יעקב לוקסנבורג
צילום: סיוון פראג'

לוקסי נלחם באריסון: מנע חידוש דירקטורים באיי.די.או

בהמשך להתנגדות לוקסי להצעת הרכש באיי.די.או, התנגדו בעלי מניות המיעוט לחידוש הדירקטורים בחברה

נועם בראל | (1)
נושאים בכתבה לוקסי

לפידות, שבשליטת יעקב לוקסנבורג (לוקסי), מטרפדת מינוי דירקטורים באיי.די.או. באסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות בחברת איי.די.או, שנערכה אמש, מנעו בעלי מניות המיעוט מהציבור, ולפידות בראשם את חידוש כהונתן של מיכל מרום-בריקמן ושל לימור בלדב כדירקטוריות חיצוניות בחברה. 

למעשה, מדובר בפעם השנייה, בה לפידות וגופים נוספים מונעים מבעלת השליטה, שרי אריסון (דרך שיכון ובינוי) להעביר החלטות בדירקטוריון. בפעם הראשונה זה היה בהצעת הרכש שהמיעוט התנגד לה. 

באוגוסט הגישה שיכון ובינוי הצעת רכש לרכישת מניות ADO בתמורה ל-56 שקל למניה, כאשר באותו יום פירסמה ADO מצגת לפיה השווי הנכסי של החברה מייצג מחיר מניה של 67.4 שקל.

שיכון ובינוי נרדמה בשמירה ואפשרה לקבוצת אפולו ודיין לנצל את העובדה כי היתה מנועה מלרכוש מניות בזמן שהצעת הרכש פתוחה, וכך אפולו ודיין רכשו כ-37% מ-ADO מידי המוסדיים שנפגעו מההצעה של שיכון ובינוי.

שיכון ובינוי, דיון ואפולו הגיעו תוך זמן קצר להסכם שליטה משותפת, אלא שהסכם השליטה, לטענת המיעוט  מקפח אותם . הנכס העיקרי של החברה, לגישתם,  הוא שליטה ב-ADP שבאה לידי ביטוי בזכות למינוי דירקטורים. יכולת שליטה זו היא בעלת ערך רב לבעלי המניות ב-ADO בכלל ולבעלי מניות המיעוט בפרט, ולכן הם התנגדו למינוי הדירקטורים כאמור.

לטענת המיעוט - הלכה למעשה, שיכון ובינוי, דיון ואפולו הפכו לבעלי שליטה ב-ADO וגם ב-ADOP וזאת מבלי לפרסם הצעת רכש ללפחות 5% מהמניות כנדרש ע"פ חוק. לפידות אף פנתה לדירקטוריון ADO במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.

בלפידות סבורים כי הדירקטוריות החיצוניות כשלו במילוי תפקידן וכי הן פעלו תוך העדפת קידום האינטרסים של שיכון ובינוי, על פני קידום האינטרסים של בעלי מניות המיעוט וטובת החברה. כמו כן סבורה לפידות כי על אפולו ודיון להיחשב כבעלות עניין אישי בהארכת כהונתן של הדירקטוריות החיצוניות, ביחד עם בעלת השליטה, שיכון ובינוי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם להודעת העמדה שלפידות העבירה לדירקטוריון שיכון ובינוי, קיים חשש כי איי.די.או רתמה את עצמה ואת שליטתה ב-ADOP לטובת שיכון ובינוי ומאפשרת את יצירתו של הסדר בין בעלי מניות שליטה שמיטיב עימם וזאת על חשבון בעלי המניות מהציבור, בעודה פועלת בניגוד גמור לכללי ממשל תאגידי תקין.

לפידות אף פנתה לדירקטוריון איי.די.או במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לפגיעה בטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.

לעמדת לפידות, הסכם בעלי השליטה הנו בעייתי במיוחד לאור העובדה שהוא כופה על החברה לממש את זכויות השליטה ומינוי הדירקטורים שלה ב-ADOP לפי הנחיית בעלי השליטה ופוגע בפועל בזכות ההצבעה העצמאית של החברה, תוך הטלת סנקציה כספית על בעלי השליטה במידה והחברה לא תפעל כאמור. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גד 19/12/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
    במחיר המשקף מחיקת החברה מהמסחר בפרמייה של שליטה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.