרק רפרפת בדוח, בדקת האם הרווח עלה וכתבת את מה שכתבת. מאוכזב...
- 2.כולה חברה שמדפיסה תלושי שכר... (ל"ת)נגב 17/08/2020 14:13הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 17/08/2020 13:07הגב לתגובה זובתקופת משבר חילן השתפרה בכל הפרמטרים , מדוע המניה יורדת ?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
