ג'ון מדווד: "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר" - 2 טיפים ליזם

ביום א' (21 בספטמבר) יקיים Bizportal את כנס החדשנות. מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל, מתייחס לתחום ה'פינטק'
יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה חדשנות

מחר (יום א' בשעה 10:00) יקיים Bizportal את כנס החדשנות בשוק ההון, בשיתוף יו-טרייד. הכנס יעסוק בעיקר בשינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת בשנים האחרונות וההשלכות על המערכת הפיננסית בכלל ושוק ההון בפרט. בשיחה עם Bizportal התייחס ג'ון מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים והבולטים בישראל, לאומת הסטראט אפ ישראל והתייחס ספציפית לתחום ה'פינטק'. לרישום חינם לכנס - לחץ כאן

את מדווד אנחנו תופסים כאמצע סבב פגישות מתיש בניו יורק, אבל כשאנחנו שואלים אותו על היזם הישראלי, הוא מייד נדלק. "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר. כשאתה בא עם חברה ישראלית צעירה לחו"ל, הדלתות נפתחות. ואני לא מתכוון רק בקרב משקיעים יהודים שהם רק מחפשים איפה לתמוך ואיך להיות שותפים, אני מדבר באופן כללי - היזם הישראלי הוא כאמור - מעל ומעבר."

מדווד ממשיך: "לא הייתה מעולם תקופה כזו בישראל, ואני מדבר מבחינת כמות ההנפקות, הרכישות, הפעילות הבינלאומית ואיכות הסטארט-אפים. יש פה תעשייה ענקית, בארץ התפישה היא כאילו הסארט-אפים זה משהו כמעט שלילי - 'חיים למען האקזיט'. אולי פעם זה היה המצב, היום זו כבר תעשייה גדולה, הרבה חברה שחלק גדול מהן הן כבר חברות רציניות שמעסיקות לא מעט עובדים - תסתכל על וויז, וויקס או מובילאיי"

מדבריו של מדווד עולה תסכול מאיך שעולם הסטארט-אפים נתפש בישראל. "תסתכל על שווי האקזיט הממוצע, אנחנו מדברים על 83 מיליון דולר. זה לא חברות קטנות, אולי זה לא פייסבוק או טוויטר - אבל 8 אקזיטים של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה - זה דבר מדהים, וחברות ישראליות לא ממהרות להימכר - תראה את אימובילאיי".

אמנם תעשיית הסטארט-אפים בישראל זה עולם ומלואו ויש המון המלצות, אבל מדהים (כלומר מאכזב) לראות שמרבית הכסף שמושקע באותן חברות מגיע דווקא מחו"ל. לדבריו של מדווד, "בערך 80% מהכספים שמושקעים בחברות הסארט-אפ בארץ - זה ממשקיעים זרים". כאשר אנחנו שואלים אותו למה המוסדיים הישראלים שיושבים על כסף גדול מאוד ובעיקר מסיטים אותו להשקעות בחו"ל, למה הם לא נכנסים יותר לתחום הזה של הון סיכון והשקעה בחברות סארט-אפ, מדווד משיב כי "המוסדיים בארץ אף פעם לא היו ידועים כחובבי סיכון, זה אולי עזר להם להימנע ממשברים גדולים בעבר, אבל כיום תחום ההי-טק בארץ הוא מאוד מבוסס ורמת הסיכון היא לא מה שהייתה - לדעתי הם חייבים להיכנס לעולם הזה".

לקראת הכנס מחר, אנחנו שואלים אותו על תחום הפינטק. "התחום הזה הוא בין הזירות הכי חמות כרגע, תחום המימון להמונים שזה התחום שאנחנו מתעסקים בו - זה תחום שגדל בקצב אדיר, ועדיין לא גירדנו את הפוטנציאל - אני מאוד שורי על תחום הפינטק. מבחינתי אנחנו בתחילתו של תור הזהב בפינטק. צריך להבין שמערכות פיננסיות הן מאוד לוקאליות, וזה ברמת שטית המיסוי והרגולציה - אז קשה לעשות מוצר שמתאים רוחבית - אבל זה אפשרי".

לסיום, אנחנו מבקשים ממנו לתת מספר טיפים ליזם המתחיל. אנחנו נותן לנו שניים: 1. ללכת על זה ולהיות נועז, מקסימום תיכשלו. 2. לדעת להגיע לאנשים הנכונים. אם אתה לא יודע להגיע למישהו כמוני - אז או שאתה לא ישראלי (כי הישראלים תמיד מכירים מישהו) או שאתה איש שיווק גרוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כן כן... 21/09/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
    ממש רחמנות על סבב הפגישות המתיש ורב תודות להוד רוממותו שהואיל לפנות לנו כמה דקות
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.