חילן - יציבות בהכנסות; מכפיל הרווח מעל 30
חברת חילן 1.26% הפועלת בתחום ה-IT מדווחת על תוצאותיה ברבעון השני של השנה; הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו בכ-389.7 מיליון שקל, לעומת כ-387.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות, אם כי מדובר בשיעור אפסי מיוחסת לטענת החברה לרכישת Payday בקיזוז ירידה מסוימת כתוצאה ממשבר הקורונה וכן קיטון של 3 ימי עבודה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-41.2 מיליון שקל (מהווה 10.6% מההכנסות) לעומת כ-40.3 מיליון שקל (המהווה כ-10.4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-2.4%. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול ברווח הגולמי בקיזוז גידול בהוצאות הנהלה וכלליות.
ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-61 מיליון שקל (המהווה כ-15.7% מסך ההכנסות), לעומת כ-58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-15.1% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-4.1%. השיפור נובע הודות לאיחוד לראשונה של חברת Payday.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון השני הסתכם ב-30.1 מיליון שקל (המהווה כ-8.1% מההכנסות) לעומת כ-26.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (המהווה כ-7.4% מסך ההכנסות), צמיחה של כ-12.7%.
- חילן בדוח חזק, האם זה מספיק "להחזיק" את המניה?
- חילן השלימה עסקת רכישת חברת מוצרי התוכנה תמורת 59 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבי באום, יו"ר קבוצת חילן, מסר: "תוצאות הפעילות ברבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2020 משקפות את התמודדות החברה עם התפרצות נגיף הקורונה. למרות האתגרים הרבים שעמדו בפנינו בתקופה זו, הצגנו גידול בפעילות העסקית של הקבוצה. הישג זה מועצם נוכח המשבר הכלכלי שפוקד את המשק הישראלי החל מחודש מרס 2020 וכן מקיטון של 3 ימי עבודה נטו בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. תוצאות החברה מושפעות באופן ישיר מכמות המועסקים במשק ועל אף העליה המשמעותית בשיעור האבטלה במשק הישראלי בשל משבר הקורונה, חווינו צמיחה גם במגזר השכר לאור מאפייני הלקוחות של המגזר, כמות המועסקים שהוצאו לחל"ת מלקוחותיה של החברה שהייתה נמוכה ביחס לנתח השוק של המגזר, וכן לתחומי הפעילות של כלל הקבוצה, מאפייני הלקוחות ומידת חשיפתם לענפים אשר נפגעו באופן דרמטי כתוצאה מהגבלת הפעילות במשק."
"אנו פועלים במגוון דרכים בהתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו, בין אם מעבר לעבודה מרחוק, עבודה היברידית וכן ביצענו תהליכי התייעלות וחסכון וזאת בכדי להקטין את ההשפעה של המשבר על תוצאות הפעילות העסקית של הקבוצה."
- 3.כלכלן 20/08/2020 13:14הגב לתגובה זוגלעד, נראה שלא התעמקת בדוח בכלל. החברה מראה עוצמתיות גם בעידן הקורונה. ממשיכה להראות רווחיות גבוהה עם רכישות נוספות של המתחרות. נראה שרק רפרפת בדוח, בדקת האם הרווח עלה וכתבת את מה שכתבת. מאוכזב...
- 2.כולה חברה שמדפיסה תלושי שכר... (ל"ת)נגב 17/08/2020 14:13הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 17/08/2020 13:07הגב לתגובה זובתקופת משבר חילן השתפרה בכל הפרמטרים , מדוע המניה יורדת ?
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
