הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

פרטנר: ההכנסות ירדו, אך התייעלות וגידול במכירת ציוד הטיסו את הרווח הנקי ב-130%

חברת הסלולר, כמו גם מתחרותיה, ממשיכה להתמודד עם ירידה בהכנסות בגלל הרפורמות של משרד התקשורת. הרווח הנקי - 46 מיליון שקל
אבי שאולי | (1)
נושאים בכתבה חיים רומנו פרטנר

אחרי פלאפון וסלקום, מדווחת הבוקר, חברת פרטנר על התוצאות לסיכום הרבעון השני של השנה. שלוש חברות הסלולר עדיין מלקקות את הפצעים של הרפורמות בשוק התקשורת וסופגות המשך ירידה בהכנסות, אך התייעלות אגרסיבית מביאה ליציבות ואפילו עלייה ברווח הנקי.

הכנסות פרטנר, הנמצאת בשליטת חיים סבן, ירדו ברבעון השני ב-4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-1.087 מיליארד שקל ובשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 46 מיליון שקל - זינוק של 130%.

מלבד ההתייעלות, הצליחה פרטנר לרשום גידול של 25% בהכנסות ממכירת ציוד ל-225 מיליון שקל וזינוק של 544% ברווח מציוד קצה.

חיים רומנו, מנכ"ל פרטנר: "תוצאות הרבעון השני של שנת 2014 משקפות את חוסנה של החברה ויכולתה להתמודד עם התחרות העזה והמתמשכת בשוק התקשורת. דבקותנו באסטרטגיה של החברה שבבסיסה יצירת יתרון תחרותי בדגש על חדשנות טכנולוגית ואיכות השירות נתנה את אותותיה ברבעון זה".

זיו לייטמן, מנהל הכספים הראשי של פרטנר : "במהלך הרבעון השני של שנת 2014 התחרות החריפה בשוק הסלולר נותרה בעינה וקיבלה ביטוי בהמשך ירידה בהכנסות. ואולם, בה בעת המשיכה החברה בהתאמת מבנה הוצאותיה וביישום מהלכי התייעלות, אשר בין היתר, הובילו לירידה בסך של 19 מיליון בהוצאות התפעוליות (לא כולל עלות המכר בגין ציוד והוצאות פחת והפחתות) בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2014".

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר - 76 שקל

ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) ברבעון השני של שנת 2014 הסתכמה ב-76 שקל, ירידה של 1 שקל בהשוואה לרבעון הקודם. הירידה נבעה בעיקרה מהמשך שחיקת המחירים של שירותי הסלולר כתוצאה מהתחרות העזה, וקוזזה בחלקה על ידי עליה בהכנסות משירותי נדידה פנים ארצית.

מספר מנויי הסלולר - 2.9 מיליון ושיעור הנטישה הרבעוני על רקע התחרות העזה בשוק עמד על 11.4%. במהלך הרבעון ירד בסיס מנויי הסלולר בכ-22 אלף מנויים.

ליאת גלזר מאקסלנס ברוקראז': "שורת ההכנסות והרווח הנקי הם בהתאם לצפי, אולם יש הפתעה חיובית ברווח התפעולי וב-EBITDA כתוצאה משיפור ברווחיות המכשירים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני מ. 13/08/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
    פנקו את המשקיעים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים




להמשך הכתבה לחץ כאן