ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

הממשלה תסבסד השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי

המוסדיים יקבלו מענק של עד מיליון דולר לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות; גואטה: "העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי-טק הישראלי ודווקא המוסדיים הישראלים מבוששים לבוא מייצגת כשל שוק"
ערן סוקול |

מועצת רשות החדשנות אישרה תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי, אשר נוצרה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת התכנית, גופי השקעה מוסדיים ישראליים - קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות.

סבסוד אנליזה להיי-טק מקומי

על פי התכנית, המוסדיים יגייסו מומחים לביצוע אנליזה ולהשקעה בהיי-טק. כמו כן, המוסדיים יממשו תכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה שלהם בחברות היי-טק ישראליות. תכנית זו תכלול פיתוח יכולות לאיתור, ניתוח וביצוע השקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון-סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים  את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההיי-טק בישראל.

ברשות מציינים כי התכנית נוסדה על מנת לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההיי-טק. בהתאם, קיים פער בין מעמדה של ישראל כמדינה עתירת חברות היי-טק, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.

נתוני רשות החדשנות מצביעים על גידול משמעותי בגודל הממוצע של סבבי הגיוס של חברות ההיי-טק הישראליות, ובמספרם של סבבי ההשקעה הגדולים. במרבית הסבבים, המשקיעים הם קרנות הון-סיכון ישראליות או זרות, בנקי השקעות בינלאומיים או משקיעים פרטיים. רשות החדשנות ורשות ניירות ערך זיהו כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.

ההשקעה ב-IPO או באמצעות קרנות השקעה

התכנית תאפשר לגופים המוסדיים לקבל את המענק הממשלתי, כהשתתפות של רשות החדשנות בעלות ההעסקה של האנליסטים בצוותי ההשקעה בהיי-טק, אשר ינתחו ויבצעו השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשקיעים המוסדיים יוכלו לבצע מגוון סוגי השקעות בהון או בחוב – ישירות כמשקיע פרטי יחיד (לרוב בסבבי גיוס מתקדמים), יחד עם משקיעים נוספים, כגון: קרנות או משקיעים מומחים אחרים. זאת באמצעות השקעה בהנפקה ראשונית לציבור של חברת היי-טק ישראלית, רכישת חלק בקרן הון סיכון ישראלית או בקרן טכנולוגיה עילית, או בשותפות מו"פ ציבורית".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי להינות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מעריכים כי המסלול יביא לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההיי-טק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.