ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

הממשלה תסבסד השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי

המוסדיים יקבלו מענק של עד מיליון דולר לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות; גואטה: "העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי-טק הישראלי ודווקא המוסדיים הישראלים מבוששים לבוא מייצגת כשל שוק"
ערן סוקול |

מועצת רשות החדשנות אישרה תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי, אשר נוצרה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת התכנית, גופי השקעה מוסדיים ישראליים - קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות.

סבסוד אנליזה להיי-טק מקומי

על פי התכנית, המוסדיים יגייסו מומחים לביצוע אנליזה ולהשקעה בהיי-טק. כמו כן, המוסדיים יממשו תכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה שלהם בחברות היי-טק ישראליות. תכנית זו תכלול פיתוח יכולות לאיתור, ניתוח וביצוע השקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון-סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים  את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההיי-טק בישראל.

ברשות מציינים כי התכנית נוסדה על מנת לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההיי-טק. בהתאם, קיים פער בין מעמדה של ישראל כמדינה עתירת חברות היי-טק, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.

נתוני רשות החדשנות מצביעים על גידול משמעותי בגודל הממוצע של סבבי הגיוס של חברות ההיי-טק הישראליות, ובמספרם של סבבי ההשקעה הגדולים. במרבית הסבבים, המשקיעים הם קרנות הון-סיכון ישראליות או זרות, בנקי השקעות בינלאומיים או משקיעים פרטיים. רשות החדשנות ורשות ניירות ערך זיהו כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.

ההשקעה ב-IPO או באמצעות קרנות השקעה

התכנית תאפשר לגופים המוסדיים לקבל את המענק הממשלתי, כהשתתפות של רשות החדשנות בעלות ההעסקה של האנליסטים בצוותי ההשקעה בהיי-טק, אשר ינתחו ויבצעו השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשקיעים המוסדיים יוכלו לבצע מגוון סוגי השקעות בהון או בחוב – ישירות כמשקיע פרטי יחיד (לרוב בסבבי גיוס מתקדמים), יחד עם משקיעים נוספים, כגון: קרנות או משקיעים מומחים אחרים. זאת באמצעות השקעה בהנפקה ראשונית לציבור של חברת היי-טק ישראלית, רכישת חלק בקרן הון סיכון ישראלית או בקרן טכנולוגיה עילית, או בשותפות מו"פ ציבורית".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי להינות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מעריכים כי המסלול יביא לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההיי-טק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאלצביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל
דוחות

אלקטרה צריכה: עלייה קלה בהכנסות, שיפור בשורה התחתונה

הכנסות אלקטרה מוצרי צריכה עלו לכ-2 מיליארד שקל ברבעון השלישי, צמיחה של כ-4% לעומת המקביל, והרווח הגולמי השתפר ל-589 מיליון שקלים עם מרווח יציב של כ-29%

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אלקטרה צריכה

אלקטרה מוצרי צריכה אלקטרה צריכה 0.48%   מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם עלייה קלה בהיקף הפעילות ושיפור ברווחיות התפעולית לפני הוצאות אחרות, ושיפור ברווח הנקי הודות להטבת מס.

בשורה העליונה, הכנסות הקבוצה ממכירות ומתן שירותים ברבעון עלו לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.94 מיליארד שקל ברבעון המקביל, צמיחה של כ-4% המגיעה בעיקר ממגזר קמעונאות החשמל ומהמשך ההתרחבות בספורט ופנאי, בעוד מגזר קמעונאות המזון התחרותי רשם ירידה במחזור. 

הרווח הגולמי עלה לכ-589 מיליון שקל לעומת כ-565 מיליון שקל אשתקד, כאשר שיעור הרווח הגולמי נשאר יציב סביב כ-29% מהמחזור, כלומר, החברה מצליחה לשמור על מרווח גולמי למרות התחרות הגבוהה בשווקים שבהם היא פועלת.

מתחת לשורה הגולמית, הוצאות המכירה והשיווק גדלו בהמשך לפתיחת סניפים חדשים וגידול בשכר העובדים והשכירות, בעיקר במגזר קמעונאות החשמל, אך קוזזו בחלקן על ידי התייעלות בקמעונאות המזון. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות הסתכם בכ-104 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון ברבעון המקביל, שיפור ברווחיות הליבה. ברבעון המקביל נרשמה הכנסה של 12 מיליון שקל בגין הוצאות משפטיות לעומת הוצאה של כ-3 מיליון שקל ברבעון החולף, כך שלאחר הוצאות אחרות הרווח התפעולי עמד על כ-101 מיליון שקל ברבעון, לעומת כ-102 מיליון שקל אשתקד. ה-EBITDA הרבעוני ירד לכ-184 מיליון שקל, כ-93 מיליון בנטרול IFRS 16, לעומת כ-203 ו-106 מיליון שקל, בהתאמה, ברבעון השלישי של 2024.

בשורה התחתונה, לאחר הוצאות מימון שגדלו בין היתר בגין חכירות לפי IFRS 16 וגידול באשראי לזמן קצר, הרווח לפני מס ירד לכ-33 מיליון שקל לעומת 40 מיליון בשנה שעברה, אולם הוצאות המס קטנו משמעותית בעקבות הכרה בהפסדים מועברים במגזר קמעונאות המזון. התוצאה היא עלייה ברווח הנקי מפעילות נמשכת לכ-36 מיליון שקל לעומת כ-31 מיליון אשתקד. לאחר הפסד של כ-4 מיליון שקל מפעילות שהופסקה, הרווח הנקי הכולל ברבעון עומד על כ-32 מיליון שקל, לעומת 27 מיליון ברבעון המקביל, ושיעור הרווח הנקי עולה מ-כ-1.4% לכ-1.6% מההכנסות. הרווח המיוחס לבעלי המניות נותר דומה לרבעון המקביל, סביב 30 מיליון שקל