ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

הממשלה תסבסד השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי

המוסדיים יקבלו מענק של עד מיליון דולר לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות; גואטה: "העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי-טק הישראלי ודווקא המוסדיים הישראלים מבוששים לבוא מייצגת כשל שוק"
ערן סוקול |

מועצת רשות החדשנות אישרה תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי, אשר נוצרה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת התכנית, גופי השקעה מוסדיים ישראליים - קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות.

סבסוד אנליזה להיי-טק מקומי

על פי התכנית, המוסדיים יגייסו מומחים לביצוע אנליזה ולהשקעה בהיי-טק. כמו כן, המוסדיים יממשו תכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה שלהם בחברות היי-טק ישראליות. תכנית זו תכלול פיתוח יכולות לאיתור, ניתוח וביצוע השקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון-סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים  את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההיי-טק בישראל.

ברשות מציינים כי התכנית נוסדה על מנת לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההיי-טק. בהתאם, קיים פער בין מעמדה של ישראל כמדינה עתירת חברות היי-טק, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.

נתוני רשות החדשנות מצביעים על גידול משמעותי בגודל הממוצע של סבבי הגיוס של חברות ההיי-טק הישראליות, ובמספרם של סבבי ההשקעה הגדולים. במרבית הסבבים, המשקיעים הם קרנות הון-סיכון ישראליות או זרות, בנקי השקעות בינלאומיים או משקיעים פרטיים. רשות החדשנות ורשות ניירות ערך זיהו כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.

ההשקעה ב-IPO או באמצעות קרנות השקעה

התכנית תאפשר לגופים המוסדיים לקבל את המענק הממשלתי, כהשתתפות של רשות החדשנות בעלות ההעסקה של האנליסטים בצוותי ההשקעה בהיי-טק, אשר ינתחו ויבצעו השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשקיעים המוסדיים יוכלו לבצע מגוון סוגי השקעות בהון או בחוב – ישירות כמשקיע פרטי יחיד (לרוב בסבבי גיוס מתקדמים), יחד עם משקיעים נוספים, כגון: קרנות או משקיעים מומחים אחרים. זאת באמצעות השקעה בהנפקה ראשונית לציבור של חברת היי-טק ישראלית, רכישת חלק בקרן הון סיכון ישראלית או בקרן טכנולוגיה עילית, או בשותפות מו"פ ציבורית".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי להינות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מעריכים כי המסלול יביא לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההיי-טק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

איילון ביטוח
צילום: יחצ

איילון ביטוח: הרווח הכולל זינק ל-119 מיליון שקל

צמיחה דו-ספרתית ברווח הכולל ועלייה מתונה בדמי הביטוח, לצד שיפור ברווחיות המגזרים וחלוקת דיבידנד נוספת לבעלי המניות

ליאור דנקנר |

איילון ביטוח איילון 3.93%  , הפועלת בישראל בתחומי ביטוח כללי, חיים ובריאות, מסכמת רבעון שלישי עם קפיצה של כ-30% ברווח הכולל ועלייה של כ-1% בסך דמי הביטוח, כשברקע גידול של כ-7% בפרמיות ביטוחי הבריאות, צמיחה של כ-2% בביטוחי החיים וירידה של כ-2% בביטוח הכללי. מהנתונים ברבעון עולה דגש על שיפור רווחיות ויעילות חיתומית ופיננסית יותר מאשר על צמיחה מהירה בפרמיות, לצד מדיניות חלוקת רווחים באמצעות דיבידנד ותכנון להרחבת פעילות החיסכון ארוך הטווח, לרבות כניסה מתוכננת לניהול קופות גמל.

רווח כולל, דמי ביטוח והון - תמונת המקרו של הרבעון

ברבעון השלישי של השנה רשמה איילון רווח כולל של 119 מיליון שקל, לעומת 91.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך דמי הביטוח ברבעון הגיע ל-1.27 מיליארד שקל, לעומת 1.26 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, כשהנתונים משקפים את איחוד תוצאות חברת ווישור ביטוח.

לצד השיפור ברווחיות החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך 50 מיליון שקל בגין הרווחים, כך שסך הדיבידנדים השנה יגיע ל-125 מיליון שקל. יחס כושר הפירעון ללא התחשבות בתקופת הפריסה עמד נכון לסוף יוני על 129%, ובהתחשב בתקופת הפריסה על 136%, לעומת 121% ו-128% בהתאמה בסוף השנה שעברה. מאזן החברה מצביע על נכסים מנוהלים בהיקף של 18.9 מיליארד שקל והון עצמי של 1.458 מיליארד שקל, לעומת 1.094 מיליארד שקל בסוף שנה שעברה – עלייה הן בהון והן בהיקף הנכסים המנוהלים.


מגזרי הפעילות: ירידה בביטוח הכללי מול צמיחה בבריאות ובחיים

במגזר הביטוח הכללי הסתכם היקף הפרמיות ברבעון השלישי ב-721.6 מיליון שקל, מתוכם 78.4 מיליון שקל מיוחסים לווישור, לעומת 736.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, מתוכם 65.3 מיליון שקל מיוחסים לווישור. הירידה בפרמיות מגיעה בעיקר מתיקי רכב חובה, ביטוחי עסקים, קבלנים ואחריות מקצועית. הרווח הכולל במגזר זה ברבעון עלה ל-91 מיליון שקל, לעומת 87.2 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

בביטוחי הבריאות הסתכם היקף הפרמיות ברבעון ב-377 מיליון שקל, לעומת 352.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול שנבע בעיקר מעלייה במכירות פוליסות הוצאות רפואיות פרט, מחלות קשות פרט, פוליסות בריאות קבוצתיות ופוליסות לעובדים זרים. הרווח הכולל במגזר הבריאות ברבעון הגיע ל-28.3 מיליון שקל, לעומת 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה.