הממונה על התחרות מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי
מיזוג בדרך

סלקום בדרך לרכישת גולן - הממונה על ההגבלים תאשר את העסקה

סלקום מציעה עסקת מזומנים ו/ או עסקת מניות - התשלום במזומן סביב 500 מיליון שקל, במניות - 600 מיליון שקל; אלקטרה צריכה, בעלת הבית בגולן טלקום, צפויה להסכים להצעה
ארז ליבנה | (26)
נושאים בכתבה סלקום פרטנר

כפי שנחשף בביזפורטל לפני מספר חודשים המיזוג שאותו תאשר הממונה על ההגבלים העסקיים - מיכל הלפרין, בשוק התקשורת הוא "מיזוג קטן" כמו סלקום 1.73% עם גולן. הסברנו שהסיכוי הטוב ביותר למיזוג הוא בין שתי החברות האלו, אם כי גם חברות קטנות אחרות באות בחשבון - סלקום ופרטנר הסתכלו ובחנו רכישות של חברות קטנות אחרות. בסופו של דבר כצפוי - סלקום וגולן יתמזגו בעסקה שהיקפה הסופי עדיין לא ידוע, אך היא עשויה להיות בשתי צורות - מזומנים בסכום של כ-450-500 מיליון שקל או מניות של סלקום (הקצאת מניות סלקום לבעלי השליטה בגולן טלקום - אלקטרה צריכה -1.11% ) בסכום של כ-600 מיליון שקל. 

אלקטרה צריכה רכשה את גולן טלקום בעסקה של 350 מיליון שקל, כך שהעסקה אמורה להניב לה רווח. עם זאת, על רקע הרישום בספרים (שבמשך השנים הניב רווחים בזכות הפחתה שוטפת של התחייבות בגולן טלקום) לא ברור אם מדובר על רווח ביחס למחיר הנוכחי.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ארקד 11/02/2020 04:51
    הגב לתגובה זו
    ככל הנראה ינטשו גולן זה סמל המהפכה בשוק התקשורת
  • 14.
    ברגע שסלקום קונים את גולן אני מעביר 8 קווים לאקספון (ל"ת)
    לא חוזר לסלקום החזיר 11/02/2020 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עדיף עוד 15 שח לחודש ולקבל איכות מאשר פשיטות רגל (ל"ת)
    רו"ח מבין 11/02/2020 00:39
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    עוד אינטרסנטית (ל"ת)
    אזרח 10/02/2020 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ג'ק 10/02/2020 13:32
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שהרגולטורית תפעל למזג חברות ולחזק מונופולים וקרטלים . זה בניגוד לחובתה לפעול לטובת התחרות ולטובת האזרח השקוף .
  • עדיף מיזוג מפשיטת רגל (ל"ת)
    רוח 10/02/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    תכלס 10/02/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    הרפורמה של כחלון טובה , אבל שכחו בדרך להגן על התשתיות , שהם אבן יסוד של התקשורת ואנחנו מדינה שהעלינות שלה זה היטק , ואנחנו מפגרים בתחום התקשורת אשר ההיטק מתבסס חזק , צריך להקים דור 5 כבר אתמול . יש מלא טכנולוגיה , שתקפיץ את הכלכלה כמו מציאות רוודה , רכבים אוטונומים וכו ... עניין של ימים חודשים שמשרד התקשורת יבצע ,"הגנות ינוקה" על חברות הסלולר עקב הבנה שזאת תשתית קריתית, מחיר הסלולר יעל לערך 70 ש"ח אבל יהיה לך דור 5 ...ותחזור להיות חוד החנית טכנולוגית ..
  • עוד גאון מקלדת.. פנסיונר בלי חיים שסיים את פירקו (ל"ת)
    חחח 10/02/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 10/02/2020 10:53
    הגב לתגובה זו
    צפו עליית מחירים!!!!
  • עדיף עוד 15 שח לחודש ולקבל איכות (ל"ת)
    אחד העם 10/02/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ספרטקוס 10/02/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    תאגידי ענק ששולטים בכל השוק, מה שחשוב שלפחות הרווחים העצומים שיהיו יעברו לעובדים שחייבים להתאגד ולמדינה ממסים בעיקר מס חברות, מי שחושב שיש למשהו אינטרס להוריד מחירים לצרכן פשוט חיי בסרט.
  • 7.
    ל-א עובד בחברת סלולר 10/02/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    המחירים היום של 8 דולר לחודש לחבילת סלולר אלה מחירי הפסד שהחברות האלה מסבסדות אתכם בגלל התחרות הלא שפויה שנוצרה בארת מכל מיני סיבות שלא אפרט כאן. בעלי המניות צריכים להרוויח, העובדים צריכים מקום עבודה יציב (ובינתיים רק מפטרים אותם), וזה יוכל לקרות רק אם המחירים יהיו סביב 60-70 ש"ח לחבילה של הכל כלול ללא הגבלה. אתם רוצים דור 5? במחירים הנוכחיים אי אפשר לפתח כלום! רק ללכת אחורה אל עבר פשיטת רגל, ואז המצב יהיה הרבה פחות טוב ותחרותי לכולם. המיזוג הזה יעשה טוב וצדק עם כולם. וגם אם המחירים יעלו בעשרה שקלים - זה הדבר הסביר וההגיוני.
  • 6.
    דודי 10/02/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
    זו השיטה בישראל לחסל תחרות .ומי נותן הכשר לזה ? אלה שכל יום מבטיחים להילחם במונופולים .
  • מבין 10/02/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    עוד רגע הם פושטות רגל שלא יהיה לך בכל טל נייד
  • מונופולנד 10/02/2020 10:30
    כך זה כשמורידים תחרות החברות מרוויחות כסף ומפזרות אותו במקום להתיעל להשקיע במוצרים נוספים להתפתח הן רק מחפשות איך להעלות מחירים ולחזור לטריאופול של שנות ה 2000
  • 5.
    טוני 10/02/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
    הלפרין מיצגת את בעלי ההון ולא את האזרח להעיף אותה
  • עדיף מפשיטת רגל שגם תגרום למחירים לעלות (ל"ת)
    מבין 10/02/2020 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טראמפ 10/02/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
    סלקום פרטנר ופלאפון? 019 לא קשורים אלהם נכון?
  • 3.
    הריכוזיות חוגגת! (ל"ת)
    אני 10/02/2020 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני 10/02/2020 08:48
    הגב לתגובה זו
    מאז שהיא בתפקיד יש הרבה פחות תחרות. היא ממש מועלת בתפקידה.
  • 1.
    אזרח מן השורה 10/02/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    מגיע לחברות האלה להרוויח. המחירים נמוכים מדי. מגיע להן להרוויח בצורה סבירה ומקובלת. הבעלים החזירים ששתו אותנו בקשית (אלוביץ/בן דוב/דנקנר) קיבלו בראש וכבר לא נמצאים במגרש הזה, ככה שלא צריך לנטור טינה לבעלים החדשים של החברות הללו, שהפסידו עד 80% מההשקעה בגלל מחירי סלולר שנמכרים בהפסד (עיין ערך 29 ש"ח בחודש לכל החיים). לא יקרה כלום אם המבצעים יהיו בשדות מחירים של 50 ש"ח לחודש. ומי שרוצה חבילות חו"ל ושירותים נוספים שישלם כאוות נפשו.
  • אתה מגיב מטעם החברות שעשקו אותנו שנים (ל"ת)
    עמי 10/02/2020 09:27
    הגב לתגובה זו
  • חוצפה לא נורמלית. מחזירים את החשבון ל400 שקל לחודש (ל"ת)
    שיפשטו רגל ויעלמו 10/02/2020 10:56
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים