ג'ון מדווד: "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר" - 2 טיפים ליזם

ביום א' (21 בספטמבר) יקיים Bizportal את כנס החדשנות. מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל, מתייחס לתחום ה'פינטק'
יוסי פינק | (1)
נושאים בכתבה חדשנות

מחר (יום א' בשעה 10:00) יקיים Bizportal את כנס החדשנות בשוק ההון, בשיתוף יו-טרייד. הכנס יעסוק בעיקר בשינויים הטכנולוגיים מרחיקי הלכת בשנים האחרונות וההשלכות על המערכת הפיננסית בכלל ושוק ההון בפרט. בשיחה עם Bizportal התייחס ג'ון מדווד, אחד היזמים ואנשי ההון סיכון הוותיקים והבולטים בישראל, לאומת הסטראט אפ ישראל והתייחס ספציפית לתחום ה'פינטק'. לרישום חינם לכנס - לחץ כאן

את מדווד אנחנו תופסים כאמצע סבב פגישות מתיש בניו יורק, אבל כשאנחנו שואלים אותו על היזם הישראלי, הוא מייד נדלק. "החומר האנושי הישראלי זה משהו שהוא מעל ומעבר. כשאתה בא עם חברה ישראלית צעירה לחו"ל, הדלתות נפתחות. ואני לא מתכוון רק בקרב משקיעים יהודים שהם רק מחפשים איפה לתמוך ואיך להיות שותפים, אני מדבר באופן כללי - היזם הישראלי הוא כאמור - מעל ומעבר."

מדווד ממשיך: "לא הייתה מעולם תקופה כזו בישראל, ואני מדבר מבחינת כמות ההנפקות, הרכישות, הפעילות הבינלאומית ואיכות הסטארט-אפים. יש פה תעשייה ענקית, בארץ התפישה היא כאילו הסארט-אפים זה משהו כמעט שלילי - 'חיים למען האקזיט'. אולי פעם זה היה המצב, היום זו כבר תעשייה גדולה, הרבה חברה שחלק גדול מהן הן כבר חברות רציניות שמעסיקות לא מעט עובדים - תסתכל על וויז, וויקס או מובילאיי"

מדבריו של מדווד עולה תסכול מאיך שעולם הסטארט-אפים נתפש בישראל. "תסתכל על שווי האקזיט הממוצע, אנחנו מדברים על 83 מיליון דולר. זה לא חברות קטנות, אולי זה לא פייסבוק או טוויטר - אבל 8 אקזיטים של מעל מיליארד דולר בשנה האחרונה - זה דבר מדהים, וחברות ישראליות לא ממהרות להימכר - תראה את אימובילאיי".

אמנם תעשיית הסטארט-אפים בישראל זה עולם ומלואו ויש המון המלצות, אבל מדהים (כלומר מאכזב) לראות שמרבית הכסף שמושקע באותן חברות מגיע דווקא מחו"ל. לדבריו של מדווד, "בערך 80% מהכספים שמושקעים בחברות הסארט-אפ בארץ - זה ממשקיעים זרים". כאשר אנחנו שואלים אותו למה המוסדיים הישראלים שיושבים על כסף גדול מאוד ובעיקר מסיטים אותו להשקעות בחו"ל, למה הם לא נכנסים יותר לתחום הזה של הון סיכון והשקעה בחברות סארט-אפ, מדווד משיב כי "המוסדיים בארץ אף פעם לא היו ידועים כחובבי סיכון, זה אולי עזר להם להימנע ממשברים גדולים בעבר, אבל כיום תחום ההי-טק בארץ הוא מאוד מבוסס ורמת הסיכון היא לא מה שהייתה - לדעתי הם חייבים להיכנס לעולם הזה".

לקראת הכנס מחר, אנחנו שואלים אותו על תחום הפינטק. "התחום הזה הוא בין הזירות הכי חמות כרגע, תחום המימון להמונים שזה התחום שאנחנו מתעסקים בו - זה תחום שגדל בקצב אדיר, ועדיין לא גירדנו את הפוטנציאל - אני מאוד שורי על תחום הפינטק. מבחינתי אנחנו בתחילתו של תור הזהב בפינטק. צריך להבין שמערכות פיננסיות הן מאוד לוקאליות, וזה ברמת שטית המיסוי והרגולציה - אז קשה לעשות מוצר שמתאים רוחבית - אבל זה אפשרי".

לסיום, אנחנו מבקשים ממנו לתת מספר טיפים ליזם המתחיל. אנחנו נותן לנו שניים: 1. ללכת על זה ולהיות נועז, מקסימום תיכשלו. 2. לדעת להגיע לאנשים הנכונים. אם אתה לא יודע להגיע למישהו כמוני - אז או שאתה לא ישראלי (כי הישראלים תמיד מכירים מישהו) או שאתה איש שיווק גרוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כן כן... 21/09/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
    ממש רחמנות על סבב הפגישות המתיש ורב תודות להוד רוממותו שהואיל לפנות לנו כמה דקות
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: