ג'ון מדווד: "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר" - 2 טיפים ליזם

ביום א' (21 בספטמבר) יקיים Bizportal את כנס החדשנות. מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל, מתייחס לתחום ה'פינטק'
יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה חדשנות

מחר (יום א' בשעה 10:00) יקיים Bizportal את כנס החדשנות בשוק ההון, בשיתוף יו-טרייד. הכנס יעסוק בעיקר בשינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת בשנים האחרונות וההשלכות על המערכת הפיננסית בכלל ושוק ההון בפרט. בשיחה עם Bizportal התייחס ג'ון מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים והבולטים בישראל, לאומת הסטראט אפ ישראל והתייחס ספציפית לתחום ה'פינטק'. לרישום חינם לכנס - לחץ כאן

את מדווד אנחנו תופסים כאמצע סבב פגישות מתיש בניו יורק, אבל כשאנחנו שואלים אותו על היזם הישראלי, הוא מייד נדלק. "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר. כשאתה בא עם חברה ישראלית צעירה לחו"ל, הדלתות נפתחות. ואני לא מתכוון רק בקרב משקיעים יהודים שהם רק מחפשים איפה לתמוך ואיך להיות שותפים, אני מדבר באופן כללי - היזם הישראלי הוא כאמור - מעל ומעבר."

מדווד ממשיך: "לא הייתה מעולם תקופה כזו בישראל, ואני מדבר מבחינת כמות ההנפקות, הרכישות, הפעילות הבינלאומית ואיכות הסטארט-אפים. יש פה תעשייה ענקית, בארץ התפישה היא כאילו הסארט-אפים זה משהו כמעט שלילי - 'חיים למען האקזיט'. אולי פעם זה היה המצב, היום זו כבר תעשייה גדולה, הרבה חברה שחלק גדול מהן הן כבר חברות רציניות שמעסיקות לא מעט עובדים - תסתכל על וויז, וויקס או מובילאיי"

מדבריו של מדווד עולה תסכול מאיך שעולם הסטארט-אפים נתפש בישראל. "תסתכל על שווי האקזיט הממוצע, אנחנו מדברים על 83 מיליון דולר. זה לא חברות קטנות, אולי זה לא פייסבוק או טוויטר - אבל 8 אקזיטים של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה - זה דבר מדהים, וחברות ישראליות לא ממהרות להימכר - תראה את אימובילאיי".

אמנם תעשיית הסטארט-אפים בישראל זה עולם ומלואו ויש המון המלצות, אבל מדהים (כלומר מאכזב) לראות שמרבית הכסף שמושקע באותן חברות מגיע דווקא מחו"ל. לדבריו של מדווד, "בערך 80% מהכספים שמושקעים בחברות הסארט-אפ בארץ - זה ממשקיעים זרים". כאשר אנחנו שואלים אותו למה המוסדיים הישראלים שיושבים על כסף גדול מאוד ובעיקר מסיטים אותו להשקעות בחו"ל, למה הם לא נכנסים יותר לתחום הזה של הון סיכון והשקעה בחברות סארט-אפ, מדווד משיב כי "המוסדיים בארץ אף פעם לא היו ידועים כחובבי סיכון, זה אולי עזר להם להימנע ממשברים גדולים בעבר, אבל כיום תחום ההי-טק בארץ הוא מאוד מבוסס ורמת הסיכון היא לא מה שהייתה - לדעתי הם חייבים להיכנס לעולם הזה".

לקראת הכנס מחר, אנחנו שואלים אותו על תחום הפינטק. "התחום הזה הוא בין הזירות הכי חמות כרגע, תחום המימון להמונים שזה התחום שאנחנו מתעסקים בו - זה תחום שגדל בקצב אדיר, ועדיין לא גירדנו את הפוטנציאל - אני מאוד שורי על תחום הפינטק. מבחינתי אנחנו בתחילתו של תור הזהב בפינטק. צריך להבין שמערכות פיננסיות הן מאוד לוקאליות, וזה ברמת שטית המיסוי והרגולציה - אז קשה לעשות מוצר שמתאים רוחבית - אבל זה אפשרי".

לסיום, אנחנו מבקשים ממנו לתת מספר טיפים ליזם המתחיל. אנחנו נותן לנו שניים: 1. ללכת על זה ולהיות נועז, מקסימום תיכשלו. 2. לדעת להגיע לאנשים הנכונים. אם אתה לא יודע להגיע למישהו כמוני - אז או שאתה לא ישראלי (כי הישראלים תמיד מכירים מישהו) או שאתה איש שיווק גרוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כן כן... 21/09/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
    ממש רחמנות על סבב הפגישות המתיש ורב תודות להוד רוממותו שהואיל לפנות לנו כמה דקות
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.