ג'ון מדווד: "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר" - 2 טיפים ליזם

ביום א' (21 בספטמבר) יקיים Bizportal את כנס החדשנות. מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל, מתייחס לתחום ה'פינטק'
יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה חדשנות

מחר (יום א' בשעה 10:00) יקיים Bizportal את כנס החדשנות בשוק ההון, בשיתוף יו-טרייד. הכנס יעסוק בעיקר בשינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת בשנים האחרונות וההשלכות על המערכת הפיננסית בכלל ושוק ההון בפרט. בשיחה עם Bizportal התייחס ג'ון מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים והבולטים בישראל, לאומת הסטראט אפ ישראל והתייחס ספציפית לתחום ה'פינטק'. לרישום חינם לכנס - לחץ כאן

את מדווד אנחנו תופסים כאמצע סבב פגישות מתיש בניו יורק, אבל כשאנחנו שואלים אותו על היזם הישראלי, הוא מייד נדלק. "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר. כשאתה בא עם חברה ישראלית צעירה לחו"ל, הדלתות נפתחות. ואני לא מתכוון רק בקרב משקיעים יהודים שהם רק מחפשים איפה לתמוך ואיך להיות שותפים, אני מדבר באופן כללי - היזם הישראלי הוא כאמור - מעל ומעבר."

מדווד ממשיך: "לא הייתה מעולם תקופה כזו בישראל, ואני מדבר מבחינת כמות ההנפקות, הרכישות, הפעילות הבינלאומית ואיכות הסטארט-אפים. יש פה תעשייה ענקית, בארץ התפישה היא כאילו הסארט-אפים זה משהו כמעט שלילי - 'חיים למען האקזיט'. אולי פעם זה היה המצב, היום זו כבר תעשייה גדולה, הרבה חברה שחלק גדול מהן הן כבר חברות רציניות שמעסיקות לא מעט עובדים - תסתכל על וויז, וויקס או מובילאיי"

מדבריו של מדווד עולה תסכול מאיך שעולם הסטארט-אפים נתפש בישראל. "תסתכל על שווי האקזיט הממוצע, אנחנו מדברים על 83 מיליון דולר. זה לא חברות קטנות, אולי זה לא פייסבוק או טוויטר - אבל 8 אקזיטים של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה - זה דבר מדהים, וחברות ישראליות לא ממהרות להימכר - תראה את אימובילאיי".

אמנם תעשיית הסטארט-אפים בישראל זה עולם ומלואו ויש המון המלצות, אבל מדהים (כלומר מאכזב) לראות שמרבית הכסף שמושקע באותן חברות מגיע דווקא מחו"ל. לדבריו של מדווד, "בערך 80% מהכספים שמושקעים בחברות הסארט-אפ בארץ - זה ממשקיעים זרים". כאשר אנחנו שואלים אותו למה המוסדיים הישראלים שיושבים על כסף גדול מאוד ובעיקר מסיטים אותו להשקעות בחו"ל, למה הם לא נכנסים יותר לתחום הזה של הון סיכון והשקעה בחברות סארט-אפ, מדווד משיב כי "המוסדיים בארץ אף פעם לא היו ידועים כחובבי סיכון, זה אולי עזר להם להימנע ממשברים גדולים בעבר, אבל כיום תחום ההי-טק בארץ הוא מאוד מבוסס ורמת הסיכון היא לא מה שהייתה - לדעתי הם חייבים להיכנס לעולם הזה".

לקראת הכנס מחר, אנחנו שואלים אותו על תחום הפינטק. "התחום הזה הוא בין הזירות הכי חמות כרגע, תחום המימון להמונים שזה התחום שאנחנו מתעסקים בו - זה תחום שגדל בקצב אדיר, ועדיין לא גירדנו את הפוטנציאל - אני מאוד שורי על תחום הפינטק. מבחינתי אנחנו בתחילתו של תור הזהב בפינטק. צריך להבין שמערכות פיננסיות הן מאוד לוקאליות, וזה ברמת שטית המיסוי והרגולציה - אז קשה לעשות מוצר שמתאים רוחבית - אבל זה אפשרי".

לסיום, אנחנו מבקשים ממנו לתת מספר טיפים ליזם המתחיל. אנחנו נותן לנו שניים: 1. ללכת על זה ולהיות נועז, מקסימום תיכשלו. 2. לדעת להגיע לאנשים הנכונים. אם אתה לא יודע להגיע למישהו כמוני - אז או שאתה לא ישראלי (כי הישראלים תמיד מכירים מישהו) או שאתה איש שיווק גרוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כן כן... 21/09/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
    ממש רחמנות על סבב הפגישות המתיש ורב תודות להוד רוממותו שהואיל לפנות לנו כמה דקות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים