מגדל שוקי הון לקראת דוחות הסלולר: "המשך שחיקה ברווחיות"
המניות של חברות סלקוםו-פרטנר נחתכו מתחילת השנה בשיעור חד של 49% ו-34%. זאת אחרי שצללו ביותר מ-20% אשתקד ונגרעו ממדד המעו"ף. האם הגענו לתחתית? יוסי אליאס, מנהל השקעות במגדל שוקי הון מזהיר: "אנו צופים המשך שחיקה ברווחיות בדוחות הקרובים".
התחרות החריפה בשוק הסלולר התחילה בשנת 2010 בזכות שורה של רפורמות שביצע שר התקשורת לשעבר משה כחלון. מבחינת הצרכנים נרשמה ירידה דרמטית בעלות החשבונית החודשית, אך מבחינת החברות ובעלי השליטה שלהן (נוחי דנקנר ואילן בן-דב) מדובר במכת מוות.
יוסי אליאס: "החרפת התחרות בשוק הסלולר תמשיך להשפיע על תוצאות החברות בדוחות הקרובים. המשך המבצעים האגרסיביים לחבילות סלולריות מצד גולן טלקום והוט מובייל מעיבות על השוק ומרחיקות אותו מאיזון. למרות מחזור חובות וצעדי התייעלות נרחבים בהן החברות נוקטות, החברות סובלות מהמשך שחיקת ה-ARPU , נטישת מנויים והוצאות רבות בפריסת אתרי דור רביעי".
חברת סלקום תפרסם את התוצאות לסיכום הרבעון הראשון ביום חמישי (14.5), חברת פרטנר ביום רביעי בשבוע הבא (20.5) ופלאפון הפרטית במסגרת הדוחות הכספיים של חברת בזק הציבורית ביום חמישי בשבוע הבא (21.5).
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאיש אין ציפיות גדולות מהדוחות הכספיים וחלק מהחברות כבר הזהירו שירשמו הפחתות בגין הליכי התייעלות. בעתיד הצמצומים יפחיתו את ההוצאות השוטפות, אך בהתחלה נרשמת הוצאה חד-פעמית גדולה.
חברות הסלולר לא מצליחות לעצור את הדימום בהכנסות על רקע התחרות הקשה והן מנסות להשיק גמוון רחב יותר של שירותים. "לאחרונה סלקום נכנסה לשוק ה-TV ואף צפויה להשיק חבילת טריפל, אשר תהווה אלטרנטיבה לחבילת הטריפל של הוט. מדובר בתחרות מבורכת עבור הצרכנים כאשר, ההנחה היא שנראה כניסת שחקנים נוספים לתחום והמשך מבצעים מצד המתחרות".
רעידת אדמה בטלוויזיה: סלקום משיקה את 'סלקום TV', המחיר - 99 שקל לחודש. מה כוללת החבילה? צפו בכתבה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
