ג'ון מדווד: "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר" - 2 טיפים ליזם
חדשנות מחר (יום א' בשעה 10:00) יקיים Bizportal את כנס החדשנות בשוק ההון, בשיתוף יו-טרייד. הכנס יעסוק בעיקר בשינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת בשנים האחרונות וההשלכות על המערכת הפיננסית בכלל ושוק ההון בפרט. בשיחה עם Bizportal התייחס ג'ון מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים והבולטים בישראל, לאומת הסטראט אפ ישראל והתייחס ספציפית לתחום ה'פינטק'.
את מדווד אנחנו תופסים כאמצע סבב פגישות מתיש בניו יורק, אבל כשאנחנו שואלים אותו על היזם הישראלי, הוא מייד נדלק. "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר. כשאתה בא עם חברה ישראלית צעירה לחו"ל, הדלתות נפתחות. ואני לא מתכוון רק בקרב משקיעים יהודים שהם רק מחפשים איפה לתמוך ואיך להיות שותפים, אני מדבר באופן כללי - היזם הישראלי הוא כאמור - מעל ומעבר."
מדווד ממשיך: "לא הייתה מעולם תקופה כזו בישראל, ואני מדבר מבחינת כמות ההנפקות, הרכישות, הפעילות הבינלאומית ואיכות הסטארט-אפים. יש פה תעשייה ענקית, בארץ התפישה היא כאילו הסארט-אפים זה משהו כמעט שלילי - 'חיים למען האקזיט'. אולי פעם זה היה המצב, היום זו כבר תעשייה גדולה, הרבה חברה שחלק גדול מהן הן כבר חברות רציניות שמעסיקות לא מעט עובדים - תסתכל על וויז, וויקס או מובילאיי"
מדבריו של מדווד עולה תסכול מאיך שעולם הסטארט-אפים נתפש בישראל. "תסתכל על שווי האקזיט הממוצע, אנחנו מדברים על 83 מיליון דולר. זה לא חברות קטנות, אולי זה לא פייסבוק או טוויטר - אבל 8 אקזיטים של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה - זה דבר מדהים, וחברות ישראליות לא ממהרות להימכר - תראה את אימובילאיי".
- בנק ישראל רוצה לראות חדשנות בענף הבנייה בארץ
- חדשנות וקידמה ב-Webma: מבט על שנת 2023 והתחזיות ל-2024 בתחום בניית אתרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם תעשיית הסטארט-אפים בישראל זה עולם ומלואו ויש המון המלצות, אבל מדהים (כלומר מאכזב) לראות שמרבית הכסף שמושקע באותן חברות מגיע דווקא מחו"ל. לדבריו של מדווד, "בערך 80% מהכספים שמושקעים בחברות הסארט-אפ בארץ - זה ממשקיעים זרים". כאשר אנחנו שואלים אותו למה המוסדיים הישראלים שיושבים על כסף גדול מאוד ובעיקר מסיטים אותו להשקעות בחו"ל, למה הם לא נכנסים יותר לתחום הזה של הון סיכון והשקעה בחברות סארט-אפ, מדווד משיב כי "המוסדיים בארץ אף פעם לא היו ידועים כחובבי סיכון, זה אולי עזר להם להימנע ממשברים גדולים בעבר, אבל כיום תחום ההי-טק בארץ הוא מאוד מבוסס ורמת הסיכון היא לא מה שהייתה - לדעתי הם חייבים להיכנס לעולם הזה".
לקראת הכנס מחר, אנחנו שואלים אותו על תחום הפינטק. "התחום הזה הוא בין הזירות הכי חמות כרגע, תחום המימון להמונים שזה התחום שאנחנו מתעסקים בו - זה תחום שגדל בקצב אדיר, ועדיין לא גירדנו את הפוטנציאל - אני מאוד שורי על תחום הפינטק. מבחינתי אנחנו בתחילתו של תור הזהב בפינטק. צריך להבין שמערכות פיננסיות הן מאוד לוקאליות, וזה ברמת שטית המיסוי והרגולציה - אז קשה לעשות מוצר שמתאים רוחבית - אבל זה אפשרי".
לסיום, אנחנו מבקשים ממנו לתת מספר טיפים ליזם המתחיל. אנחנו נותן לנו שניים: 1. ללכת על זה ולהיות נועז, מקסימום תיכשלו. 2. לדעת להגיע לאנשים הנכונים. אם אתה לא יודע להגיע למישהו כמוני - אז או שאתה לא ישראלי (כי הישראלים תמיד מכירים מישהו) או שאתה איש שיווק גרוע.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 1.כן כן... 21/09/2014 13:54הגב לתגובה זוממש רחמנות על סבב הפגישות המתיש ורב תודות להוד רוממותו שהואיל לפנות לנו כמה דקות
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
