הממשלה תסבסד השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי
מועצת רשות החדשנות אישרה תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי, אשר נוצרה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת התכנית, גופי השקעה מוסדיים ישראליים - קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות.
סבסוד אנליזה להיי-טק מקומי
על פי התכנית, המוסדיים יגייסו מומחים לביצוע אנליזה ולהשקעה בהיי-טק. כמו כן, המוסדיים יממשו תכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה שלהם בחברות היי-טק ישראליות. תכנית זו תכלול פיתוח יכולות לאיתור, ניתוח וביצוע השקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון-סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההיי-טק בישראל.
ברשות מציינים כי התכנית נוסדה על מנת לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההיי-טק. בהתאם, קיים פער בין מעמדה של ישראל כמדינה עתירת חברות היי-טק, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.
נתוני רשות החדשנות מצביעים על גידול משמעותי בגודל הממוצע של סבבי הגיוס של חברות ההיי-טק הישראליות, ובמספרם של סבבי ההשקעה הגדולים. במרבית הסבבים, המשקיעים הם קרנות הון-סיכון ישראליות או זרות, בנקי השקעות בינלאומיים או משקיעים פרטיים. רשות החדשנות ורשות ניירות ערך זיהו כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.
- עסקאות נדל"ן: כמה תעלה לכם דירת 4 חדרים בת"א?
- אלו 5 חברות הפינטק שנבחרו לפיילוטים של רשות ני"ע ורשות החדשנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשקעה ב-IPO או באמצעות קרנות השקעה
התכנית תאפשר לגופים המוסדיים לקבל את המענק הממשלתי, כהשתתפות של רשות החדשנות בעלות ההעסקה של האנליסטים בצוותי ההשקעה בהיי-טק, אשר ינתחו ויבצעו השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשקיעים המוסדיים יוכלו לבצע מגוון סוגי השקעות בהון או בחוב – ישירות כמשקיע פרטי יחיד (לרוב בסבבי גיוס מתקדמים), יחד עם משקיעים נוספים, כגון: קרנות או משקיעים מומחים אחרים. זאת באמצעות השקעה בהנפקה ראשונית לציבור של חברת היי-טק ישראלית, רכישת חלק בקרן הון סיכון ישראלית או בקרן טכנולוגיה עילית, או בשותפות מו"פ ציבורית".
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי להינות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מעריכים כי המסלול יביא לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההיי-טק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- שיפור חד ברווחיות ובהון: מניית ווישור גלובלטק מטפסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
צמיחה בהכנסות וברווח מנכסים זהים, רבעון חזק ברווחיות התפעולית והמשך בניית צנרת של עשרות מלונות וקרן השקעה חדשה לשנים הקרובות
בחודש האחרון ירדה המניה ב-0.34%, בעוד שב-12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה היא רשמה עלייה באזור ה-12%.
צמיחה בהכנסות ושיא ב-EBITDAR וב-EBITDA
הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-2.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל ברבעון השלישי אשתקד. החברה מדגישה כי על אף שבשנה שעברה הרשת אירחה מפונים שהעלו את אחוזי התפוסה בישראל, ועל אף השפעת מבצע "עם כלביא" על הכנסות חודשי הקיץ השנה, מסיימת פתאל את הרבעון עם עלייה של 5% בהכנסות, בעיקר בזכות עלייה ממוצעת במחיר לחדר. בנוסף, ההכנסות מנכסים זהים צמחו בכ-5%, חרף התחזקות השקל.
ה-ADR, ההכנסה היומית הממוצעת לחדר, עמד ברבעון השלישי על כ-635 שקל, לעומת 627 שקל ברבעון המקביל. הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות ברבעון רשם שיא נוסף ועלה לכ-903 מיליון שקל, בהשוואה לכ-883 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ה-EBITDA ברבעון הגיע ל-495 מיליון שקל.
ברמת השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השלישי 2025 לאחר יישום תקן IFRS 16 הסתכם בכ-182.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-345.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת שעברה. לפי נתוני החברה, הרווח ברבעון המקביל אשתקד הושפע מהכנסה חד-פעמית בהיקף של 266 מיליון שקל בעקבות רכישת השליטה בחברת פרותאל, ובנטרול רווח חד-פעמי זה מציינת פתאל כי הרווח הנקי ברבעון צמח ב-125%. הרווח הנקי בנטרול תקן IFRS 16 עמד ברבעון על כ-242.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-332.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הכולל ברבעון השלישי הסתכם בכ-418.6 מיליון שקל, לעומת כ-633.3 מיליון שקל (כולל הרווח החד-פעמי).
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מעניינת נוספת: פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית, שיעור התפוסה בישראל ירד; המניה נופלת
