אורמת
צילום: יחצ

הרווח של אורמת טכנולוגיות צנח ב-56%, המניה מאבדת 7%

החברה עדכנה כי אם לא תגיע להסכמות מול חברות הביטוח לגבי פיצוי על התחנה בהוואי - צפויה פגיעה של 20 מיליון דולר ב-EBITDA 
גיא עיני |

חברת אורמת טכנו -0.74% רשמה ברבעון השלישי ירידה של 56% ברווח הנקי, שהסתכם ב-10.6 מיליון דולר לעומת רווח של 24 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבה לירידה ברווח היא הוצאה חד פעמית של 5 מיליון דולר בגין הסיום של חוזה מכירת החשמל בפרויקט Galena 2, מההשבתה של תחנת פונה בהוואי והוצאות תחזוקה גבוהות יותר עקב מספר תקלות גבוה מהממוצע במשאבות ההפקה במהלך הרבעון.

החברה דיווחה על רווח מתואם, בהתעלם מההפחתה כאמור. הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי המניות הסתכם ל-15.6 מיליון דולר, 31 סנט למניה והון בנטרול ההוצאה החד פעמית בסך 5 מיליון דולר בגין הסיום של חוזה החשמל של Galena 2. זאת לעומת 25.9 מיליון דולר, 51 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד שהנו בנטרול הוצאה חד פעמית של 1.9 מיליון דולר בגין פדיון מוקדם של אג"ח מובטחות של OFC והלוואה ל-DEG.

אורמת דיווחה כי סיימה ביוזמתה את חוזה החשמל Galena 2 עם NV Energy, ורשמה הוצאה חד פעמית של 5 מיליון דולר בגין סיום של החוזה, אשר נרשמה בהוצאות המכירה ושיווק במהלך הרבעון השלישי של 2018. הסיבה לביטול: תעריף נמוך. במרץ 2019,  Galena 2 תחל למכור את החשמל מהתחנה ל-SCAPPA, במסגרת חוזה החשמל לפורטפוליו של תחנות במחיר של 75.5 דולר למגה-וואט שעה אשר יחליף את התעריף הנמוך יותר שהתקבל במסגרת חוזה החשמל שבוטל.

ההכנסות הסתכמו ב-166.5 מיליון דולר, גידול של 5.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. רווח ה-EBITDA המתואם של אורמת הסתכם ברבעון ב-75.6 מיליון דולר, ירידה קלה  של כ-2% לעומת 76.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ב- EBITDA המתואם נובע בעיקר מההשבתה בפונה אשר קוזז בחלקו מהגידול בתרומה של סארולה.

בחודש מאי ספגה החברה מכה עקב התפרצות הר הגעש קילוואה בהוואי מה שהביא להשבתה של כחודש בתחנת הכח פונה שנמצאת כ-24 ק"מ מאזור ההתפרצות. החברה עדכנה בנוגע לפרויקט: "בפונה, הוואי, פסקה זרימת הלבה אשר כיסתה שלושה ראשי בארות, הוציאה מפעולה את תחנת ההשנאה של תחנת הכוח ופגעה במחסן שבו אוכסן גם ציוד קידוח. החברה מבצעת כעת הערכה של הנזק למתקנים של פונה וממשיכה לפעול בתיאום עם Hawaii Electric Light Company (חברת החשמל המקומית) והרשויות המקומיות על מנת להחזיר את תחנת הכוח לפעילות. החברה נמצאת בתהליך של סלילת כבישי גישה למתחם, הסרת השסתומים מבארות ההפקה ובניה מחדש של תחנת ההשנאה. החברה נמצאת במשא ומתן עם חברות הביטוח שלה על מנת להבטיח את השיפוי בגין אבדן ההכנסות עקב ההשבתה", נכתב בהודעת החברה.

צפויה פגיעה אם הביטוח לא יפצה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.