יעקב לוקסנבורג
צילום: סיוון פראג'

לוקסי נלחם באריסון: מנע חידוש דירקטורים באיי.די.או

בהמשך להתנגדות לוקסי להצעת הרכש באיי.די.או, התנגדו בעלי מניות המיעוט לחידוש הדירקטורים בחברה

נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה לוקסי

לפידות, שבשליטת יעקב לוקסנבורג (לוקסי), מטרפדת מינוי דירקטורים באיי.די.או. באסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות בחברת איי.די.או, שנערכה אמש, מנעו בעלי מניות המיעוט מהציבור, ולפידות בראשם את חידוש כהונתן של מיכל מרום-בריקמן ושל לימור בלדב כדירקטוריות חיצוניות בחברה. 

למעשה, מדובר בפעם השנייה, בה לפידות וגופים נוספים מונעים מבעלת השליטה, שרי אריסון (דרך שיכון ובינוי) להעביר החלטות בדירקטוריון. בפעם הראשונה זה היה בהצעת הרכש שהמיעוט התנגד לה. 

באוגוסט הגישה שיכון ובינוי הצעת רכש לרכישת מניות ADO בתמורה ל-56 שקל למניה, כאשר באותו יום פירסמה ADO מצגת לפיה השווי הנכסי של החברה מייצג מחיר מניה של 67.4 שקל.

שיכון ובינוי נרדמה בשמירה ואפשרה לקבוצת אפולו ודיין לנצל את העובדה כי היתה מנועה מלרכוש מניות בזמן שהצעת הרכש פתוחה, וכך אפולו ודיין רכשו כ-37% מ-ADO מידי המוסדיים שנפגעו מההצעה של שיכון ובינוי.

שיכון ובינוי, דיון ואפולו הגיעו תוך זמן קצר להסכם שליטה משותפת, אלא שהסכם השליטה, לטענת המיעוט  מקפח אותם . הנכס העיקרי של החברה, לגישתם,  הוא שליטה ב-ADP שבאה לידי ביטוי בזכות למינוי דירקטורים. יכולת שליטה זו היא בעלת ערך רב לבעלי המניות ב-ADO בכלל ולבעלי מניות המיעוט בפרט, ולכן הם התנגדו למינוי הדירקטורים כאמור.

לטענת המיעוט - הלכה למעשה, שיכון ובינוי, דיון ואפולו הפכו לבעלי שליטה ב-ADO וגם ב-ADOP וזאת מבלי לפרסם הצעת רכש ללפחות 5% מהמניות כנדרש ע"פ חוק. לפידות אף פנתה לדירקטוריון ADO במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.

בלפידות סבורים כי הדירקטוריות החיצוניות כשלו במילוי תפקידן וכי הן פעלו תוך העדפת קידום האינטרסים של שיכון ובינוי, על פני קידום האינטרסים של בעלי מניות המיעוט וטובת החברה. כמו כן סבורה לפידות כי על אפולו ודיון להיחשב כבעלות עניין אישי בהארכת כהונתן של הדירקטוריות החיצוניות, ביחד עם בעלת השליטה, שיכון ובינוי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם להודעת העמדה שלפידות העבירה לדירקטוריון שיכון ובינוי, קיים חשש כי איי.די.או רתמה את עצמה ואת שליטתה ב-ADOP לטובת שיכון ובינוי ומאפשרת את יצירתו של הסדר בין בעלי מניות שליטה שמיטיב עימם וזאת על חשבון בעלי המניות מהציבור, בעודה פועלת בניגוד גמור לכללי ממשל תאגידי תקין.

לפידות אף פנתה לדירקטוריון איי.די.או במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לפגיעה בטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.

לעמדת לפידות, הסכם בעלי השליטה הנו בעייתי במיוחד לאור העובדה שהוא כופה על החברה לממש את זכויות השליטה ומינוי הדירקטורים שלה ב-ADOP לפי הנחיית בעלי השליטה ופוגע בפועל בזכות ההצבעה העצמאית של החברה, תוך הטלת סנקציה כספית על בעלי השליטה במידה והחברה לא תפעל כאמור. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גד 19/12/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
    במחיר המשקף מחיקת החברה מהמסחר בפרמייה של שליטה.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."