ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

הממשלה תסבסד השקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי

המוסדיים יקבלו מענק של עד מיליון דולר לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות; גואטה: "העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי-טק הישראלי ודווקא המוסדיים הישראלים מבוששים לבוא מייצגת כשל שוק"
ערן סוקול |

מועצת רשות החדשנות אישרה תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי, אשר נוצרה בשיתוף עם הרשות לניירות ערך. במסגרת התכנית, גופי השקעה מוסדיים ישראליים - קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח, יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות היי-טק ישראליות.

סבסוד אנליזה להיי-טק מקומי

על פי התכנית, המוסדיים יגייסו מומחים לביצוע אנליזה ולהשקעה בהיי-טק. כמו כן, המוסדיים יממשו תכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה שלהם בחברות היי-טק ישראליות. תכנית זו תכלול פיתוח יכולות לאיתור, ניתוח וביצוע השקעות בחברות היי-טק ובקרנות הון-סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים  את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההיי-טק בישראל.

ברשות מציינים כי התכנית נוסדה על מנת לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההיי-טק. בהתאם, קיים פער בין מעמדה של ישראל כמדינה עתירת חברות היי-טק, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.

נתוני רשות החדשנות מצביעים על גידול משמעותי בגודל הממוצע של סבבי הגיוס של חברות ההיי-טק הישראליות, ובמספרם של סבבי ההשקעה הגדולים. במרבית הסבבים, המשקיעים הם קרנות הון-סיכון ישראליות או זרות, בנקי השקעות בינלאומיים או משקיעים פרטיים. רשות החדשנות ורשות ניירות ערך זיהו כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.

ההשקעה ב-IPO או באמצעות קרנות השקעה

התכנית תאפשר לגופים המוסדיים לקבל את המענק הממשלתי, כהשתתפות של רשות החדשנות בעלות ההעסקה של האנליסטים בצוותי ההשקעה בהיי-טק, אשר ינתחו ויבצעו השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשקיעים המוסדיים יוכלו לבצע מגוון סוגי השקעות בהון או בחוב – ישירות כמשקיע פרטי יחיד (לרוב בסבבי גיוס מתקדמים), יחד עם משקיעים נוספים, כגון: קרנות או משקיעים מומחים אחרים. זאת באמצעות השקעה בהנפקה ראשונית לציבור של חברת היי-טק ישראלית, רכישת חלק בקרן הון סיכון ישראלית או בקרן טכנולוגיה עילית, או בשותפות מו"פ ציבורית".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: "הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי להינות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "אנחנו מעריכים כי המסלול יביא לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההיי-טק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות היי-טק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."