אבי באום, יו"ר דירקטוריון חילן
צילום: יח"צ

חילן - יציבות בהכנסות; מכפיל הרווח מעל 30

החברה מציגה צמיחה של 12.7% ברווח הנקי שהסתכם לכ-26.7 מיליון שקל; ההכנסות הסתכמו לכ-389.7 מיליון שקל
גלעד מנדל | (3)
נושאים בכתבה חילן טק רווח נקי

חברת חילן 0.63%  הפועלת בתחום ה-IT מדווחת על תוצאותיה ברבעון השני של השנה; הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-389.7 מיליון שקל, לעומת כ-387.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות, אם כי מדובר בשיעור אפסי מיוחסת לטענת החברה לרכישת Payday בקיזוז ירידה מסוימת כתוצאה ממשבר הקורונה וכן קיטון של 3 ימי עבודה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-41.2 מיליון שקל (מהווה 10.6% מההכנסות) לעומת כ-40.3 מיליון שקל (המהווה כ-10.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-2.4%. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול ברווח הגולמי בקיזוז גידול בהוצאות הנהלה וכלליות.

ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-61 מיליון שקל (המהווה כ-15.7% מסך ההכנסות), לעומת כ-58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-15.1% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-4.1%. השיפור נובע הודות לאיחוד לראשונה של חברת Payday.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השני הסתכם ב-30.1 מיליון שקל (המהווה כ-8.1% מההכנסות) לעומת כ-26.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-7.4% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-12.7%.

אבי באום, יו"ר קבוצת חילן, מסר: "תוצאות הפעילות ברבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2020 משקפות את התמודדות החברה עם התפרצות נגיף הקורונה. למרות האתגרים הרבים שעמדו בפנינו בתקופה זו, הצגנו גידול בפעילות העסקית של הקבוצה. הישג זה מועצם נוכח המשבר הכלכלי שפוקד את המשק הישראלי החל מחודש מרס 2020 וכן מקיטון של 3 ימי עבודה נטו בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. תוצאות החברה מושפעות באופן ישיר מכמות המועסקים במשק ועל אף העליה המשמעותית בשיעור האבטלה במשק הישראלי בשל משבר הקורונה, חווינו צמיחה גם במגזר השכר לאור מאפייני הלקוחות של המגזר, כמות המועסקים שהוצאו לחל"ת מלקוחותיה של החברה שהייתה נמוכה ביחס לנתח השוק של המגזר, וכן לתחומי הפעילות של כלל הקבוצה, מאפייני הלקוחות ומידת חשיפתם לענפים אשר נפגעו באופן דרמטי כתוצאה מהגבלת הפעילות במשק."

"אנו פועלים במגוון דרכים בהתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו, בין אם מעבר לעבודה מרחוק, עבודה היברידית וכן ביצענו תהליכי התייעלות וחסכון וזאת בכדי להקטין את ההשפעה של המשבר על תוצאות הפעילות העסקית של הקבוצה."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כלכלן 20/08/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
    גלעד, נראה שלא התעמקת בדוח בכלל. החברה מראה עוצמתיות גם בעידן הקורונה. ממשיכה להראות רווחיות גבוהה עם רכישות נוספות של המתחרות. נראה שרק רפרפת בדוח, בדקת האם הרווח עלה וכתבת את מה שכתבת. מאוכזב...
  • 2.
    כולה חברה שמדפיסה תלושי שכר... (ל"ת)
    נגב 17/08/2020 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 17/08/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    בתקופת משבר חילן השתפרה בכל הפרמטרים , מדוע המניה יורדת ?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים