איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

פיזור סיכונים: הבורסה השיקה שישה מדדי תל בונד חדשים

בין המדדים החדשים יכללו שני מדדי תל בונד צמודות ושני מדדי תל בונד שקליות בדירוגים גבוהים וכן מדדי תל בונד בחלוקה לפיננסים ונדל"ן
מערכת Bizportal | (1)

הבורסה משיקה היום (א') שישה מדדי תל בונד חדשים במטרה להשלים את מגוון מדדי התל בונד, בחתכי הדירוג הגבוהים, אשר יאפשרו למשקיעים לפלח את תיקי ההשקעות לפי רמת הסיכון. בין המדדים החדשים יכללו שני מדדי תל בונד צמודות, שני מדדי תל בונד שקליות ושני מדדי תל בונד ענפיות, בחלוקה לפיננסים ונדל"ן.  על פי נתוני הבורסה עולה כי כ-70% מסדרות האג"ח הנכללות במדדי תל בונד הונפקו על ידי חברות מענפי הנדל"ן, הבנקים והביטוח. ככל שמדובר בהשקעה בתיקי אג"ח, הפעילים בשוק נוטים לראות מכנה משותף בין בנקים לחברות ביטוח, בעיקר בהיבט הפיקוח הרגולטורי ההדוק בכל הנוגע לניהול הסיכונים הפיננסיים בשני ענפים אלו. לאור זאת, הציעה הבורסה את הנפקת המדדים החדשים לצורך שיפור יכולת בחירת פיזור רמת הסיכון של המשקיעים על פני רמות דירוג האג"ח השונות וכן ברמה הענפית. על פי הערכות בשוק צפוי ביקוש גבוה למדדים אלה הנחשבים "מדדי מיינסטרים קלאסיים". עם השקת המדדים החדשים יסחרו בבורסה 28 מדדי תל בונד, מהם 10 הושקו בשנת 2017, כאשר בנוסף, מתחילת שנת 2018 הוחלט בבורסה להשיק 7 מדדים חדשים.  

פילוח סדרות התל בונד בבורסה נכון לסוף אוקטובר 2017

פירוט מדדי התל בונד החדשים אשר החלו להיסחר היום: מדד "תל בונד צמודות A" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+). מדד "תל בונד צמודות AAA-AA" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-). מדד "תל בונד שקלי A" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1) או שדורגו בדירוג מעלות בטווח דירוגים שבין (A-) עד (A+). מדד "תל בונד שקלי AAA-AA" – שיכלול סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד שקלי, אשר דורגו במינימום דירוג מדרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-).  מדד תל בונד שקלי-בנקים וביטוח - במדד יכללו סדרות אג"ח של בנקים וחברות ביטוח שנכללות במדד תל בונד-שקלי.  מדד "תל בונד צמודות-נדל"ן" – במדד יכללו סדרות אג"ח של חברות נדל"ן שנכללות במדד תל בונד-צמודות. מדדים אלה משלימים את תל בונד צמודות-בנקים ואת תל בונד-גלובל (שמאופיין באג"ח שקליות של חברות בענף הנדל"ן). סדרת מדדי תל-בונד הענפיים שתכלול 3 מדדים, תאפשר למשקיעים חשיפה לחוב המונפק בענף הנדל"ן ובענפי הבנקים והביטוח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 25/02/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    אפשר להרחיב?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.